רק לפני חודשיים נכנס לחיינו בסערה המושג בינה מלאכותית והנגישות לשימוש בה לכל אדם. ההבנה כי יש תוכנה שיכולה לעשות את העבודה בשבילנו היא פתח לעולם מופלא ומרתק, אך גם מסוכן. איך מלמדים את דור העתיד להשתמש בבינה המלאכותית בתבונה וכיצד מכשירים את המורים של מחר להשתמש בה באחריות? במכללת תלפיות כבר מקיימים ימי עיון לצורך בניית תוכנית לימודים ייעודית שבאמצעותה יוכשרו הסטודנטים והסטודנטיות להוראה במכללה. פרופ' ישראל רוזנסון, נשיא המכללה האקדמית להוראה תלפיות, רואה את שני צידי המטבע של הבינה המלאכותית. "הנושא של בינה מלאכותית מול ערכים בחינוך ובתורת החינוך, בחינוך כתחום דת, בחברה, הוא נושא רציני שעומד על הפרק ומעסיק הרבה אנשי מקצוע ורוח. אני מאמין שכבר בזמן שאנחנו מדברים כעת, יוצאים לאור מינימום ארבעה או חמישה מאמרים שעוסקים בנושא, וגם אנחנו כמכללה שמכשירה מורים ומחנכים עוסקים בתשתית שתטפל בזה". "זה לא חדש. העניין מלווה אותנו כבר שני דורות, רק שההתפרצות של הר הגעש הזה מתרחשת לנגד עינינו עכשיו", הוא אומר בהתייחסו להד התקשורתי בנושא. "המושג בינה מלאכותית, או מה שנקרא באנגלית אינטליגנציה מלאכותית - Artificial Intelligence , הגיעה לעולם עם התפתחות עולם המכשור לפני כ־70 שנה, אחרי מלחמת העולם השנייה, ואנחנו חווים את ההשפעה שלה במערכת החינוך. אנחנו שואלים את עצמנו איך מתווכים את הנושא לתלמידינו, והשאלה הנקודתית המהותית היא כמה מכונות מסוגלות להגיב בצורות חשיבה שמדמה מוח אנושי או תודעה אנושית? אני כן חושב שניצחון של מחשב על אלוף העולם בשחמט הוא דבר די מפחיד שמעורר שאלות אמיתיות. זה הצד הפיקנטי של הנושא אבל יש בו אמת". פרופ' רוזנסון מזכיר את 'מבחן טיורינג' שהגה אלן טיורינג - המבחן המקובל ביותר לשאלת ההצלחה של הבינה המלאכותית: כשאדם יושב בחדר ובחדר השני יש שתי ישויות - אדם ומכונה - אם הוא לא יודע עם מי הוא מדבר - הבינה המלאכותית הצליחה. "המבחן הזה בדיוק מסביר מה זה עושה לנו כבני אנוש. הפחד הוא מורכב. הוא יכול להיות ברמה פשוטה מכך שסטודנט או תלמיד ישתמש בשירותי הבינה המלאכותית - יעתיק ויקנה עבודות למשל. אנחנו יכולים להגיע למצב הזה וגם הגענו כבר. אנחנו מתמודדים עם השאלה איך ננצל את הבינה המלאכותית לדברים טובים ולא לזיופים ורמאויות, ואיך לא נגיע למצב שבו תלמיד אחד יושב בספרייה לילות כימים ומקבל 70 ומי שמשתמש בבינה המלאכותית מקבל 100. זה מטריד וזה רק פחד קטן". לדבריו, ישנו פחד גדול יותר – פחד מניכור. "חשש שלא יהיה קשר אנושי, שאנשים יאבדו את הזיקה האנושית. זה החשש האמיתי שממנו מוטרדים אנשי רוח, אנשי תורה, מחנכים ופילוסופים. כשאתה עובד מול עולם של מכונות ונותן להן ריספקט, זה שם את האדם בפינה ואף מעורר בו פחדים. כשאתה לא יודע להבחין בין גולם ליוצרו, בין אדם למכונה, אתה נדחק מהמעמד האנושי שלך, ולא אגזים אם אומר שזוהי אלילות. אובדן צלם אנוש. אנחנו עלולים לאבד את מעמדנו כנזר הבריאה, וזה מה שצריך להדיר שינה מעיני המחנך". אם כן, הנושא כן חם בעולם החינוך. "בהחלט. הנושא חם וחושבים עליו. הפחד הוא אמיתי. השאלה היא מה עושים, ולפני הכול אני ממליץ לא לפחד מהפחד. הוא לא במקומו. צריך להסתכל על הדברים בראייה הנכונה: הבינה המלאכותית היא שקלול של יכולות מקצועיות ואנושיות שמביא למקומות מפתיעים ואפשר לעשות בה שימוש חיובי. השאלה היא איך נאבקים בהשלכות השליליות וכאמור, המאבק הזה הוא לא מהיום. תמיד היו העתקות, גם מחברים לספסל הלימודים ומגוגל. לפעמים דווקא בבינה מלאכותית אפשר לעלות על זה בקלות. זאת לא הנקודה. גם בעניין הניכור האנושי אנחנו לא מתמודדים עם נושא חדש. האתגרים החינוכיים שמלווים את העניין אינם מהיום. זה דבר קיים בלבוש חדשני. אני דווקא מנסה לראות את הפן החיובי: העימות עם הבינה המלאכותית מאפשר לנו להתמודד עם שאלת מותר האדם שיצר את המכונה. כאן יש שאלה מוסרית־חינוכית ממדרגה ראשונה. ממה אנחנו שונים מהמכונה שיצרנו? האם המכונה יכולה לגלות אמפתיה? האם היא יכולה לצאת מהקוד המובנה שלה ולזהות את החלש? את הסובל? את הנתקע? האם יש לה עקרונות מוסריים או שהיא רק משקפת את ראשו של המהנדס שיצר אותה?" מי אנחנו? לדבריו, הסוגיה של הבינה המלאכותית מעלה מודעות אבל לא מטרידה. "השאלה היא את מי אנחנו מכבדים - האם את המסתפק במועט? את הענו? אלה השאלות שעולות ואנחנו חיים בעולם מעוות שבו הניכור מצוי בכל פינה. זה מה שצריך לעמוד לנגד עיני המחנך. האם אנחנו עדר אחרי האינסטגרם או אנשים חושבים וערכיים? בזה נדבוק. הבינה המלאכותית מציפה את השאלה הפילוסופית האמיתית שתמיד הייתה. על זה צריך לדבר כל הזמן בעולם החינוך". פרופ' רוזנסון מחדד כי זה מה שמציף את שאלת המהות שלנו כאנשים. "המחנך צריך להתמודד עם ההשלכות ולנקוט עמדה שבה יש ביטחון עצמי וערכים הם כלי מצוין להתמודד. אני מודה לבינה המלאכותית שהציפה את הבעיה. חייבים ביטחון עצמי ובענווה כמובן, כי זה הדבר החשוב ביותר בחינוך. כך יכולים לעשות אדם טוב יותר. ברגע שאתה יוצר מוסד כמו אצלנו במכללה, עם פתיחות ערכית, שיח, כשיש אווירת יצירה, כשיש התחשבות בחלש, זו אווירה שמאפשרת התמודדות חינוכית ומעניקה ביטחון עצמי מול האתגרים שנוחתים עלינו". שלמה זלביץ', ראש מערך תקשוב פדגוגי וחדשנות דיגיטלית במכללה, מוסיף לדבריו של רוזנסון ומזכיר כי אומנם הבינה המלאכותית פרצה לעולמנו רק בנובמבר האחרון, אבל היא הייתה קיימת עוד הרבה לפני כן והקיפה אותנו במגוון שירותים שצרכנו. "אז מה בכל זאת השתנה? השינוי המהותי נובע מכך שלראשונה לאדם הפשוט יש גישה להתנסות וללמוד בצורה פשוטה מהי AI , או בשמה העברי בינה מלאכותית. ההסבר הפשטני לחידוש שקרה הוא האפשרות לכל אדם בכל גיל לכתוב לבינה המלאכותית שאלה או בקשה ולקבל מענה מיידי, כאילו הגורם שמולו הוא אדם שהבין את בקשתו ופשוט נותן לו תשובה. לאחר הפריצה של ChatGPT יצאו מיד אינספור כלים בתחומים שונים אשר מאפשרים יצירת תוכן חדש מעבר לשפה הכתובה, לדוגמה יצירת תמונות, מחוללי פונקציות לאקסל, יצירת וידאו מתמונה ועוד כיד הדמיון הטובה על המפתחים". זלביץ' מוסיף כי יש מומחים לחדשנות שטוענים שזו התלהבות חולפת וכולנו נמעט בשימוש בכלים אלה לאורך הזמן כשההתרגשות תדעך. "לדעתי זה לא נכון. מספר המשתמשים העצום שנרשם ל־ ChatGPT עבר את המיליון משתמשים בשבוע הראשון של החשיפה. אם נחבר את השימוש במגוון הכלים השונים המבוססים על AI נגיע למספרים עצומים. לשם השוואה, ענקיות טכנולוגיה כגון פייסבוק, ווטסאפ, ווייז הגיעו למספרים דומים אחרי תקופה ארוכה ועבודת שיווק ופרסום מאומצת". פרט לכך הוא מציין כי השיח בתקשורת, במגזיני טכנולוגיה ובכנסים שהתקיימו רק בישראל סביב היכולות של הטכנולוגיה הוא רחב היקף ביחס לתקופה שהטכנולוגיה נגישה לנו. "רק בחודשים האחרונים התקיימו עשרות כנסים בנושאי אתיקה, סכנות ויתרונות הטכנולוגיה, כאשר בכל כנס השתתפו מאות אנשים. יתרה מזאת, ענקיות הטכנולוגיה השונות מפרסמות שהן מתכננות להכניס יועצים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כבר בחודשים הקרובים. הכנסת בינה מלאכותית לתוך תוכנת המייל שלנו ולתוך עורכי תוכן נפוצים רק תגביר באופן משמעותי את חדירת הטכנולוגיה לשימוש היומיומי". איך לתפיסתך עולם ההוראה צריך להתייחס לבינה המלאכותית? "כמו בכל טכנולוגיה יש לבחון את ההשפעות השונות על ההוראה הן מצד המורים והמרצים והן מצד התלמידים והסטודנטים. בתחילה נתייחס לחששות הקיימים – כמובן שמורה שימשיך באותה שיטת הוראה ואותה גישה פדגוגית כבר לא יאתגר את התלמידים. בינה מלאכותית יודעת לבצע מטלה של סיכום מאמר או כתיבת חיבור בכללי תחביר נאותים, ובעתיד הקרוב תתמודד בהצלחה גם עם השפה העברית, כך שמשימות כאלה ייהפכו בעיקרן ללא רלוונטיות. לכן יש להתאים את דרכי ההערכה להתמודדות עם הבינה המלאכותית". קופצים שלב קדימה ואולם, זלביץ' מסייג את דבריו. "השימוש בכלי הבינה המלאכותית ללא הכוונה והכשרה בסיסית של התלמידים עלול להשריש בהם מידע שגוי. אם נקביל את זה לעולם האוריינות הדיגיטלית נוכל לבצע השוואה פשוטה. בעבר הרחוק לימדנו סטודנטים לאתר ספרים ומאמרים בכתבי עת פיזיים לפי נושאים וייעוץ על ידי המומחים בספריות השונות. כיום לא יעלה על הדעת לכתוב עבודה אקדמית או עבודת מחקר של תלמיד ללא שימוש במאגרי מידע דיגיטליים, אשר מנגישים מידע ממגוון מקורות אקדמיים. המאגרים הללו מבוססים על חיפוש לפי נושא, מילות מפתח ועוד. הבינה המלאכותית מקפיצה את זה שלב אחד קדימה כך שהיא מציעה מאמרים וסיכום שלהם בצורה מעוררת השתאות, כולל עיבוד של כמה מקורות לטקסט חדש. אבל יש בעיה: לפעמים אנו נתקלים בחוסר קשר מובהק בין המידע שנכתב על ידי הבינה המלאכותית ובין התוכן שביקשנו, ופעמים רבות המידע פשוט לא נכון או לא מדויק. לכן המורים נדרשים ללמד מיומנויות חדשות של שאילת שאלות ולחזק מיומנויות קיימות כגון קריאה ביקורתית, מיומנות השוואת טקסט ועוד. הן שילמדו את התלמידים והסטודנטים כיצד לנתח את הטקסט המוצע, לברר מהם המקורות שלו ולתקף אותו מול מאגרי המידע הקיימים, ממש בדומה לאוריינות הנדרשת כיום מסטודנטים. כיצד להבדיל בין האיכות של מקורות המידע כאשר לא ניתן להשוות בין מאמר אקדמי מתוקף לערך בויקיפדיה". לשיטתו של זלביץ', הפדגוגיה תתקדם והמרצים והמורים יתמקדו ביצירת תוכן ויחזקו את מעמדם כמנטורים שילוו את התלמיד ויעזרו לו לרכוש מיומנויות חשובות אלו ומיומנויות נוספות, כגון ניתוח טקסט, אימות מידע, אומנות שאילת שאלות ועוד, כאשר הדגש המרכזי יהיה הדרך שבה התלמיד הגיע לפתרון ולא הפתרון עצמו, מהי צורת החשיבה שלו ואילו שאלות הובילו אותו למאמר הדרוש, כיצד הוא בדק ותיקף את המידע וכדומה. כך שהדרך הופכת להיות העיקר, והחשיבה הייחודית של האדם היא איך לחבר את כלי הבינה לתוצר שלם שייצר תוכן חדש. "כך הלמידה הופכת לעמוקה יותר, וההבנה של התלמיד מחזקת את יכולותיו לחקור נושאים חדשים". במסגרת עבודתו במכללת תלפיות, זלביץ' רואה בבינה המלאכותית הזדמנות גדולה לחידושים פדגוגיים. "זה יוצר משימות חדשות לתלמידים. לדוגמה, הצגת בעיה בכיתה וביצוע פתרון על ידי בינה מלאכותית, כאשר הסטודנט ישווה את הפתרון שלו לפתרון של הבינה המלאכותית ובהכוונת המרצה ישאל את השאלות הנכונות כדי להבין איזה פתרון הוא הנכון ומה טוב יותר. בצורה כזו הוא מפנים את החומר בצורה הרבה יותר עמוקה". ד"ר טובה קוטינסקי, ראש בית הספר לתארים מתקדמים במכללת תלפיות, מרחיבה על השינויים בעולם האקדמיה בנושא. "הבנו שהעולם הולך להשתנות והתמלאנו חששות. כלי הבינה המלאכותית ישתכללו עוד, הם כאן, ולא נוכל להתנגד להם או להילחם בהם. לכן חשוב ללמוד איך להשתמש בכלי הבינה המלאכותית בצורה חיובית ויעילה. כמצופה ממוסד אקדמי מוביל, אנשי הסגל האקדמי אצלנו במכללה התחילו ללמוד ולחקור את הנושא ואת ההשלכות הצפויות בהכשרת הסטודנטים שישמשו המורים בעתיד. לקראת הקולוקוויום המחלקתי שאני מארגנת לאנשי הסגל של התואר השני, קיימנו שיתוף פעולה יחד עם פרופסור מהטכניון לצורך לימוד משותף על החידושים בתחום הבינה המלאכותית ומה צופן העתיד. ברור לי שעם כל הדברים היפים שיש בבינה המלאכותית, תמיד הבינה האנושית תהיה מעליה. ככל שנפעיל יותר את הבינה האנושית כך נוכל לנצל טוב יותר את הבינה המלאכותית". ד"ר קוטינסקי מוסיפה כי יש תועלת רבה בשימוש בבינה המלאכותית, אך גם סיכון. "אנחנו, בני האדם, נחליט איך להשתמש בכלים הללו ולא להפך. אלו כלים שתפקידם לשרת אותנו. ברור שיהיו מקצועות שיעברו מהפכה ויהיו פחות רלוונטיים, כמו למשל עריכת דין, ראיית חשבון ועוד. גם ברור מעל לכל ספק כי מקצוע ההוראה ימשיך להיות חיוני, אך ישנה את פניו. עומדים בפני מכשירי מורי העתיד אתגרים רבים. צריך לתת את הדעת על תהליכי הלמידה ולא רק על תוצרי הלמידה. אנחנו בסגל ההוראה מבינים כי עולם הלמידה ישתנה ועמו גם דרכי ההערכה. אני מקווה שהמושג למידה משמעותית לא יהיה רק סמל. כלי הבינה המלאכותית לא ילמדו במקומנו, אבל חשוב לדעת איך להיעזר בהם". אפקט הקורונה בנימין בהגון, ראש המכללה, טוען כי לא בכדי נושא הבינה המלאכותית עלה לתודעה ופרץ אחרי משבר הקורונה. "בתקופה הזאת ההשכלה נחשפה לאמצעים טכנולוגיים שאפשר לרכוש. כולנו יודעים שזה דור של תכל'ס, דור שמחפש את האינטרס, את האינסטנט, את הכאן ועכשיו. אפשר לבלוע את ההשכלה הגבוהה בצורה המהירה ביותר ולעמוד בדרישותיה בלי להעמיק כי חבל על כל דקה. ואני אומר את זה בצער, כי גם הסטודנטים קלטו את המסר ומכוונים את הדברים לכיוון של מהירות וזילות". בהגון מדגיש כי חשיבה עצמאית היא הדבר שצריך להעמיד במרכז בכל מסגרת חינוכית, ובהכשרת מורים "צריך להעביר את המסר שיש לחנך לשיקולי דעת. אני חושש שהדור הצעיר שמחפש את המהיר והזמין ייסחף וכן ירצה את אותו פתרון שיגרום לו לאבד את החשיבה העצמאית". אז מה עושים? "ראשית, עלינו להאמין כי יתרון האדם על הבהמה ניכר גם בבינה היתרה שניתנה באדם, וכי האדם בבינתו יצר גם את הבינה המלאכותית שיכולה לעזור לנו. "לדעתי אפשר ללמוד איך להפיק מהבינה המלאכותית את המיטב. נושאים שהיית יכול להגיע אליהם בדרכים ארוכות, בחשיבה רב־מערכתית, למשל אם עד היום כשנדרשת ללמוד או לכתוב עבודה בסוגיה מסוימת היית צריך להגיע למקורות והיה לוקח לך זמן רב, הרי שעכשיו תוכל להגיע אליהם בקלות יתרה. אבל השאלה היא מה אתה לוקח מזה, את הדרך או את התוצאה? אפשר להשתמש בדרך אבל לא ללכת ישר לתוצאה. לזה בדיוק אנחנו מחנכים ועל זה אנחנו מתעכבים". "ברגע שהסטודנט יראה ויאמין בזה, הוא יעביר את זה הלאה. אני מודאג מכך שתהיה חתירה לתוצאה, ולכן אנחנו מקיימים במכללה ימי עיון עם המרצים ומלמדים איך להשתמש בבינה המלאכותית בחוכמה ובבינה. אנחנו נערכים לכך גם באופן מקוון ומשקיעים בזה הרבה מחשבה. חשוב שהסטודנט ירכיב ויחקור בתחילה בעצמו, ולאחר מכן ייעזר בהרחבת הדעת באמצעות הבינה המלאכותית על כל גווניה. לאקדמיה יש אחריות גדולה בעניין, כי האקדמיה היא הכנה של הסטודנטים לחיים - מורים שימשיכו את הערכים הלאה. זה לא קצה, זה לא סוף דרך. זוהי שרשרת. הכשרת המורים הוא תהליך דינמי ומשתנה. אצלנו במכללה אנחנו מודעים לכך, עינינו פקוחות לחידושים העולמיים בתחום הטכנולוגיה ואנחנו נערכים לחדשנות אבל בלי לקפח או לפספס חינוך לערכים". הרב ד"ר משה רחימי, ראש המערך האקדמי במכללה, מוצא יתרונות עצומים לכל כלי חדש. "כמו שכל התפתחות הביאה איתה יכולות למידה טובות יותר, גרמה להעמקת ההבנה ונתנה פירוש נוסף ל'מלאה הארץ דעה'. עם זאת, בוודאי שיש אתגרים, וככל שנזהה אותם מראש נוכל להיערך נכון, להתמודד ולנקוט בפעולות מניעה או ריכוך הסכנה. בתחום הקוגניטיבי הכלי עלול לגרום לפסיביות ולהאטת התפתחות החשיבה היוצרת והחשיבה הביקורתית ואף לאיבוד יכולת ניתוח וסינתזה. ברמה המנטלית הכלי עלול להוביל את התלמיד לאישיות פסיבית שמצפה לקבל ופחות יוצרת ומחויבת". בנוסף לכך הוא מזכיר את שאלת מקומו ותפקידו של ההורה והמורה בתהליך הקניית המידע והיכרות עם העולם. "תפקידו הקלאסי של המבוגר בהעברת המידע וריסונו משתנה לחלוטין. עד כה המרשתת הנגישה את המידע, ואילו הבינה המלאכותית מנגישה את הפעולות הקוגניטיביות בנוגע למידע הזה – עיבוד, השלכה, הסקה. לבסוף, והחשוב ביותר, בתחום המוסר והמידות החינוכיות. הזכרנו כבר את מקום ההורים והמורים ביחס לילד היודע־כול וההשלכה על כיבודם. כמו כן, עלולה להיות בעיה של יושרה ואתיקה בלמידה". איזה פתרון אתה מציע לכל האתגרים הללו? "את כל האתגרים שנוכל למנות ביחס לבינה המלאכותית אפשר לפתור או לרכך בהבנה נכונה ובהכנה מוקדמת של המורים והמחנכים. טוב יעשו המבוגרים אם לא יתעלמו. גם אם הגל יעבור, כטענה הנשמעת, הרי שהמים שהגל הציף יישארו איתנו. טוב יעשו המורים אם ילמדו את הכלי ואת האתגרים הטמונים בו, ישתמשו בו עם תלמידיהם במידה ובביקורתיות, ידברו בשפת תלמידיהם וישלטו ביחד עם תלמידיהם על הכלי, ובכך יביאו אותם לשימוש מיטבי". אם כן, כיצד אתה רואה את בית הספר שיפתח את שנת הלימודים באלול תש"ץ, ספטמבר 2030? "קשה לצפות בדיוק איך ייראה בית הספר לפרטיו וכיצד יתפתחו הדברים. עם זאת ניתן לצפות כמה נקודות. תפקידו של המורה יהיה פחות העברת מידע אלא ניווטו. הוא אינו שולט על הידע אלא מכוון ומרסן. מרכז השיעור ותהליך הלמידה יהיה בהקנייה והעמקה של מיומנויות חשיבה ועיבוד, העברה והסקה. תפקיד המורה לא יתייתר, אלא שמרכז הכובד של העשייה יתמקד בעולם החינוכי־דתי־חברתי. דגש יושם על תפקיד המורה כמחנך לערכים של תורה, ערכים אנושיים של חיי חברה, שיתוף ונתינה. ובכלל, ערכים שהבינה המלאכותית טרם הגיעה אליהם. המורה, כמו גם ההורה, ייתנו לילד ולמתבגר את ההכוונה ואת הגבולות המרגיעים בסער הידע המבלבל, ידריכו אותם בתחום ההתנהגותי־רגשי־חברתי וייתנו להם כיוון ומשמעות". מכללת תלפיות קיימה וובינר מעשי בהובלת החוג לאנגלית ובהנחיה של ד"ר לובה אוסטריצקי והילי זוורו, שבו בוצעה סקירה מקיפה על הכלים השונים, הדגמות מעשיות למורים ומרצים כיצד לייצר תוכן באמצעות הבינה המלאכותית וכיצד לשלבה ברמה הפרקטית והפדגוגית בכיתה בצורה נכונה. בוובינר השתתפו יותר מ־350 אנשי חינוך, מרצים ומורים מרחבי הארץ, ועקב הביקוש העצום המכללה תקיים שני וובינרים נוספים, כאשר הראשון יעסוק ביצירת תוכן להוראה באמצעות שילוב כלים שמבוססים על בינה מלאכותית, ווובינר נוסף שיתמקד בהוראת האנגלית. "אני בהחלט רואה בתקופה הזאת מהפכה של ממש אשר מהווה הזדמנות אמיתית למורים ולמרצים להתחדש, לרתום את הטכנולוגיה לטובת ההוראה וליצור בקלות רבה שיעורים עתירי תוכן פדגוגי אשר יקדמו משמעותית את עולם החינוך", מסכם שלמה זלביץ'. ***
