התחלה// לפני 77 שנה בכפר אתא. הבן השני מתוך ארבעה ילדים.
אובדן// "אחותי הגדולה נהרגה למרבה הצער עוד לפני שנולדתי. אמא הייתה בהיריון איתי כשהיא נדרסה לנגד עיניה, דבר שהשפיע עליה כל החיים, וכנראה בצורה מסוימת גם עלינו הילדים".
בצמר גפן// "התמונה של אחותי הייתה תלויה למראשותיי במיטת הילדות שלי. ההורים שלי כאבו את האובדן עד יומם האחרון והפכו אותי למעין אתרוג שצריך לעטוף בצמר גפן. למשל, הם אסרו עליי לצאת למסעות וטיולים עם החברים. כילד כעסתי על כך, אבל היום אני בהחלט יכול להבין אותם".
אבא// דוד מודריק ז"ל. היה מנהל עבודה בבית חרושת אתא. יליד אוקראינה שבגיל 24 עלה ארצה בעקבות משפחתו. "אדם חרוץ. איש רוח. ידע חמש שפות על בוריין, קרא המון והיה אוטודידקט עצום, אבל בלי השכלה פורמלית. אני חושב שהוא היה ענק, במובן מסוים".
משכילים// "אבא ראה כמשימה חשובה בחייו שאנחנו הילדים, ובמיוחד אני, נרכוש השכלה גבוהה. למדתי להגיד אוניברסיטה עוד לפני שאמרתי אבא. לאורך השנים רכשתי תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט, וביום שהתמניתי לשופט אבא אמר 'זהו, החלום הוגשם'. גם אחי ואחותי רכשו השכלה גבוהה נרחבת, ומבחינה זו הדחיפה שלו עשתה את שלה".
אמא// שפרה מודריק ז"ל. "עלתה עם משפחתה ארצה בגיל חמש. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה ועבדה כמזכירה במשרד עורכי דין, ומרגע שנישאה הפכה להיות עקרת בית. היא הייתה שר האוצר של הבית וניהלה את הבית מכל הבחינות. הייתה לה גישה פרקטית לחיים".
הכפר// "נולדתי וחייתי בכפר אתא עם ילדות מאושרת ושמחה. כפר אתא היה באותן שנים בעיקרו עיירת פועלים שרוב התושבים בה עבדו בבית החרושת אתא. האוכלוסייה הייתה פחות או יותר הומוגנית, ומצד שני לאורך השנים המקום קלט הרבה עולים והיה שם חום אנושי מיוחד".
השבועה// "אבא בא מבית לא דתי, אבל כשהייתי בן תשע התברר לי שהוא היה הילד היהודי היחיד בכיתה בעיירה, ובכל יום נאלץ להיאבק בחבריו לכיתה שניסו בכוח למשוח על שפתיו שומן חזיר. כששמעתי את זה גמלה בליבי ההחלטה שלא אגע בבשר חזיר לעולם".
מחובר// לקראת גיל בר המצווה אביו הציע שילכו לבית הכנסת מדי שבת, "ואתה תחליט את דרכך". "לא הבנתי את השפה של התפילה, אבל כנראה ששם התעוררה בי אהבה לספר הספרים. אני אוהב את התנ"ך כנפשי". לאורך שנים משתתף בשיעור דף יומי וכן בשיעור שבועי במחשבת ישראל של הרב שמואל שפירא, רב היישוב כוכב יאיר, ומקפיד על לימוד יומי של פרק בתנ"ך במסגרת מיזם 929.
לשאוף ליותר// למד בתיכון המקומי דביר. "הייתי תלמיד טוב אבל לא המצטיין בכיתה וזה גרם עוגמת נפש לאבא שלי. העונש הכי גדול בשבילי היה לראות את פניו מתכרכמות כשאני מגיע עם ציון בינוני בבחינה במתמטיקה. הוא היה טופח לי על השכם ואומר 'צריך לשאוף ליותר'. זה די מלחיץ, אבל בדיעבד ייתכן שאני צריך להודות לו על כך".
עיתונאי קטן// "לא הייתי בתנועת נוער, אולי לשבועות בודדים, אבל הייתי עיתונאי קטן בעיתון הילדים הכי נפוץ בארץ בזמנו - 'הארץ שלנו'". במשך שנים אחדות כתב בעיתון על "הדברים הפשוטים של החיים", כמו שביתת פועלים בבית החרושת אתא או סערת חורף שחווה ועוד.
משפטים// "משפט קסטנר ומשפט אייכמן שהתנהלו בנעוריי הותירו עליי רושם אדיר. בחרתי בלימודי המשפטים". את הקריירה המשפטית שלו החל כעתודאי. את התואר הראשון במשפטים למד באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית. "אלו היו ארבע שנים מופלאות בירושלים של לפני מלחמת ששת הימים".
המלחמה// "פרצה חודשיים לפני סיום הלימודים. הייתי כבר קצין וגויסתי למילואים כמ"מ. הגדוד שלי היה הראשון שנכנס לחברון וזכינו להיות ממשחררי חברון. באותם ימים הייתה רוממות רוח. ראינו לנגד עינינו איך חזון הדורות הולך ומתגשם".
משפטן// שירת חצי יובל שנים בצבא בשלל תפקידים משפטיים בכירים, ביניהם היועץ המשפטי לאזור עזה ובהמשך לאזור הגולן, הסנגור הצבאי הראשי, נשיא בית דין צבאי מחוזי ושופט בבית הדין הצבאי לערעורים. בין לבין "הושאל" למשטרה לתפקיד יועץ משפטי, והיה אב בית דין משמעתי של השב"כ והמוסד. הוא השתחרר בדרגת אלוף־משנה, ובמילואים הועלה לדרגת תת־אלוף.
שופט// לאחר שחרורו בשנת 1993 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי ודן בתיקים רבים ומגוונים, וביניהם תיקיהם של ראש עיריית בת ים אהוד קינמון, הרב יאשיהו פינטו ואהוד אולמרט, ואף היה בהרכב השופטים שהרשיע את יגאל עמיר.
מלחמת אחים// "המשפט של יגאל עמיר היה אולי אחד המשפטים הקלים ביותר שהייתי שותף להם, מפני שההוכחות היו מוחלטות. אבל כן הדאיג אותי מאוד השיח הציבורי שהיה באותם ימים, שבמסגרתו חצי עם התנפל על החצי השני. לכן התעקשתי לכתוב חוות דעת נפרדת ולשקף בה את החשש שנכה איש את אחיו. כתבתי שהושטת יד אחים היא צו המקום והזמן".
לא להסתה// גם היום הוא מוטרד מהקיטוב והחשש ממלחמת אחים. "ישנן אמירות קשות שלא צריכות להיאמר, אבל אני חושב שהדמוקרטיה שלנו חזקה דייה. כמובן שאסור להרשות דיבורים חמורים כמו אלו וטוב שנחקרו המסיתים. יש להיזהר מקריאות למרי אזרחי, כי מספיק זיק אש קטן כדי להבעיר בערה גדולה".
אדוני השופט// שימש בתפקיד סגן נשיא ואחראי על המחלקה הפלילית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו. "ראיתי בשיפוט את הייעוד שלי בחיים". היה מודע לכך שתפקיד השפיטה טומן בחובו אחריות כבדה ונוגע בדיני נפשות. "לאורך שנות שפיטתי היו משפטים מורכבים וקשים להכרעה, אבל לא זכור לי משפט שהתהפכתי על משכבי בלילות בעקבותיו. מלבד אולי מקרה אחד שעיריית תל אביב דרשה לסלול מדרכה ביפו דרך ביתו של אדם, דבר המחייב להרוס את הבית. לא יכולתי לחתום על מסמך שמורה להרוס לאדם את בית אבותיו".
החצי השני// שרהלי (75). "מורה בחסד עליון ובעלת יכולת דידקטית מעולה ומחויבות לתלמידים שלה. מוזיקאית מוכשרת. אני מתייעץ איתה רבות. בזכותה אני קיים".
הנחת// שלושה, "כולם בוגרי משפטים". הבת הגדולה הילי מודריק אבן חן (51), "מומחית במשפט בינלאומי, בקרוב פרופסור למשפטים". הבת השנייה רוני מודריק (47), עורכת דין בפרקליטות מחוז תל אביב. והבן השלישי יונתן מודריק (42), יועץ משפטי בבית ההשקעות מיטב. "ילדיי אנשים חושבים ומרשימים".
מועמד// היה מועמד פעמיים לבית המשפט העליון. "באיזשהו שלב קיוויתי שאגיע לכס בית המשפט העליון והאמנתי שאוכל לתרום בתפקיד זה, אבל הבחירה נפלה על אחרים. לא יודע להסביר למה הם ולא אני. אולי זה מתקשר לאחת הבעיות שהרפורמה המשפטית עוסקת בה, של דרך המינויים. זה לא צלח בידי. בגיל 70 פרשתי כמצוות המחוקק".
פרופסורה// מזה שבע שנים מכהן כפרופסור באוניברסיטת אריאל בשומרון. "לאוניברסיטת אריאל יש חזון לפתח מנהיגות יהודית בכל תחומי החיים. זו אוניברסיטה שמאמינה שיש לנו זכות על כל חלקי הארץ ורואה בכך את הגשמת חזון הנביאים. כמובן תוך מחויבות להחלטות הממשלה. זכות גדולה נתגלגלה לידי להיות חלק ממוסד אקדמי שכזה". בנוסף לכך הוא עוסק במגוון בוררויות, גישורים וועדות ביקורת לגופים ציבוריים שונים. "אני עסוק עד מעל הראש".
אני רץ// ממייסדי קבוצת הריצה של שופטים בישראל, שנקראת Judge Do It. "אנחנו מתאמנים יחד תחת הדרכה מקצועית ורצים במשך השבוע. אני משתדל להתמיד בריצה ובעוד שבוע ארוץ עשרה קילומטרים במרוץ תל אביב".
בעד// "אני לא רואה ברפורמה המשפטית מהפכה משטרית או קץ הדמוקרטיה וכל מיני ביטויים קיצוניים שכאלה. אני מאמין שגם אם היא תוגשם ככתבה וכלשונה - זה לא אסון לדמוקרטיה. אלא שיישום הרעיון במאת האחוזים יכול להוות פתח לסכנה במקרה שיונח בידי אנשים שלא יגלו מספיק אחריות, ולכן מה שמעסיק את מחשבתי הוא ניסיון למצוא חגורות בטיחות שיבטיחו יישום מוצלח".
תשנו, בזהירות// "הטענה המרכזית של הרפורמיסטים היא שבית המשפט השתלט על זרועות השלטון האחרות והפך לשליט על הזרוע המחוקקת והמבצעת. ואני אומר: תקנו את המציאות הקיימת אבל יחד עם זאת, אל תהפכו את המאזניים. צריך למצוא דרך מתאימה לשבור את המעגל באמצעות פסקות התגברות ורעיונות נוספים".
מציע// "הבעתי תמיכה ברוב חלקי הרפורמה והסתייגות מאחד הרכיבים. יש לי רעיונות לשיפור והצעתי אותם לוועדת החוקה ואני מקווה שמשהו מזה יקרה". נמצא בקשר עם יושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, שמכיר מקרוב את השקפת עולמו, "ואף ביקש שאעלה אותה על הכתב כדי שהוועדה תדון בה".
לא מבינים// "כשכלכלנים הביעו את דעתם הנחרצת נגד הרפורמה, שלטענתם יכולה לגרום לאסון כלכלי - נחרדתי והתחלתי להתעניין בטענות שלהם. הם מסבירים שהעולם הכלכלי אינו סובל חוסר יציבות וזעזועים, לא צריך להיות כלכלן מומחה כדי להבין את העיקרון הזה. אולם נשגב מבינתי כיצד שינוי בדרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון או הסדרת היחס בין זרועות השלטון עלולים לפגוע ביציבות הכלכלה עד כדי אסון. אני חושב שהכלכלנים לא לגמרי מבינים את המשפטנים ולהפך".
גול עצמי// "ובתוך כל זה יש גם בעלי אינטרס פוליטי שמלבים את האש ומהלכים אימים בארץ ובעולם. התוצאה היא שיש כאלו שצועקים 'שריפה! שריפה!' ומשקיעים ואנשי עסקים מהארץ ומהעולם נבהלים ומתרחקים. כך אנשים מבינינו תוקעים גול עצמי או יורים בתוך הנגמ"ש וזה בעיניי לא הפגנה ולא לגמרי לגיטימי, ואם זה כן לגיטימי אזי זה לכל הפחות ראוי לגינוי".
אם זה לא היה המסלול// "הייתי מתמקד בתחום הרוח, לומד את השפה הערבית ואולי פילוסופיה ותנ"ך".
במגרש הביתי:
הבוקר שלי// משכים קום בחמש וחצי. בכל יום פותח את הבוקר בשיעור בדף היומי, ואז מתארגן בהתאם ללו"ז לאותו היום. הוראה, כתיבה, פגישות ועוד. "במזג אוויר טוב יוצא לריצה". לישון הולך לקראת חצות.
פלייליסט// "אוהב שירים עבריים ישנים וטובים".
השבת שלי// "כיף גדול. כה ייתן לנו אלוקים וכה יוסיף".
דמות מופת// נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר. "היה המפקד הראשון שלי בצבא ומנחה לדוקטורט. כשופט וכמפקד האיש הזה היה אוטוריטה. כל מילה שלו חדרה ללב. עד היום אני חושב שלא היה בבית המשפט העליון שופט כמוהו".
משאלה// "שהמנגינה הזאת תימשך, ומקווה שתינתן לי הזכות להמשיך אותה".
מפחיד אותי// "חרד לגורל עמי ולא כקלישאה. אבל למרות זאת, יש לי איזשהו ביטחון בו".
כשאהיה גדול// "אני עם הפנים קדימה. חדשות לבקרים אני מקבל משימות ומשתדל לעשותן על הצד הטוב ביותר".
לתגובות:rivki@besheva.co.il
***
