ספרה העלילתי החדש של תמר הרשקוביץ הוא גלגל הצלה עבור זוגות שעומדים על סף תהום, וגם עבור כאלו שמתקשים לשמור על תודעה זוגית אל מול טרדות היומיום. אחרי שאינספור זוגות במשבר עברו בקליניקה שלה במהלך השנים, היא מיטיבה לשרטט ביד אומן ובעדינות אין קץ את הדרך הפתלתלה מייאוש ויחסים עכורים אל תקשורת, תיקון והתאהבות מחודשת, בריאיון אישי למגזין פנימה היא מספרת על אהבה למרחקים ארוכים, על כוחו של דיבור מכבד ועל מלחמת המצווה שכל זוג חייב לנהל לאורך כל חיי הזוגיות. באינספור מהלכים קטנים, עקב בצד אגודל ובמילים עדינות מאין כמותן, טווה הסופרת תמר הרשקוביץ את הדרך לאהבה, גם כשנדמה שהיא אבדה לגמרי. היא לא סופרת סדרתית של רומנים רומנטיים, היא גם לא מגיעה מעולמה של המילה הכתובה. במהותה היא בכלל אשת טיפול, אישה של אנשים, בעלת אוזן קשבת ועיניים טובות. כבר 12 שנה שהיא עוסקת בנבכי הנפש. בראשית דרכה למדה עבודה סוציאלית, ולאורך השנים המשיכה לגדול ולהתפתח ולמדה גם הנחיית הורים, חינוך דיאלוגי וייעוץ אישי וזוגי. בימים אלו היא לומדת פסיכותרפיה. אל תחום הטיפול הזוגי הגיעה לאחר שנים בהנחיית הורים, שבמהלכן ראתה פעם אחר פעם איך המפתח לאתגרי ההורות נמצא בעבודה זוגית נכונה. אחרי שליוותה אינספור זוגות על סף פרידה בקליניקה שלה, ואל מול אחוזי הגירושין הגואים, נבט בה הרעיון המהפכני להנגיש את העבודה הזוגית ואלמנטים מן הטיפול הזוגי בספר עלילתי. ספרי הדרכה רבים נכתבו בנושא לאורך השנים, ואין־סוף ספרי פרוזה נכתבו על אהבה, אבל ספר המתאר את רגעי השבר הגדולים ביותר ואת הדרך הפתלתלה לתיקון, את אינספור הצעדים קדימה ואחורה, את הריקוד המטלטל ואת התנועה הבלתי הגיונית משנאה הדדית לאהבה? הספר הזה עוד לא נכתב. עד לאחרונה. הסיפור הזה הוא סיפורם של זוגות רבים כיום. חלקם הגדול פונה להליכי גירושין מבלי לשקול בכלל טיפול זוגי, או מבלי לתת צ'אנס אמיתי לתהליך של תיקון. מה כבר אפשר לתקן במצב כזה? עולה בי השאלה תוך כדי קריאת הפרקים הראשונים של הספר, האם אין מצב שבו הזוגיות היא טוטאל־לוס? עם כל פרק שחולף אני מגלה שכל עוד הנר דולק, באמת אפשר לתקן. נופי הנפש הרשקוביץ (44), תושבת נחלים, נשואה למשה ואמא לשבעה, הפכה עם השנים ובזכות כישרונה הרב לכותבת נדירה המצליחה לייצר סינרגיה מופלאה בין עולמות הטיפול והספרות. ארבעה מספריה כבר ראו אור, שניים נוספים כבר כתובים וממתינים לרגע הנכון. כולם, ללא יוצא מן הכלל, עוסקים בזוויות שונות של מערכות יחסים: קשרי הורים וילדים, קשרים זוגיים, שייכות חברתית ועוד. "נופי נפש, שם אני נוגעת", כך מגדירה הרשקוביץ את כתיבתה. "רוב המפגשים בינינו הם סמויים מן העין, יש הרבה סודות בלב הסוער בין בני אדם, ואת זה אני מנסה להניח בספרים". ספריה אכן מטלטלים, נוגעים בנקודות התורפה של כולנו במערכות היחסים עם הקרובים לנו. את 'רגע לפני שנאבד' אני קוראת בתוך זמן קצר, מוצאת את עצמי נשאבת לעלילה ולסערות הנפש של הדמויות. למה שיעור הגירושין כל כך גבוה בימינו? "אני מאמינה שצריך להתגרש כשבאמת צריך, במקרים של אלימות וקשיים קיצוניים. אבל אם נזיז את זה הצידה, בשדה הנורמטיבי יש פוטנציאל עצום לאהבה, ולמרות זאת הרבה פעמים מגיעים לחינם לפירוק בית", אומרת הרשקוביץ, ומבהירה כי היא מדברת לא רק על גירושין בפועל, אלא גם על גירושין רגשיים בין בני זוג הממשיכים לחיות יחד. "למה זה קורה? כי אנשים לא מבינים שלא מספיק מידות טובות ומודעות. גם שני אנשים מאוד מודעים ורוחניים יכולים להיקלע לתקשורת זוגית כואבת. זלדה כותבת: 'גם חתן וכלה רחמי שמיים מבקשים'. גם ברגע הגבוה הזה של חופה וקידושין, חתן וכלה זקוקים לרחמי שמיים כדי שהאופק שלהם לא יתפורר". מה הפתרון? "זוג צריך לדעת שאין מלכודת מסוכנת יותר משלוות האוהבים. זוג שמתחתן צריך להגיד: מרגע החתונה אנחנו במלחמת מצווה לשמור על הקשר הזה. אסור לזרום עם החיים, מוכרחים ללמוד על זוגיות ואהבה כל הזמן. אהבה נשחקת כשנותנים לחיים לזרום, והיא תינצל רק אם תהיה כל הזמן תנועת נגד של למידה. "כדי לשמור על אהבה צריך כבוד הדדי מאוד מאוד גדול, צריך להילחם כדי להמשיך ולדבר בעדינות נפש אחד לשני. מרגע החתונה אתם מחויבים לדיבור מכבד", היא פותחת נושא שחוזר על עצמו לאורך כל הספר, ועוד נדבר עליו בהמשך. מה לגבי מחוות, יציאה מהשגרה, הפתעות שמעוררות קרבה ואינטימיות? "לפני החתונה הדברים הגדולים עוררו אהבה - לצאת לטיול, הפתעה מרגשת, שיחות עמוקות עד אמצע הלילה. אחרי החתונה, דקה אחרי החופה, הדברים הקטנים הם שמעוררים אהבה. ימי חולין עם חסד. למזוג לה מים לפני שאני מוזג לי. להתעורר בלילה במקומה. להבליג ולא לענות מיד. "הדברים הגדולים לא יעוררו אהבה. אפשר לנסוע לסין לחופשה חלומית ולחזור בדיוק לאותם כאבים, ואפשר להצטלם בפייסבוק ולכתוב ברשת מכתבי אהבה אחד לשני, זה לא יעזור. מה כן יעזור? כשהוא נכנס הביתה - תרימי את המבט מהטלפון ותגידי לו שלום בעיניים אוהבות, ספרי לו משהו טוב על הילד במקום משהו רע, תהיי חרוצה ותתלבשי ותתאפרי. אלה הדברים הקטנים. "פגשתי זוגות יפים, מוצלחים ועשירים כמו אסף ורויטל, ואני יודעת בעומק שיופי חיצוני וכסף ובית יפה וטיולים ותנאים אופטימליים - שום דבר מהם לא מוביל לאור ואהבה. רק חסד מוביל לאהבה. הכבוד ההדדי הוא הבסיס. זה לא פתרון קסם, ויכול להיות שזה לא יצליח, אבל בלעדיו - בטוח שלא יהיה כלום. ציניות והתנשאות ודיבור משפיל ודאחקות לא מכבדות, בוודאות יגרמו להכול לקרוס". יש חוקים לאהבה רסיסים של אלפי סיפורים שהגיעו אל הקליניקה של הרשקוביץ היו הבסיס לכתיבת הספר המיוחד הזה. אך לידתו, כמו גם התהוות הדמויות של גיבוריו, התרחשה במפתיע, תוך כדי קריאת ספר בעל אופי שונה לחלוטין - 'חוקי הזוגיות', ספר עזרה עצמית של הרב והפסיכולוג הקליני הידוע, יצחק מנדלבאום. "קראתי את הספר שלו בדמעות, כי זה פגש אותי בקליניקה. פגשתי מאות זוגות, כל זוג עם סיפור אחר, ואצל כולם מדובר בעצם באותו סיפור. נפש האדם בנויה מחוקיות מסוימת. אפשר לראות אדם עם מודעות עצמית גבוהה, ועדיין - הוא ייפול לאותו בור מוכר. אני יכולה בעצמי לסיים הרצאה", היא מודה בכנות, "ומיד אחריה ליפול באותה נקודה, עם כל המודעות". ספרו של מנדלבאום עוסק בדפוסים זוגיים אופייניים, כמו חוקיות בנפילה לבורות בזוגיות ודרכי היציאה מהם. "הרב מנדלבאום אומר שאם נבין את תבניות הנפש שלנו נגלה סוד עצום: איך אפשר לאהוב. התפיסה המערבית אומרת שיש מקום לריגוש ולאהבה קצרה, שהשיא הוא החתונה, ומאז יש שחיקה הדרגתית עד עימות או חיים שהם פשרה. אני אומרת שצריך להילחם על אהבה למרחקים ארוכים. האם אפשר לחוות אהבה לאורך שנים? התשובה היא כן. אני נשואה 26 שנה ועכשיו אוהבת הרבה יותר", אומרת הרשקוביץ בעיניים בורקות. יש זוגות שהשנים הראשונות שלהם יחד מדהימות, אבל לאורך הזמן משהו נשחק. "לפעמים זוגות מתחתנים ואז נתקעים במקום הרוחני שלהם. מאז החתונה הם לא צמחו, אין דיבור על מה שמעבר לנו. הידיעה שיש משהו גבוה מעלינו, ייעוד משותף, צמיחה אישית וזוגית - יכולה להציל נישואין או להחריב אותם", קובעת הרשקוביץ. "אם זה לא קיים בזוגיות, אנשים מחפשים מקורות חיצוניים למילוי מדומה, שיוצרים רק עוינות ומרחק. "סיבה נוספת לאובדן האהבה היא שאין כלים. זוגיות היא אומנות עדינה, ובהעדר כלים פרקטיים היא הולכת לאיבוד. צריך לדעת מה גורם לנו ליפול לבורות הקבועים שלנו, איך מקשיבים באמת, איך נמנעים מדיאלוג מכאיב ומטפחים דיבור מקרב. חייבים ללמוד, זה לא קורה לבד". פרט לכל אלו, הרשקוביץ מדגישה את החשיבות שבצמיחה אישית, לימוד ומילוי פנימי של כל אחד מבני הזוג בנפרד. גם מודעות עצמית היא הכרחית, "אדם צריך להיות מודע לקשיים ולשריטות שלו ולטפל בעצמו". איזה מקום השריטות שלנו תופסות בזוגיות? "הדינמיקה בין בני אדם מורכבת תמיד, לא רק בזוגיות. וכשדינמיקה פוגשת מקום כאוב אצל האדם, משאות וכאבים שהוא סוחב איתו, אנחנו עלולים ליפול לדינמיקה מכאיבה. דווקא בנפילה אפשר לעצור ולהבין - מה כאב לי? האם הייתה פה נגיעה במקום כואב עבורי ללא קשר למי שנמצא מולי?" זוג מן השורה שנמצא על סף גירושין יכול לעבור תהליך כזה לבד, ללא איש מקצוע? מה הסיכויים שלו להצליח? "מצד אחד ברור שיש הרבה קושי ואתגר ושזה לא דבר פשוט. ברור שיש זוגות שלא היו מצליחים. מצד שני, לפעמים דווקא מתוך נקודת קצה, לקראת פירוק או תהום רגשית עמוקה, משהו מתעורר ומישהו עושה איזשהו מהפך. גם במצבים קשים מאוד - אם יש פוטנציאל אישיותי ורצון לעבוד, אני מאמינה שזה אפשרי". כוחה של שליחות את טיוטת ספרה הראשון התחילה הרשקוביץ לכתוב לפני 13 שנה. "ביטוי רגשי דרך כתיבה תמיד היה חזק אצלי, עוד מילדות. אבל להתחיל להסתכל על העולם כסיפור, זו ראייה שזכיתי בה רק אחרי תהליך". התהליך שעליו מדברת הרשקוביץ היה ניתוח להסרת גידול ברגל, שאחריו היא נאלצה לשבת בכיסא גלגלים במשך תקופה ארוכה. שטף החיים שכמו עמד מלכת, והזמן שהיה בידיה, גרמו לה להביט על החיים אחרת. "צללתי לעומקים בתוכי שבעבר לא ראיתי, ואז התחלתי לכתוב. צריך להבין עומק כדי להביא בצורה נכונה את הדקויות של האדם. זו הייתה נקודת ציון שבזכותה גיליתי את הכוח של הסיפור". הכתבה המלאה בגיליון אדר תשפ"ג של מגזין פנימה.
