החדשות האחרונות בעולם ברית המילה הוא הדוקו "ברית מילה: כן או לא?" ששודר לאחרונה בהוט 8. עיתון הארץ ראיין את הבמאית הגרמנית אינסה אונקן ערב השידור, ושלא בהפתעה, היא דיברה על כל נושא חם בתחום. למרות שטרם ראיתי את הסרט, המאמר בהארץ היה בעייתי מספיק לחייב תגובה. אונקן התחילה את הראיון בנושא ששנינו מסכימים עליו. היא עודדה הורים לחקור את העניין קודם בציעת הפרוצדורה על בניהם. איני יכול להסכים יותר. ככל שהורים ידעו יותר על ברית המילה, כך בניהם יהיו יותר בטוחים. הבמאית אמרה ש"התמקדתי בפן הרפואי, שהוא הבסיס לכל הדיון". זה רק נכון לגבי מי שמכריז על עצמו כאדם חילוני כמותה. התועלות הרפואיות הן לא הבסיס של מסורתנו. אפילו האדם הכי חילוני בארץ מחשיב את הטקס כחוליה חשובה שמחברת אותנו לאומה ולעבר שלנו, אם לא מצווה מהקדוש ברוך הוא. אפילו אם אונקן רצתה לשוחח על ברית המילה מהפן הרפואי, היא עומדת על קרקע רעועה. יש לברית מילה תועלות רפואיות מוכחות מרובות, כמו הגנה מפני זיהום בדרכי השתן, מחלות המועברות במגע המיני, וסיבוכים עתידיים עם הערלה עצמה (ומניתי כאן רק כמה). אבל המטרה היחידה שלה בדיון רפואי על ברית המילה הייתה להגדיש את הסיכונים והטראומות המלווים. לגבי סיכונים, הסטטיסטיקה מראה כי סיבוכים מתרחשים בשיעור נמוך להפליא: "שיעור הסיבוכים הקשורים להליך המילה אצל הילוד, בזמן או לאחר המילה, הוא בערך 2-6 לכל 1,000. שיעור זה גדל פי 20 אצל בנים שנימולו בגיל 8-9, ופי 10 עבור מי שנימול לאחר גיל 10." אולי חשוב יותר מהתדירות הנמוכה של סיבוכים הוא קצב העלייה בסבירות הסיבוכים ככל שהילד גדל. כל איש רפואה יגיד לך שהזמן הבטוח ביותר לבצע ברית מילה הוא בגיל צעיר ככל האפשר - כלומר בסביבות גיל שמונה ימים. כמו שהמון מתנגדי ברית מילה טוענים, אונקן רוצה שההורים יחכו עד שהילד יגדל מספיק להחליט בעצמו. הבעיה היא, כמו שהסטטיסטיקה מראה, ששהייה זאת גם בחירה. עיכוב מבטיח שהילד יעבור הליך מסובך ומכאיב יותר באופן משמעותי - שלא להזכיר את האופי הברברי של זיכרון החוויה. בנוגע לטראומה שהתינוק חווה, אונקן טוענת כי "זיכרון הכאב נשאר בגוף לכל החיים גם אם לא זוכרים את האירוע עצמו." זה לא הגיוני בכלל. זה כמו לומר ש׳אתה זוכר את חווית ברית המילה אפילו אם אינך זוכר אותה'. עוד באותו נושא: עדות השמיים מאמץ ממוקד ברית המילה האסורה האם להסתיר את היהדות? גם אם נודה שברית מילה היא אירוע טראומטי, הקביעה של אונקן שהזיכרון נוצר בינקות היא פשוט לא נכונה. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המוערך Memory מחזיר את שעון הזיכרון שנה שלמה לאחור. "אם גיל של כ-שלושה וחצי שנים נתפס על פי רוב כגיל הזיכרון המוקדם ביותר, יתכן שגיל מדויק יותר הוא כשנתיים וחצי." זו באמת תגלית מדהימה. עם זאת, מה שברור מהממצאים הללו שאין נתונים מדעיים המצביעים על יכולת גישה לזיכרונות משנת החיים הראשונה, שלא לדבר על שמונת הימים הראשונים. מאמר מ'בריין קונקשן' שיצא ב-2013 דיווח כי ׳סטודנטים יכולים לזכור אירועים אפילו אם אירעו כשהיו רק בני שנתיים. נדמה שמעבר דירה ומות בן משפחה התגלו מהערפל השכחון בסביבות גיל 3, הגיל המקובל יותר׳. למרות זאת, ׳אין דיווחים הניתנים לאימות של זיכרון אירועים שקרו לפני גיל 2.׳" אונקן ממשיכה עם מליצת מתנגדי ברית המילה ש"חופש הדת צריך לעצור בנקודה שבה הוא נוגע בגוף של מישהו אחר". היא גם טוענת שלילד צריך להיות החופש לבחור את דתו. הצהרות אלו מנוגדים ליהדות לחלוטין. ההצהרות הם עדות לסלידה מהדת עצמה. אפילו חילונים מחליטים דברים שמשפיעים על ילדיהם גם פיזית וגם רגשית. כולנו בוחרים את בתי הספר של ילדינו, אם לתת או לא לתת להם חיסונים, או אפילו לחורר את אוזניהם. המשמעות מהטענה שאף אחד לא יכול להחליט דבר בהקשר לגוף ילדינו בלי רשותם, היא שהורים לא יכולים לתקן חיך שסוע. ואפילו חילונים מלמדים את ילדיהם על מוסר. הם מגדלים את ילדיהם להיות בני אדם טובים ולפעול לפי חוקי החברה. אנשים דתיים גם מקנים את הערכים שלהם לילדיהם, וביהדות, ההנהגה הזאת מתחילה ברגע הראשון עם ברית המילה. החלק העצוב ביותר של הראיון היה כאשר אונקן דיברה על אדם שנימול בגיל 5. כאשר הוא למד על ההליך שהוא עבר, הוא נהייה כל כך ממורמר עד שהתחיל לשנוא את אימו והתחושות גרמו להרס יחסיהם. העובדה הטרגית היא שהסיפור הזה לא מאוד נדיר בעולם מתנגדי ברית המילה. רוב אנשים אלו מאוד מוטרדים מהידיעה שלהם עצמם הייתה ברית מילה. אבל אין להאשים את הפרוצדורה. האם אנשים אלו מדוכאים מפני שאין להם ערלה או מפני שקבוצות אלו אומרות להם שחסר להם משהו "בעל-ערך אולטימטיבי" בחייהם? רבים מהם מאמינים שאם רק הייתה להם את פיסת העור הזו, כל הצרות המיניות שלהם היו נעלמות. חלקם כל כך מופרעים שהם מאיימים בפרהסיה להרוג מוהלים ורופאים שמלים. יש מוהל בקליפורניה שקיבל כל כך הרבה איומים, הוא התחיל להסתובב חמוש. הסרט הזה, כמו קבוצות מתנגדי ברית המילה, הוא בסך הכל עוד מספוא עבור אנשים כדי שישנאו את עצמם ואת הדתות שממשיכות את הטקס הזה. אבל האמת היא שאני לא מאשים את אינסה אונקן ביחס לבעייה הזאת. בוודאי, הלוואי שלא הייתה יוצרת את הדוקו הזה, אבל היא לא יהודייה, ולכן היא לא חייבת במצוות שלנו. האנשים האשמים במקרה זה הם המנהלים בהוט 8 שמפרסמים אותו מלכתחילה. אפילו אונקן אמרה ש"לא דמיינתי שיהיה אפשר להציג בישראל סרט כל כך ביקורתי". וזו בדיוק הנקודה. זה עצוב שאפילו היא מבינה כמה זה לא במקום כאן והמנהלים בתחנת הטלוויזיה לא. אנחנו לא צריכים לתת במה לסרטים כאלה – במיוחד לסרטים שהם חד-צדדיים לחלוטין ומושקעים רק בשכנוע אנשים להפסיק את קיום מצוות ברית המילה.
