התחלה// נולד בשנת תש"י בתל אביב, השני מבין שלושה ילדים. גדל בשיכון הפועל המזרחי - שכונה דתית־לאומית "שהייתה פנינה בתל אביב. באותם ימים היו בתל אביב 600 בתי כנסת פעילים. בשכונה שלנו היה בית כנסת גדול עם 400 מתפללים. רבים מבוגרי השכונה מכהנים בתפקידים בכירים". כדורגל ושופר// בסמוך לשיכון הפועל המזרחי היה שיכון מפ"ם. "היחסים בין שתי השכונות היו מצוינים, שיחקנו כדורגל ביחד. בימים הנוראים הם היו מגיעים אלינו לתקיעת שופר, נעילה ויזכור. סגרנו את רחובות השכונה לרכבים רק על ידי שלט שהיה תלוי בכניסה. אנשים כיבדו את זה ולא נכנסו". הצטרפו למיזם גיוס ההמונים לישיבה התיכונית קרית הרצוג אבא// יהודה אריה זצ"ל. "איש ירא שמיים ובעל תפילה, ששילב תורה ועבודה. שרד את השואה בגיל שבע עשרה, אחרי שעבר שבעת מדורי גיהינום וניצל בנס. איבד את הוריו, ארבעת אחיו ואחותו ונשאר יחידי בעולם. כשהאמריקאים שחררו את מחנה דכאו הוא היה ללא הכרה על סף מוות והתעורר רק בבית החולים. אחרי חצי שנה של שיקום העניקו לו דרכון אמריקני, אבל הוא התעקש לעלות לארץ ישראל". אמא// רבקה־דבורה ז"ל. גדלה בבית של חסידי גור בפולין, אך למדה בבית ספר כללי. כשפרצה השואה הצטרפה בזהות בדויה לחברות הגויות שלה שברחו לכפרים רחוקים מחזית המלחמה. במשך שנתיים התגוררה בבית משפחה נאצית שעד הרגע האחרון לא ידעה שהיא יהודייה. גם היא נשארה יחידה מכל משפחתה שנספתה בשואה. "כשהגיעה ארצה היא כתבה להם מכתב תודה על השנים שבהן אירחו אותה וחשפה את היותה יהודייה, אך עד היום לא התקבל מענה למכתבה". השניים נישאו במחנה המעפילים בקפריסין. גולה למקום תורה// התחיל את לימודיו בממ"ד פנקס, ובכיתה ה' עבר ללמוד בישיבת תל אביב, לימים חטיבת הביניים של היישוב החדש. "הרב בירנצוויג הגיע לשכונה מבני ברק כדי ללמד שיעורי תורה לילדים בשעות אחר הצהריים. הוא חיזק אותנו מבחינה רוחנית והשפיע עלינו לעבור למסגרת תורנית יותר". שם למד עד סוף כיתה ח'. "לחצו עליי להמשיך לישיבת היישוב החדש, אבל העדפתי ללכת לנתיב מאיר". נתיב רבני// ישיבת נתיב מאיר התאימה יותר להשקפה של הבית. "הייתי הולך לבני עקיבא, כך שזה היה טבעי. מאוד אהבתי את הישיבה ואת ראש הישיבה, הרב בינה זצ"ל. הוא גם חיתן אותי. למרות שסיימנו לפני 54 שנים, אנחנו עדיין שומרים על קשר עם הישיבה. לאחרונה השתתפתי בשבת בוגרי המחזור שלי. חבריי לשכבה הרב מדן והרב בלומנצוויג השתתפו גם הם". ספרא וסייפא// לאחר סיום כיתה י"ב הלך ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. "המחזור שלנו הקים את ישיבת הר עציון וחשבתי להצטרף לשם, אבל הרב שלי אמר שמתאים לי להישאר. אני בהחלט שמח על כך, ישיבת כרם ביבנה תרמה לי רבות". במסגרת ההסדר התגייס ושירת בחיל הצנחנים. "יצאתי לקורס מ"כים, שהיה נחשב לדבר חריג לבוגרי ישיבות ההסדר. בסוף השירות, בתקופה שבין המלחמות, ירדנו לסיני והוצבנו במעוזים של התעלה, שם קיבלתי מינוי של סגן מפקד מעוז. הייתה תקופה די מתוחה". החצי השני// שולמית. גם היא תל־אביבית במקור, מהשכונה הסמוכה. "הכרנו בבני עקיבא והרגשנו שאנחנו חולקים את אותה דרך חיים ויש לנו שפה משותפת. היא הייתה עם ההורים שלה בשליחות בז'נבה, שם למדה בבית ספר בינלאומי. כשחזרה התארסנו". בהיותה דוברת שפות רבות עבדה כמנהלת הלשכה של מנהלי חברות כלכליות גדולות במשק. לאחר שיצאה לפנסיה מלמדת תורה במדרשות ומתנדבת בבית החולים שיבא. שוויץ וחזרה// בשלב הראשון הזוג הצעיר קבע את ביתו במגורי האברכים של ישיבת כרם ביבנה. אחרי שסיים הסמכה לרבנות, נסעו השניים לשליחות בשוויץ, שם שימש ר"מ בישיבה במונטרה. אחרי שלוש שנים, כשהילדים כבר גדלו, חזרה המשפחה ארצה. נתניה// עוד בשוויץ זכה לביקורים של רבנים חשובים, בין השאר הרב נריה. "הוא הציע לי להיות ר"מ בכפר הרואה, אבל מי ששבה את ליבי היה הרב מנחם מנדלסון, ראש ישיבת בני עקיבא נתניה". במשך 14 שנה שימש כר"מ בישיבה ובאופן לא רשמי גם כסגן ראש הישיבה, והתגורר עם משפחתו בבניין הישיבה. "בכל ליל שבת קיימתי בביתי עונג שבת לתלמידים ובעצמי אפיתי חלק מהכיבוד, כדי שהתלמידים ירגישו אהובים מעבר לשיעורי החובה ולמסגרת הרשמית של התפקיד. כשפרצה מלחמת המפרץ היינו צריכים לדאוג לילדי הפנימייה. זאת הייתה תקופה מאוד מאתגרת. עד היום יש לי קשר עם בוגרים רבים מאותם ימים". ראש ישיבה// אחרי 14 שנה בנתניה קיבל פנייה מהרב זאב זלצר, רב שיכון הפועל המזרחי בבני ברק שלמד שנתיים מעליו בנתיב מאיר, להגיש מועמדות לתפקיד ראש הישיבה התיכונית בקריית הרצוג. הוא התקבל. "הגעתי לישיבה שהייתה במצב קשה, בקושי היה רישום, היו מעט תלמידים שלמדו בכיתות קטנות". אחרי שנה בתפקיד, כשראה שהדברים מתקדמים, עברה המשפחה לגבעת שמואל, בה התגוררו במשך 19 שנה, עד ההחלטה לעבור ליישוב נריה בעקבות הילדים הנשואים. תורה ומדע// מאז, כבר 32 שנים, הוא משמש ראש הישיבה, שחוגגת בימים אלה 50 שנה להיווסדה. "בהתחלה היה צריך להכניס את הישיבה למודעות של תושבי בני ברק, לאט לאט הישיבה התפרסמה בכל האזור. במשך השנים פתחנו בישיבה הרבה כיוונים, כאשר הסמל המיוחד הוא השילוב המנצח: רמה תורנית גבוהה עם לימוד גמרא בעיון כמו בישיבה גבוהה, ולצד זאת פתחנו מסלול מדעי משותף עם המרכז האקדמי לב. בנוסף לכך יזמנו מסלול של מוזיקה יהודית, שבו נבחנים התלמידים ברמה של חמש יחידות. במהלך השנים העמידה הישיבה רבנים, ראשי ישיבות, קצינים בכירים, רופאים ואנשי הייטק. הישיבה מצטיינת בכך שהעמידה בוגרים בכל תחומי החיים. כל עוד הקב"ה נותן כוחות, נמשיך הלאה". לנים באוהלה של תורה// חגיגות ה־50 לישיבה צוינו בכנס בוגרים גדול בהשתתפות הרב הראשי הרב דוד לאו, שהתקיים במוצאי השבת האחרונה, לצד גיוס המונים לבניית פנימייה. "ברוך ה' יש לנו הרבה תלמידים שמגיעים מרחוק, בשבילם אנחנו רוצים לאפשר פנימייה חלקית. כמו כן אחרי חמישים שנה, אנחנו רוצים לחדש את פני בית המדרש של הישיבה ולהחליף את הריהוט". אעירה שחר// בקרוב עתידה לראות אור סדרת הספרים 'אעירה שחר' שחיבר על פרשת השבוע בראייה חינוכית־ערכית. "זה אחד הדברים שנותנים לי סיפוק ושמחה בעשייה החינוכית. עורך הספרים הוא בוגר הישיבה חיים אקשטיין". הנחת// שישה ילדים. ארבעה מתוכם מתגוררים בנריה, חמישה מתוכם עוסקים בחינוך. דוד־נתן (49), מפקח על תלמודי התורה הציוניים במשרד החינוך. הרבנית איטה מס (48), יועצת זוגית ומרצה במכון פוע"ה. בתיה גורליק (43), מרצה וחברת הנהלה של מכללת אורנים. הרב נפתלי (41), ר"מ בתלמוד תורה בנריה ויועץ חינוכי. איציק (40) עוסק בביטחון ישראל, כושר גופני ותזונה, ומירב־מרים מס (38). "אכן, שני אחים נשואים לשתי אחיות". אם זה לא היה המסלול// "כבר בכיתה י' חשבתי לעסוק בחינוך, גם כשהייתי מדריך בבני עקיבא הרגשתי שיש לי דיבור טוב עם בני הנוער. לא הייתה שום מחשבה אחרת". במגרש הביתי בוקר טוב// סדר היום מתחיל בחמש בבוקר וכולל קפה שחור חזק. בחמש וחצי נוסע לישיבה, לפני הפקקים. מתארגן ולומד לפני תפילת שחרית. לאחר התפילה מעביר שיחה לתלמידים. "במשך השעות הבאות דלתי פתוחה בפני הר"מים והתלמידים. בהמשך היום מעביר שיעורים לכיתה י"ב, נכנס לכיתות וכדומה. פעמים רבות בשעות הערב עורך חופות ומשתתף בחתונות של בוגרים, לצערנו הרב גם באזכרות". פלייליסט// "שירים חסידיים מכל המינים והסוגים. אוהב גם חזנות ומדי פעם הולך לקונצרטים". השבת שלי// "בשבתות ישיבה נמצא כל כולי עם התלמידים בטישים, עונג שבת ושו"תים. בשבתות שאנחנו בבית – זה התענוג הגדול. כל שבת הופכת לחגיגה שלמה עם הילדים. בשבתות קיץ, כל המשפחה שנמצאת מתקבצת במרפסת ביתנו לסעודה שלישית משותפת, עם שירי שבת ודברי תורה". דמויות מופת// הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. "זכיתי ללמוד פעם בשבוע בביתו כאברך בכרם ביבנה". הרב אריה בינה זצ"ל. "מורה הדרך שלי לתפקיד ראש ישיבה תיכונית, למדתי רבות מהנהגתו". הרב משה בוצ'קו זצ"ל, ראש ישיבת 'היכל אליהו' במונטרה. "העסק הפרטי שלו מימן והחזיק את הישיבה. בבוקר עבד בעסק, ומשם הלך ברגל כדי להעביר שיעורים בישיבה". והרב דב אליעזרוב זצ"ל, ראש הכולל בכרם ביבנה. "צדיק יסוד עולם". מפחיד אותי// "שתהיה חולשה בכוחות ובשמחת העשייה". משאלה// "שהקב"ה ייתן לי אותה חדוות שמחה לבוא לישיבה כמו שיש לי היום, עד מאה ועשרים. וגם, שתהיה אחדות בעם ישראל. משקיע בזה הרבה מחשבה ומתפלל על כך בכל יום, כמובן בלי לוותר על הדברים החשובים לנו". כשאהיה גדול// "אמשיך הלאה". הצטרפו למיזם גיוס ההמונים לישיבה התיכונית קרית הרצוג לתגובות: yosefpr@gmail.com ***
