השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מגבשת פיילוט מטעם משרדה לרחצה נפרדת במעיינות רשות הטבע והגנים. בשלב הראשון, שיחל לפעול בחודשי הקיץ הקרובים, תתאפשר רחצה נפרדת רק בשני מעיינות: בדרום - בעינות צוקים הסמוך לים המלח, ובצפון - בגן השלושה (הסחנה) הסמוך לבית שאן. על פי מתווה הפיילוט, ההפרדה המגדרית תתקיים רק לאחר שעות הרחצה בשני המעיינות, כדי שלא לפגוע בזמני הרחצה של החברה הכללית. רוב אתרי רשות הטבע והגנים נסגרים כיום בשעה 17:00, וסילמן מתכננת להפעיל את הרחצה הנפרדת רק לאחר מכן, מהשעה 18:00 עד 21:00 או עד 22:00. "בסופו של דבר, מה אנחנו רוצים? להנגיש את המשאבים לכולם, זה נהנה וזה לא חסר, כי רשות הטבע והגנים סוגרת את האתרים שלה בחמש בערב. הציבור החרדי מרגיש שהאתרים האלה לא נגישים לו", אמרה השבוע השרה סילמן. "מי שחושב שהוא יכול לשנות אורח חיים של אוכלוסייה והנהגות קהילתיות, טועה". סילמן רואה בהתנגדות לרחצה נפרדת שתאפשר גישה לציבור הדתי והחרדי מידת סדום. "זו מידת סדום", אמרה, "זה לא יכול להיות אצלי, אני לא יכולה להנהיג ככה במשרד. מדובר בסך הכול ביום־יומיים בשבוע, מה הבעיה? יותר מזה, איפה הליברליות והנאורות? מה עם שוויון זכויות פה? זה גם לא בא על חשבונכם. אני לא מצליחה להבין, זו ממש צרות עין, כמו שהיה בעניין החמץ. בבתי חולים כולם ידעו להסתדר, עד שבא אדון ניצן הורוביץ שרצה להחיל פסיקה של בג"ץ על כולם. התפיסה העקומה של אנשים מסוימים, כאילו אם לא נאפשר לציבור החרדי ליהנות זה יאלץ אותו לשנות את אורח החיים שלו, לא נכונה. הציבור החרדי לא ישנה מסורת יהודית של אלפי שנים, וראינו זאת בעניין חוק החמץ שעבר עכשיו". חלק מהחזון של סילמן במשרד לאיכות הסביבה הוא האפשרות להנגיש לכל ציבור וציבור את סיפורי המורשת. "אנחנו רוצים שכל אחד ייהנה מפלאי הטבע. אנחנו רוצים לראות את החיבור במקומות שכל החברה הישראלית מסכימה עליהם, מקומות שיש בהם חיבור למורשת והנכחה לישראליות, לארץ ישראל ולמדינת ישראל. למה שילד חרדי לא יבוא ויתרגש וילמד מזה?" אומר גורם במשרד להגנת הסביבה. כדי להמחיש זאת סיפרה השבוע סילמן בפני באי כנס המפרציות בחיפה את סיפורו של אילן רמון: "אני רוצה שהציבור החרדי יגיע למצפה רמון וילמד על אילן רמון שמחבר אותנו לציוניות ולישראליות. כל אתר הוא שיעור בזהות יהודית. מדובר על אסטרונאוט במעבורת קולומביה שלקח איתו למסע ספר תורה שהוברח למחנה הריכוז ברגן בלזן על ידי רב אורתודוקסי והפקיד אותו בידי נער, לימים המדען יהויכין יוסף, בתנאי שישמור עליו וברבות הימים יספר לכל העולם מה התרחש במחנה הריכוז. ממעמקי הגיהינום לרום החלל - זהו סיפור שמקפל בתוכו את מדינת ישראל, את המצוינות עם דרך ארץ והשורשים". השרה סילמן אמרה השבוע ל'בשבע' כי לא שאלה את היועצים המשפטיים בעניין החוק: "לא התייחסתי ולא שאלתי, אם הם רוצים - שייקחו אותי לבג"ץ ונדון שם. מהרגע שפורסם על הפיילוט לא פנה אליי אף יועץ משפטי שאמר שהפיילוט לא בסדר. בסוף נבחרנו ברוב ואנחנו מדינה דמוקרטית, אין בהחלטה שום דבר שפוגע בזהות ובערכים. הכול נעשה בשיקול דעת ובכובד ראש, כי הזהות היהודית חזקה מהכול. חשוב לדעת: רשות הטבע והגנים מחזיקה במעל 25 אחוז מהשטחים הפתוחים והאתרים הלאומיים. חשוב להנגיש את הכול לכולם". גם את ההתנגדות לפיילוט היא מעריכה כשולית - "ההתנגדות עד עכשיו היא שוליים קיצונים". סילמן מתייחסת גם לדרישה מהצד השני, לדלג על הפיילוט ולקבוע עובדות בשטח. "אנחנו רוצים לראות אם יש היענות מהציבור, קרי אם אנשים באים, ואחר כך גם לבדוק את ההתנהלות של הפיילוט ואיך הוא משפיע על הטבע. חשוב לבחון את כל ההשפעות הסביבתיות". לסיום מדגישה סילמן את הצורך להעניק תקציבים למגזר החרדי. "במגזר החרדי הושקע כסף כי ראיתי לנכון. לציבור הערבי מביאים תוכנית חומש, למה לא להשקיע בציבור החרדי? לכולם יש אותן בעיות. ובפרט שכאן זה נהנה וזה לא חסר". דתי זה מתריס למרות העמדה הברורה של סילמן, למתווה החדש קמו לא מעט מתנגדים בכנסת ומחוצה לה. בין המתנגדים לחוק נמצא חבר הכנסת משה (קינלי) טור־פז (יש עתיד). "ההצעה לקבוע מכסת הפרדה מגדרית במשאבי טבע שמקדמת השרה סילמן מעידה יותר מכול על הנתק שבו לוקה מחנה הימין כיום", אומר טור־פז בשיחה עם 'בשבע'. "בלי להיכנס לעצם השאלה של הפרדת מרחבים ציבוריים ומתי היא אפשרית, הבאת החוק עכשיו, בתוך המחלוקת הישראלית האדירה, שבמרכזה עומד לא רק הנושא הדמוקרטי אלא גם ובעיקר הנושא הליברלי, היא טעות. בימים כתיקונם אפשר להתווכח ולדון באופן ענייני, בדומה לסוגיית ההפרדה באקדמיה שנמצאה עבורה פשרה". טור־פז מכיר בכך שמספר המקומות עם הפרדה ילך ויגדל ככל שהציבור החרדי ישתלב במדינה, אך עם זאת הוא מדגיש כי הוא נגד כל חקיקה דתית. "יש להניח כי ההפרדה במקומות ציבוריים תלך ותגדל אם יהיו יותר ציבורים בישראל הדוגלים בהפרדה באורח חייהם. כשמשלבים אוכלוסיות לעיתים משלמים מחיר. למשל, כשהייתי שותף להקמת הפלוגות החרדיות בצבא, הוסכם שהפלוגות הללו תהיינה חד־מגדריות ומותאמות לחיילים המשרתים. "החוק החדש של סילמן דורש שינוי אופי השימוש במשאב ציבורי הפתוח לכולם, כך שיופרד ויותאם לשימוש של אוכלוסייה ספציפית. כל עוד אנו נמצאים במלחמת חורמה על קיומם של הערכים הדמוקרטיים ובסכנה לערכיה הליברליים של מדינת ישראל, כל חקיקה דתית היא מסוכנת, מיותרת וגורמת לחילול השם". תם עידן זילבר סיפור הפיילוט של סילמן מתחיל לפני שלוש שנים, בפנייה למחלקת פניות הציבור של ארגון 'בצלמו'. אדם שהלך לשמורת טבע בשעת בוקר מוקדמת ביחד עם ילדיו, נתקל בבעיות צניעות שמבחינתו לא מאפשרות לו לשחות במעיין. בפנייתו אל ארגון 'בצלמו' הוא ביקש שהארגון יפעל לקיים זמני רחצה נפרדים. "זו הייתה תקופת שיא של פעילות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט נגד קיום אירועים בהפרדה, כולל האירועים בחיפה ובעפולה. זה נראה אז חסר סיכוי", משחזר שמאי גליק, מנכ"ל 'בצלמו'. "אבל פתאום צץ לי רעיון. באותם ימים היה בג"ץ שהיה מונח כבר כמה שנים בנוגע לאנשים שביקשו רחצה מעורבת בקריית ארבע. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, כתבה בחוות דעת משפטית שלמרות שהתושבים שמבקשים הם מיעוט ביישוב, חובתה של המועצה לתת גם להם את מה שמגיע להם. ואכן בג"ץ קיבל עמדה זו", אומר גליק. גליק החל למנף את האירוע בקריית ארבע. "החלטתי למנף את זה בצורה פשוטה ביותר: בדיוק כמו שהמיעוט בקריית ארבע זכאי לרחצה מעורבת, המיעוט הדתי במדינה זכאי לרחצה נפרדת. פניתי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות הטבע והגנים בבקשה זו, והסתבר שהתפרצתי לדלת פתוחה. רשות הטבע והגנים קיבלה במשך שנים פניות דומות והחליטה לצאת לפיילוט קטן ביותר ולבדוק האם אכן הציבור הדתי יבוא בפועל לרחצה נפרדת באתרי הרשות". הפיילוט שהחל ברשות הטבע והגנים היה מידתי. "נקבע שיהיו ארבעה מועדים שבהם יהיה פיילוט חצי יום, וכמו כן שהפיילוט יהיה במקום שיש בו שתי בריכות - הגדולה שבהן תוקצה לציבור הכללי, והקטנה לציבור הדתי בהפרדה: יומיים לציבור הגברים ויומיים לנשים, באופן שוויוני לחלוטין. ואכן, הפיילוט עבר את כל האישורים וכבר התחיל יום אחד בהצלחה". אלא שלא עבר זמן רב, וכמו בפיילוט הנוכחי של השרה סילמן, ארגוני הנשים החלו לתקוף. "מיד אחרי זה, כל ארגוני השמאל בראשות שדולת הנשים ו'ישראל חופשית' קפצו ואמרו שזה מדרון חלקלק, 'איראן זה כאן' ועוד טענות. הלחץ עשה את שלו, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר חזרה בה מהמתווה תוך טענות מוזרות, ובהן שהמצב ביהודה ושומרון רגיש מבחינה משפטית יותר משאר חלקי הארץ ולכן לרשות הטבע והגנים אין סמכות במקום, אלא אך ורק למינהל האזרחי. כמו כן היא טענה שלא הגיעו אליה שום פניות בעניין מלבדנו, מה שמוכיח שאין צורך. בעקבות כך יזמנו קמפיין, וקרוב לשלוש מאות אנשים פנו אליה במכתב אישיים וציינו את הצורך. אבל זה לא עזר, המתווה הוקפא ונעצר". לדיון בכנסת שנערך בעניין הגיעה גם חברת הכנסת איימן חטיב־יאסין, שטענה שגם הנשים הערביות זקוקות לרחצה נפרדת. זה הפך את הדרישה של גליק לדרישה שאינה רק של הציבור הדתי והחרדי, אלא גם של הציבור הערבי, וביחד מדובר על קרוב לשלושים אחוזים מהאוכלוסייה. "אבל גם זה לא עזר", מספר גליק. "הממשלה נפלה, ואנחנו פנינו מחדש לרשות הטבע והגנים. הם שוב הביעו נכונות, אבל השרה החדשה תמר זנדברג הודיעה בהחלטה חגיגית שבמשמרת שלה זה לא יקרה. אגב, אורי זכי, בן זוגה של השרה ויושב ראש הנהלת מרצ, הודיע בפומבי שהוא דווקא כן תומך במתווה. במהלך השנה ניסיתי לקדם שוב ושוב את היוזמה דרך המשנה ליועץ המשפטי החדש גיל לימון, אך ללא הועיל, שכן השרה הטילה וטו על כל קידום יוזמה כזו". בעקבות כך הגישו חברי הכנסת גפני ומקלב וכן חברת הכנסת איימן חטיב־יאסין הצעת חוק לחייב את רשות הטבע והגנים לקיים רחצה נפרדת בקרוב ל־15 אחוזים משעות הפתיחה. משמונתה שרה מהליכוד למשרד להגנת הסביבה, פנה אליה גליק בבקשה למצוא פתרון לקיץ הקרוב עוד בטרם יגיעו ימי בין הזמנים. "הפתרון של השרה מבחינתנו ממש מעולה, זה ממש לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", מכריז גליק. "מצד אחד, המעיינות האלה יהיו נגישים בכל שטחם לציבור הדתי, בניגוד לפיילוט הקודם, ומצד שני זה לא יפגע באף אדם בעולם, כי ממילא בשעות האלו הם היו סגורים. "אשר לטענות שאין דרישה, ניתן לראות בשוק החופשי שכל אתר מים פרטי עורך ימים של רחצה נפרדת. רואים את זה בשפיים, בחמת גדר ובחמי יואב. גם לטענה שאנשים יגיעו לתומם ויתאכזבו לגלות שכעת הרחצה נפרדת ניתן מענה בכך שמראש השעות האלה נחשבות סגורות לרחצה ויש חובת הרשמה מוקדמת. באתר האינטרנט יהיה כתוב במודגש שהרחצה נפרדת בשעות הללו. "לגבי הטענות של מדרון חלקלק: ההפך, עד עכשיו היה מדרון חלקלק של פגיעה בציבור הדתי והערבי. בסוף צריך לזכור שגם לנו, הציבור הדתי והחרדי, יש זכויות אדם. צריך לזכור שגם בפתרון הזה הציבור הדתי מקבל את החלק הכי קטן בעוגה, כי אלו השעות הכי פחות טובות ונוחות", מסכם גליק את האבסורד. ***
