המועד לבחירת רבנים ראשיים חדשים אומנם טרם נקבע, אך כבר במוצאי השבת האחרונה התחוללה דרמה לא קטנה. לפי ההערכות, הבחירות יתקיימו בעוד ארבעה חודשים, זמן קצר לאחר סיום כהונה בת עשור של הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. לקראת הקיץ המכריע שורה של רבנים בכירים בציונות הדתית התכנסו כדי לדון בבחירות לרבנות הראשית לישראל. לאחר דיון מעמיק הוסכם על נקיטת כמה צעדים בנוגע לעתידה של הרבנות הראשית לישראל. בתחילה קרא הרב יעקב אריאל לרבנים להתאחד סביב מועמד אחד, והציג בפניהם את החשיבות שיש לדעתו בהצבת מועמד יחיד מהציונות הדתית, באופן שישפר את הסיכויים שלו להיבחר. לאחר מכן הרחיב הרב אריאל על הצורך בתיקון מגבלת הגיל, כך שיתאפשר לתלמידי חכמים ראויים להתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל. המצב היום מתיר רק לרבנים מתחת לגיל 70 להתמודד. הרבנים נענו לקריאה, ובסיומה של הפגישה סיכמו כי יעשו כל שביכולתם לקדם מועמד ראוי ומוסכם בדרכו של מרן הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית, וקראו לנבחרי הציבור לפעול לתיקון מגבלת הגיל. מה שייחד את המפגש הזה הוא הפורום המגוון שהצליח להתכנס יחד. בראש החבורה עומדים זקני הרבנים כמו הרב שטיינר, הרב אריאל והרב יצחק בן שחר, שלושתם דנו בסוגיה בצלילות ובחדות. תחתם הופיעה קשת רחבה ומפתיעה שכוללת את ראש ישיבת עתניאל הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת מעלה אדומים הרב יצחק שילת, רב מועצת גוש עציון הרב יוסף צבי רימון, ורבנים מישיבת מרכז הרב כמו הרב חיים אביהוא שוורץ והרב דוד חי הכהן. לצידם גם רבני הצפון, בהם ראש ישיבת מעלות הרב יהושע ויצמן וראש ישיבת הגולן הרב יואל מנוביץ'. על ההחלטות באותה פגישה מרחיב הרב יעקב אריאל, מבכירי ומזקני רבני הציונות הדתית, בשיחה עם 'בשבע'. "מועמד מוסכם, כך ראוי. פיצול עלול לגרום לכך שאף אחד לא ייבחר. זה ידוע שהקולות מתפצלים, יש הרבה מועמדים בציונות הדתית ואחרים, ובסוף זוכה מי שיש לו הכי הרבה קולות. לכן אם הקולות מפוצלים אחד מקבל שלושים ואחד עשרים, בעוד שאם יש אחדות סביב מועמד אחד הוא יקבל 80 או 90 קולות ובוודאי ייבחר", אומר הרב אריאל, שמדגיש כי המועמד צריך ללכת בדרכו של הרב קוק. "כל רב פוסק לפי לימודו, ידיעתו והתנאים המשתנים לפי תנאי הדור, אבל הדרך והכיוון צריכים להיות בדרכו של הרב קוק. אי אפשר שכל עשר שנים הרבנות הראשית תחליף פסיקה". בנוסף לכך מתייחס הרב אריאל לסוגיה הבוערת - תיקון מגבלת הגיל. "מעולם לא הייתה הגבלת גיל", קובע הרב אריאל, "אלא אם כן הרב לא יכול לתפקד. אם הוא לא עומד מבחינה בריאותית ומנטלית, בוודאי שלא היה יכול לכהן בתפקידו. בימינו אנשים בריאים עד אחרי גיל 80 ויותר ומתפקדים טוב. להפך, תלמידי חכמים ככל שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם. כל החקיקה שמגבילה את הגיל ל־70 נעשתה מסיבות פוליטיות ולא הייתה עניינית. רצו לפסול מישהו ולכן החליטו על גיל 70. הגיע הזמן לבטל את החוק הזה וזהו. לא צריך חוק חדש. לבטל את ההצמדה של רבנים לשופטים. לא צריך חקיקה חדשה אלא לבטל את החוק". הכול מתחיל בדיל אם החוק יתוקן, הדרך לבחירתו של הרב יעקב שפירא (72), ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל ככל הנראה תהיה סלולה. הרב שפירא, בעל ניסיון של יותר מ־25 שנה ברבנות הראשית לישראל, מכהן 15 שנה כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. הראשון לציון הרב יצחק יוסף משתף אותו רבות בהכרעות בנושאי הרבנות, במסגרת פגישות אישיות המתקיימות מעת לעת. עוד קודם לכן הוא שימש במשך עשור כיד ימינו של אביו, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, בעת כהונתו כרב הראשי לישראל. "ר' אברום היה רב ראשי מעשי, אבל בשאלות הלכתיות רבות בנו הרב יעקב היה המוציא והמביא", מספר הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה. "ראיתי בשטח איך היה שותף בסוגיות הלכתיות רבות, וכיום נמשכת הפעילות הנפלאה שלו במועצת הרבנות הראשית. כל אלו העניקו לו ניסיון רב. וגם העובדה שבמרכז הרב יש לו ישיבה כזו ענקית עם 700 תלמידים, ולמרות זאת הוא יודע את השמות של כולם. כשיש בעיה שהוא מפנה אליי, אני רואה שהוא בעניינים. זה כושר אדיר". התממשות הבחירה הזאת תלויה במידה רבה בדיל בין ש"ס לציונות הדתית, שנחתם בהסכמים הקואליציוניים. לפי ההסכם ימונה רב ראשי אשכנזי מהציונות הדתית וראשון לציון חרדי ספרדי. בשיחות סגורות אומרים בכירים במפלגת ש"ס כי ככל שתהיינה הסכמות על מינוי רב אשכנזי ציוני דתי, לא תהיה להם כוונה להכתיב את זהותו. יחד עם זאת, מבחינת ש"ס קיים חוב מוסרי כלפי הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, עוד מתקופת חיי הרב עובדיה יוסף זצ"ל, לאחר שלמרות רצונו של הרב עובדיה לא התאפשרה התמיכה ברב שפירא בבחירות לרבנות הראשית בשנת 2013. הרב עובדיה יוסף התבטא אז במפורש כי מבחינתו הרב שפירא הוא המועמד בבחירות הבאות. הבחירות הקרובות יהיו מבחינת ש"ס הזדמנות נאותה לפרוע את החוב. גם בציר החרדי האשכנזי מתקיים קשר הדוק. הרב יעקב שפירא מקובל מאוד וזוכה להערכה גדולה גם בקרב הליטאים והחסידים. ידועים למשל קשריו עם בכירי הרבנים והאדמ"ורים כגון הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, האדמו"ר מגור שאף הגיע לנחמו במות אמו, וכן ראשי ישיבות ואדמ"ורים נוספים שמגיעים מדי פעם לתת שיעור בישיבה. במפלגת הציונות הדתית ננקטת גישה, בהובלת יושב הראש סמוטריץ', שלפיה פוליטיקאים לא בוחרים רבנים אלא רבנים בוחרים רבנים. ככל הנראה ועדה בראשות הרב יעקב אריאל היא שתכריע בשאלה מי יהיה המועמד שבו תתמוך המפלגה. ניתן להסיק כי הוועדה בראשות הרב אריאל תיראה בדמות הפורום הרבני שהתכנס השבוע לדון בסוגיית הרבנות, שכן פורום זה הורכב מקשת רחבה של זקני רבני הציונות הדתית וכבר יצא השבוע בקריאה לתיקון מגבלת הגיל לתפקיד הרב הראשי. סמוטריץ' מצידו, לפחות כך נראה, עדיין לא נותן לרב שפירא את האופציה לרוץ באמצעות שינוי חוק. לדידו שינוי החוק משמעו תמיכה מפורשת ברב שפירא, ועצם הנושא טרם הוכרע אצלו. מועמד בולט נוסף לכהונת הרב הראשי לישראל הוא הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. הרב הלוי הוא דמות רבנית בולטת הזוכה לתמיכה ניכרת, החל מרבנים בעולם החרדי וכלה ברבני ישיבת הר המור בירושלים. "ללא ספק הרב מיכה הלוי הוא האדם המתאים להיות הרב הראשי לישראל. לטובת כלל ישראל צריך רב שיודע לדבר, להאיר את התורה, לא מוותר על עקרונות ולא מתקפל בפני אף אחד, והכול בנפש חפצה וביראת שמיים", מספר הרב חנן שוקרון, רב קהילת 'אורות נחלים' בהדר גנים. "המצב היום ברבנות הראשית הוא של חוסר אמון, חוסר חזון, תפקיד ייצוגי ואין שם הרבה. הרב מיכה יכול לקחת את המוסד ולהפוך אותו למה שהרב קוק התכוון במקור: הנעת תהליכי עומק הלכתיים ומערכתיים בנושאי נישואין וכשרות. הוא האדם הנכון במקום הנכון". הרב שוקרון מדגים: "לפני חמש שנים, בשבט תשע"ח, הרב מיכה הלוי עשה משהו שלא היה מקובל בשום רבנות עד אז, והחליט שכחלק מהאתיקה של הכשרות צריך להפריד את הזיקה בין המשגיח למושגח. משגיח שמקבל משכורת מבעל העסק, זה פוגע באתיקה של הכשרות. איך אדם שמקבל משכורת יכול לפקח עליו? הרב יצא ביוזמה להפריד משגיח-מושגח שכללה הרעה בתנאים והתנגדות של המשגיחים, ולשם כך נשכרה חברה חיצונית. בתוך כמה חודשים 580 בתי עסק עברו למתכונת החדשה". לדברי אחד מתלמידיו, "חלק גדול מההצלחה של הרב כרב עיר בפתח תקווה נובע מכך שכל החוגים בעיר רואים בו מרא דאתרא. אפשר היה להרגיש זאת היטב באירוע שהתקיים לציון עשור לכהונתו של הרב הלוי, שאותו הנחה הרב אייל ורד. רבני העיר הדתיים־לאומיים והחרדיים האשכנזים והספרדים כאחד העידו שהרבנות בעיר בראשותו של הרב מאחדת את הנהגת התורה בעיר", הוא מספר ל'בשבע'. "את הגישה המאחדת של הרב ניתן לראות גם בישיבה בראשותו, שמאז הקמתה אנו זוכים לשמוע בה מדי שבוע את שיעוריו של נשיא הישיבה הרב חיים שטיינר, זקן רבני מרכז הרב, לצד שיעוריו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, אותם זכינו לשמוע סמוך להסתלקותו. כך גם ביחסי ההערכה ההדדיים והעמוקים של הרב גם עם רבנים שעמם היה מצוי במחלוקת עניינית קשה סביב רפורמת הכשרות של השר כהנא". הרב מיכה הלוי נולד וגדל בתל אביב, ולאחר תקופת לימודיו בישיבת מרכז הרב החליט לבוא לגור עם משפחתו בעיר. "הרב בא מתוך תפיסה שהשפעתם של אנשי תורה לא יכולה להסתכם רק בהעברת שיעורים, אלא בחיים טבעיים שבהם נפגשים גם בתור לסופרמרקט. לכן הרב בחר להקים דווקא בתל אביב את ישיבת עטרת נחמיה לצד פעילות ענפה הכוללת מדרשה לנשים, תלמוד תורה לילדים ומוסדות חינוך לגיל הרך שבהם לומדים כיום יותר מ־200 ילדים, כ־80 אחוזים מהם ממשפחות לא דתיות", מרחיב התלמיד. "הרב תמיד מזכיר שאיננו גרים בתל אביב כשליחים על מזוודות, אלא כשכנים שחיים ופועלים באופן טבעי בסביבתם". זהבה שילון, יושב ראש סניף ויצ"ו בתל אביב לשעבר ורעייתו של איש הטלוויזיה יגאל שילון, סיפרה בעברה על התרשמותה מפעילותה המשותפת עם הרב ועם קהילת הישיבה. "זו דוגמה לקהילה מורכבת שחיה זו לצד זו, ואת זה יש לזקוף לזכות הרב מיכה הלוי שעושה זאת בצורה הכי יפה, הכי מכבדת וללא ספק הכי מחברת", אמרה. מתחממים על הקווים ובחזרה לבחירות. במקרה שהחוק לא ישונה והרב יעקב שפירא יהיה מנוע מלהתמודד, ככל הנראה מתכוונים להתמודד למשרת הרב הראשי האשכנזי עוד כמה רבנים בציונות הדתית, בין השאר מוזכרים שמותיהם של הרב דוד סתיו, יושב ראש ארגון רבני צוהר ורב העיר שוהם, הרב קלמן בר, רב העיר נתניה, הרב אליעזר איגרא, חבר בית הדין הגדול, והרב מאיר כהנא, אב בית הדין הרבני באשקלון. השם אולי הכי פחות מוכר לציבור הרחב מביניהם הוא הרב מאיר כהנא, דמות רבנית מעניינת שבימים אלו מקיים פגישות עם כל חברי הגוף הבוחר את הרבנות הראשית. הרב כהנא הוא סגן אלוף במילואים בפיקוד העורף, בוגר ישיבת קריית שמונה וכולל הדיינות ארץ חמדה. לפני מינויו לדיין כיהן כר"מ בישיבת ההסדר בירוחם במשך עשור. הוא מכהן כראש נציגות הדיינים, שם הוא זוכה לתמיכה מכל הדיינים ממגוון העדות והחוגים. בהקשר המנהלי היה הרב כהנא בתשע"ד ראש הוועדה שבחרה את רבני העיר ירושלים. הרציונל של הרב כהנא הוא שבין רבני הציונות הדתית קיים מנעד השקפתי רחב, ובמתחים השונים בתוך המגזר יש נטייה ללכת אחרי הרב שקרוב לציבור החרדי. אלא שלשיטתו כדי לנצח יש צורך ללכת לכיוון המרכזי של אגף ישיבות ההסדר, המקום שבו הוא עומד, שיכול לחבר את כל הצדדים. אם נסכם בקצרה: פיצול ציוני מביא לבחירת רב חרדי, ודווקא בנקודה זו הרב כהנא רואה בעצמו מועמד מוסכם. "יש כל מיני כוחות שמנסים להתמודד על התפקיד של הרב הראשי לישראל, אבל יכול להיות שבגלל שהכוחות השונים מתנגדים זה לזה, בסוף לא זה ייקח ולא זה ייקח, אולי אנשים אחרים שלא מאמינים בחזונו של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב מאיר כהנא הסכים לקחת על עצמו את המשימה הגדולה הזאת ולנסות להתקדם, להוביל. אם שני הצדדים יראו שלא מסתדרים, יסכימו עליו בתור המועמד המוביל", אמר השבוע הרב יוסף צבי רימון בסרטון תמיכה. "הוא תלמיד חכם, ירא שמיים, דיין, איש הלכה, נעים הליכות שיודע להתחבב על הבריות. הוא יכול להיות רב ראשי לישראל שיהיה עוצמתי בהלכה, אבל ידע גם להתחבב על כל סוגי האוכלוסיות בארץ ובעולם ויוביל את חזונו של מרן הרב קוק זצ"ל". איך דברי התמיכה ברב כהנא מסתדרים עם השתתפותו בישיבת הרבנים במוצאי שבת? הרב רימון מסביר ל'בשבע': "אני חושב שהרב שפירא הוא בהחלט תלמיד חכם ודמות ראויה להיות הרב הראשי לישראל, ולכן השתתפתי בערב הזה. אם החוק יעבור והרב שפירא אכן ייגש לרבנות הראשית, הרב מאיר כהנא לא ייגש. הרב שפירא יסיר את המחלוקות סביב בחירת רב ראשי בציבור שלנו. הרב שפירא הוא מוסכם, אני חושב שאף אחד לא ייגש אם הרב שפירא יהיה שם. מצד שני, אם החוק לא ישונה אז הרב מאיר כהנא ייגש ואני חושב שהוא מועמד ראוי, תלמיד חכם, נעים הליכות, דיין, אדם שיכול להתחבר לסוגים שונים של אנשים. לכן אני תומך בשניהם. הם לא מתחרים זה בזה". דמות רבנית נוספת עם סיכויים לא מבוטלים להיבחר, במידה שהרב שפירא יהיה מנוע מלהתמודד, היא הרב קלמן בר, רב העיר נתניה. הרב בר כיהן בעבר כשלושה עשורים כר"מ בישיבת כרם ביבנה וזוכה לתמיכה נרחבת בקרב חברי הגוף הבוחר, החל מרבני ערים, המשך בראשי מועצות דתיות וכלה באישי ציבור. חשוב להדגיש: מתוך 150 חברי הגוף הבוחר יש רק 27 נציגי ממשלה, כך שעדיין הכול פתוח, ובפרט לאור העובדה שייתכן כי הרב בר ייתמך גם פוליטית. הרב בר, מלבד בית גידולו בציונות הדתית כתלמיד מובהק של הרב אברהם שפירא והרב גולדוויכט, מקורב מאוד לציבור החרדי על כל גווניו - ספרדים, ליטאים וחסידים. ברמה המעשית הוא חולל מהפכות בכשרות בנתניה, שבאו לידי ביטוי בין השאר בכך ש־96 אחוזים מבתי העסק מחזיקים בתעודת כשרות. אלו מספרים שאין להם אח ורע ברחבי הארץ, כשחלק ניכר מהעסקים שייך למסלול המהדרין. הרב בר ייסד בית מדרש בנתניה, מעביר שיעורים רבים בעיר ומחוצה לה ופועל רבות לחיבור בין מגזרים. השיח בין רבני הציונות הדתית מתנהל כרגע רק סביב הרב הראשי האשכנזי, בגלל הדיל בין ש"ס לציונות הדתית שמעוגן בהסכם הקואליציוני. מטבע הדברים, גם הרבנים מהציונות הדתית שמתמודדים למשרה כרגע הם אך ורק אשכנזים. אך האם ישנה אפשרות שנראה מועמדים מהציונות הדתית למשרת הרב הראשי הספרדי, כמו למשל הרב שמואל אליהו, שיטרפו את הקלפים בין הרב דוד יוסף לרב יהודה דרעי ואולי גם על הדרך יערערו את הדיל? ספק גדול אך ימים יגידו. ***
