אב בית הדין הרבני באשקלון הרב מאיר כהנא הכריז היום (א') על מועמדותו לתפקיד הרב הראשי האשכנזי בישראל.
הרב כהנא מכהן ב-12 שנים האחרונות כדיין בבית הדין הרבני, בתחילה בבאר שבע ובתל אביב ובארבע השנים האחרונות הוא מכהן כאב בית דין באשקלון.
בנוסף, הוא עומד בראש נציגות הדיינים הארצית, הגוף הנבחר המייצג של כלל הדיינים בבתי הדין הרבניים, מול גורמי הכנסת והממשלה.
הרב כהנא (54), אב לחמישה, נולד בבת ים וגדל בבני ברק. את דרכו התורנית החל בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ובישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין, שבה למד שבע שנים. לאחר נישואיו לאשתו ברוריה, רופאת נשים, התחיל הרב כהנא את מסלול ההכשרה לדיינות, שנמשך אף הוא שבע שנים, בכולל "ארץ חמדה" בירושלים, בראשות הרב שאול ישראלי, הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, בסיומן הוסמך לדיין.
"זו הייתה תקופה משמעותית של לימוד אינטנסיבי" משחזר הרב כהנא. "מעבר לכך, בכולל היו חברים מכל קשת הישיבות הציוניות, וזה היה עבורי מפגש משמעותי. שאיפת הגדלות בכולל ותחושת השליחות שבאווירת בית המדרש, הן כר פורה להתגדלות בתורה מתוך חיבור לעם ישראל".
הפרק הצבאי מהווה אבן דרך משמעותית בקורות חייו של הרב כהנא. במשך שמונה שנים הוא כיהן כמ"פ חי"ר במילואים, וכיום הוא משרת כסגן אלוף במילואים בפיקוד העורף. הרב כהנא נמנה עם ראשוני תלמידי ישיבות ההסדר שהתגייסו לצנחנים. "היינו גביש יצוק ומחובר היטב של אנשים שהגיעו מרקעים שונים מאוד: בני ישיבות הסדר לצד חיילי גיוס מאי, שלא סיימו את לימודיהם בתיכון, וגם בני עליית הנוער וחיילי העתודה הטכנולוגית" מתאר הרב כהנא.
במהלך שירותו בדרום לבנון הרב כהנא איבד שניים מחבריו למחלקה, אלי שפר ואבשלום בשארי הי"ד. "האירוע הזה חיבר בינינו עוד יותר", הוא מספר. "כבר 35 שנה שאנחנו נפגשים מדי שנה באזכרות. במשפחתי היו יודעים שהתאריך ט"ז שבט היה יום חופש קבוע בלוח השנה. הילדים נסעו איתי מהבוקר לטבריה ולכפר זיתים, משם להרצליה. משפחות שפר ובשארי הן חלק מהפלוגה שלנו ואנחנו חלק מהמשפחה שלהן. זוהי שותפות גורל שכוללת השתתפות באירועים משפחתיים, התעניינות הדדית וקבועה בשלומם של הילדים. בכל פעם שחשבתי לפרוש משירות המילואים נזכרתי באלי ואבשלום, שהשליחות שלהם עדיין נמשכת".
בהמשך שירותו הצבאי יצא הרב כהנא לקורס קצינים ושירת כקצין ברצועת הביטחון בלבנון של ראשית שנות ה-90. "חזרתי לישיבה אחרי שירות כקצין, והרגשתי איך עוצמת השליחות שלי לפעול למען ישראל, במרחבי התורה והרוח קיבלה תנופה אדירה" הוא מתאר. "תקופת השירות שלי כמ"פ מילואים ובתפקידי פיקוד נוספים, לימדה אותי להוביל תהליכים מערכתיים תוך הצבת הפרט במרכז, ותוך הקשבה והתבוננות לנקודות החוזק ולקשיים של כל אחד מחיילי הפלוגה. בתחילת עבודתי כדיין הבנתי שהתכונות הללו נדרשות גם כשצריך להקשיב למצוקה של אדם שנמצא בהליך גירושין, ועם זאת להמשיך להיות חד וענייני בהליך השיפוטי".
לאחר הסמכתו כדיין, יצאו הרב מאיר כהנא ומשפחתו לשליחות לאומית בנגב, במסגרתה לימד בישיבת ההסדר בירוחם במשך עשור והיה לאחד הר"מים הבולטים בישיבה, בהעמידו דור של תלמידים. "ישיבת ירוחם, שבראשה עמד אז הרב אליהו בלומנצוויג, היא אחת הישיבות המובילות במגזר הציוני בלימוד הגמרא בעיון", קובע הרב כהנא. "זה התאים לי מאד כתלמיד של הרב ישראל קירשטיין, ראש הישיבה בקרית שמונה, בוגר ישיבת חברון. מהר מאד הרגשתי שם בבית, וזכיתי להיות חלק בעיצוב דרכו העיונית והחינוכית של בית המדרש", הוא מספר.
במקביל ללימוד בישיבה, הרב כהנא שם דגש מיוחד על המגורים בירוחם ועל הקשר שהתפתח עם תושבים מרקעים שונים. "שם שכללתי את היכולת להרגיש חלק מקהילה מגוונת, שהיא אבן יסוד בחברה הישראלית", הוא מתאר. "אמנם התגוררנו לפני כן כזוג צעיר בקריית שמונה, אבל הקהילה בירוחם ממש חיה את החיבור הקהילתי לכל האוכלוסיות, ועל ידי החיבור עמם הרגשתי שנוספה לי קומה בראייה של כלל ישראל. המרכיבים הללו סללו את דרכי לנתיב של שליחות ציבורית שאותה אני נושא עד היום באחריות גדולה וחרדת קודש".
בסביבתו של הרב מדגישים שהוא מביא עמו שנים ארוכות של עשייה ציבורית תורנית, במהלכה הוביל מהלכים חשובים ומורכבים דוגמת עמידה בראש הוועדה לניהול הליך הבחירה של הרב הראשי לירושלים בשנת 2014. לאחר שנים של הליך סבוך ומתמשך, הרב כהנא נקרא למשימה על ידי הרב אלי בן דהן, סגן השר לשירותי דת באותה התקופה. לאחר שהתייעץ עם רבותיו, הרב צפניה דרורי והרב אליהו בלומנצוויג, הרב כהנא לקח את התפקיד ותוך חצי שנה מרגע כניסתו לתפקיד הוא הביא לסיום ההליך בהצלחה.
לאורך השנה האחרונה נמצא הרב בקשר עם דמויות מפתח בגוף הבוחר. גורמים חרדים וציוניים במערכת בתי הדין הרבניים המכירים היטב את הרב מאיר כהנא מעידים כי "הוא ניחן בקור רוח, בהחלטיות ובמרץ בלתי פוסק לפעול בתוך מערכות וגופים ציבוריים ולהביא להתייעלות".
"ב-12 שנותיי במערכת בתי הדין הרבניים, הספקתי להכיר אותה על כלל מנגנוניה, יתרונותיה הרבים וחסרונותיה", מדגיש הרב כהנא. "אני מכיר אותה לפני ולפנים, הן בעבודת השיפוט בבתי הדין עצמם, הן בשירות לציבור שבעבודת מזכירות בתי הדין, והן בגורמי הנהלת בתי הדין הרבניים. בהיבט של רבנות הקהילה, אני מנהל שיח קבוע עם חבריי ותלמידיי המכהנים כרבני ערים, מועצות אזוריות, יישובים וקהילות, שמפנים אלי בקביעות שאלות, בעיקר בעלות אופי ציבורי, שמשליכות על כלל ישראל".
יש לחדד כי בעיני הרב מאיר כהנא, היחס בין בתי הדין הרבניים לבין רבנות הקהילה והעיר, הוא בדומה ליחס שבין בית החולים לבין המרפאה בקהילה. "אלינו מגיעות הבעיות הקשות באמת" הוא מסביר. "אנשים לא יודעים את זה, אבל בכל מצב שבו הרב רושם הנישואין נתקל בבעיה כלשהי, הוא מיד מפנה לבירור בבית הדין הרבני". ואכן, בתי הדין הרבניים עוסקים בשאלות הקשות של היתרי נישואין לאנשים שיש סימני שאלה על הרקע שממנו הגיעו: שאלות של יהדות ושל גיורים בחו"ל, של יוחסין ושל פסולי חיתון למיניהם, וזה עוד לפני הבעיות הקשות של סרבנות גט, שהן יותר מוכרות לציבור. "שואלים אותי לפעמים איך זה שלא מכירים אותי", מספר הרב כהנא, "ואני עונה שזה בדיוק כמו שכולם מכירים את רופא המשפחה, אבל אף אחד לא מכיר את המנתח בבית החולים, שפוגש את המשפחה רק כשהוא יוצא לעדכן אותה שהניתוח עבר בהצלחה והחולה בהתאוששות". שאלות טעונות כמו גובה המזונות, וחלוקת הנטל בין ההורים, והסוגיות המורכבות שבין ביה"ד ובג"ץ, הן שאלות שנוגעות בעצבים החשופים של החברה הישראלית, ורק דייני בתי הדין הרבניים יודעים מה מתרחש שם באמת".
מתוך כך, החיבור של שתי המערכות הללו, בתי הדין ומועצת הרבנות הראשית לישראל, מחייב לדעת הרב כהנא, בחירת רב ראשי מתוך מערכת בתי הדין, ולא רק מתוך מערכת הרבנות. "זה כמו שבמערכת הבריאות אתה תעדיף מישהו שניהל מחלקה בבית חולים, ותניח שאת הדינמיקה של המרפאות הוא ילמד במהירות, על פני מישהו שצמח במרפאות, ופתאום צריך עכשיו לעמוד בראש קבוצת בתי חולים". מסיבה זו, גם לימודי הדיינות ארוכים יותר מלימודי ההסמכה לרבנות עיר. "גם את זה לא כולם יודעים, אבל כושר לדיינות מאפשר באופן אוטומטי על פי חוק להתמודד לתפקיד של רב עיר, וכושר לרב עיר אינו מאפשר הגשת מועמדות לתפקיד דיין. ובהקבלה לעולמות האקדמיים - הדיינות נחשבת לדוקטורט והסמכה לכהן כרב עיר נחשבת כתואר שני".
הרב כהנא נולד למשפחה של רואי חשבון. בנערותו עוד נראה היה שיבחר במסלול המשפחתי הטבעי, אך לדבריו הצימאון לגדול בתורה, בשילוב תודעת שליחות ויכולות בין אישיות גבוהות הלמו יותר את אישיותו, ושאיפותיו התעדכנו בהתאם. "סבא שלי זצ"ל היה איש תורה וחסידות. כשהוא עלה מטרנסילבניה ליפו, הוא מונה לראש ישיבת נדבורנה בת"א. אך לאחר זמן קצר הוא חלה ונפטר, עוד לפני שנולדתי. אבא שלי הרגיש כל השנים שהוא בעל חוב כלפי סבא שלי, בכך שהוא לא המשיך את דרכו כגדול בתורה ופנה אל ראיית החשבון. הבחירה שלי בתורה, והתמיכה שקיבלתי מהוריי לאורך הדרך, הייתה סוג של פירעון לחוב הזה", הוא אומר בחיוך. "אמא שלי ז"ל עסקה כל חייה בחינוך. ממנה קיבלתי את היכולת להביט לאנשים בעיניים ולראות את הדברים מהזווית שלהם, עד כמה שניתן". לתפקיד הרב הראשי הרב כהנא מביא שנים רבות של שילוב בין תורה והלכה לעולם המעשה. "אני מאמין ביצירת שיח והקשבה מתמדת לרחשי הציבור, ולכן אני משתדל לבחון כל סוגיה לגופה במטרה לתת לאדם הפרטי ולציבור הרחב מענה".
המניע שהוביל את הרב כהנא להחלטה להתמודד, היא האמונה שכדמות שממוקמת במרכז הציונות הדתית הוא יוכל לאגד סביבו את כלל הגוונים במגזר כמועמד מוסכם שיימנע פיצול בוחרים, כפי שארע במערכות הבחירות הקודמות. גורמים רבניים בציונות הדתית שתומכים ברב כהנא מדגישים כי "באופן מסורתי ישנה נטייה בקרב גורמים משפיעים בציונות הדתית ללכת אחר רב שקרוב בהשקפותיו לתפישת העולם החרדית, מתוך אמונה שהליך כזה יוביל להסכמות עם החרדים בהליך הבחירה. ברם, לצערנו מערכות הבחירות הקודמות דווקא הוכיחו שהניסיונות הללו הובילו לפיצול קולות בקרב נציגי הציונות הדתית בגוף הבוחר, מאחר וחלקם הרגישו שהמועמד אינו מייצג את תפישת עולמם". לשיטתם, יש צורך מהותי בבחירה בכיוון המרכזי של אגף ישיבות ההסדר, המקום שבו עומד הרב כהנא, ומשום כך הוא רואה בעצמו מועמד מוסכם שימנע פיצולים מיותרים בציונות הדתית שעשויים להוביל פעם נוספת לבחירת רב חרדי.
גורמים חרדיים מוסיפים שההיכרות האישית של הרב כהנא עם האגף החרדי במערכת בתי הדין ובגוף הבוחר, שמכיר ומוקיר את פועלו של הרב כאב בית דין וראש נציגות הדיינים הארצית, הופכת אותו למועמד שיכול להוביל להסכמה רחבה בתהליך הבחירה.
אחד מהרבנים שהביעו תמיכה פומבית ברב מאיר כהנא הוא רבה של מועצת גוש עציון וראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב צבי הרב יוסף צבי רימון. "הרב כהנא הוא תלמיד חכם, ירא שמיים, דיין, איש הלכה שיכול להיות רב ראשי לישראל שיהיה עוצמתי בהלכה, אבל שידע גם להתחבב על כל סוגי האוכלוסיות בארץ ובעולם", מציין הרב רימון שמדגיש את החשיבות של רב מוסכם ואת היתרון היחסי של הרב כהנא על פני מועמדים אחרים. "יכול להיות שבגלל שהכוחות השונים מתנגדים זה לזה, בסוף לא זה ייקח ולא זה ייקח, אולי אנשים אחרים שלא מאמינים בחזונו של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב מאיר כהנא לקח על עצמו את המשימה הגדולה הזאת, להיות המועמד המוביל".
הרב כהנא רואה את הרבנות הראשית כמערכת שצריכה להיות הלב הפועם של הציבור בישראל על כל גווניו. "הרבנות הראשית בהנהגתי תהיה חלק מהשיח הישראלי ותהיה שותפה פעילה בעיצוב הזהות היהודית של החברה הישראלית בכללה. אני מאמין בגישה שיש בה תורה גדולה יחד עם דרך ארץ גדולה, ושני אלו יחד מייצרים אמון במערכת, מרכיב חשוב מאין כמותו לתהליכים מורכבים שהציבור עובר. אלה הפנים של התורה, ואלה הפנים שאנו רוצים לפגוש בבית הדין וברבנות הראשית".
"במקביל", הוא מסביר, "הרבנות צריכה להיות בית ועד לחכמים. כל המגזרים, הדתי והחרדי, האשכנזי והספרדי, צריכים להרגיש שותפים לבית הוועד הזה. שאלות הלכתיות גדולות ושאלות ערכיות והשקפתיות, יכולות להידון בגלוי ובפתיחות בין תלמידי חכמים ממגזרים שונים. גם אם לא תהיה הסכמה, ובסופו של דבר הכרעת מועצת הרבנות לא תמיד תמצא חן בעיני כולם, כולם יכולים להיות שותפים לשיח הזה. מדובר בערך חשוב מאוד שבמשך אלפיים שנות הגלות עם ישראל לא זכה לה ועכשיו, כשהיא בידינו, יכול רב ראשי שרואה את הרבנות הראשית באור הזה, להוביל מהלך עמוק כזה. זה לא יקרה תוך יום אחד, אבל זה בהחלט אפשרי".
בתוך כך, הרב כהנא מתייחס לניסיונות שנעשו בשנים האחרונות מצד גופים ובעלי אינטרס במרחב הפוליטי ליצור מסלולים עוקפי רבנות ראשית. מתוקף היותו איש הרבנות הראשית ומערכותיה השונות, אחד הדגשים שהוא מעלה היא שכל שינוי, תיקון במתווה הלכתי ממלכתי שנוגע לתחומי אחריותה של הרבנות הראשית, ייעשה בהסכמה מלאה ובשותפות עם הרבנות.
הרב כהנא: "גם אני וגם חבריי החרדים לא חפים מביקורת. אנחנו קשובים ורגישים לרחשי הציבור יותר מכל תקופה אחרת בעבר, וישנם היבטים שזקוקים לתיקונים והתאמות, אך חשוב מאוד שהדברים ייעשו בהסכמה עם נציגי הרבנות ולא באמצעות הנחתות או חוקים דרקוניים שלא רק שלא הוכיחו את עצמם לאורך השנים, אלא רק הגבירו את המתח בין הגורמים הפוליטיים לרבנים הראשיים. לכן, הדבר הזה דורש חיבור קבוע בין הרבנות הראשית לישראל לבין כלל הגורמים המשפיעים במרחב ההלכתי, בכל המגזרים, ותקשורת חיובית ופעילה בין הרבנים הראשיים לבין הדרג הממלכתי והפוליטי".
לסיום, הרב כהנא סבור שחשוב להחזיר את הרבנות למקומה הראוי לה, כך שיהיה ברור שהיא רבנות ראשית ציונית, התואמת את השלב שאנו נמצאים בו בתהליך תחיית ישראל. עם זאת, לדבריו יש להקפיד על שיתוף הרבנים החרדים, וכל המגזרים הדתיים, וחשוב מאוד שהדבר ייעשה בשיח ובהסכמות רחבות. "ככל שהרבנות הראשית תהיה מגוונת ומיוצגת על ידי כלל הקבוצות האורתודוכסיות בישראל, היא תזכה לעלייה באמון הציבור. "זה אפשרי," הוא אומר. "צריך רק שהציבור הציוני דתי בכללו יחזור להאמין שזה אפשרי, יתכנס למהלך משותף, וייקח אחריות על הרבנות הראשית לישראל, שיש לה תפקיד חשוב בתהליך המופלא של תחיית ישראל במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו".