אליהו אסבן עובד בשנתיים האחרונות על המוזיקה שלו ועל מיני אלבום הבכורה שלו הנושא את השם 'מקום שישאר לאהבה', ובאחד הערבים הוא לקח הפסקה מהעבודה והלך לצפות בתיאטרון הבימה בהצגה 'עוד חוזר הניגון' על חייו של נתן אלתרמן. "ההצגה עשתה לי חשק עז לפתוח ספר שירים משיריו של אלתרמן ולעיין בו", מספר אסבן, "איך שנתקלתי בשיר ובסיפור המטלטל שהוא מספר, הרגשתי שאני חייב לנסות למצוא לו לחן. ניגשתי לפסנתר לחצתי רקורד על הרשמקול של הפלאפון והמנגינה פשוט נשפכה ממני בטייק אחד. הרגשתי שיש לי פה משהו מיוחד, איכשהו הלחן והמילים מתאימים אחד לשני באופן מדוייק". השיר עליו מדבר אליהו הוא "אמא, כבר מותר לבכות?" של אלתרמן, שנכתב בהשראת סיפורו של אבא קובנר. אבא קובנר פגש את אלתרמן וסיפר לו כי כאשר חזר לגטו ווילנה עם הפרטיזנים היהודים, הרחובות היו ריקים כאשר לפתע הגיחה אישה ובזרועותיה ילדה. כאשר ראתה האם את הפרטיזנים, פרצה בבכי ואז הילדה שאלה אותה: "מאמע, מען קען שוין ויינען?" (אמא, אני כבר יכולה לבכות?) האם סיפרה שהיא ובתה, שהייתה נראית בת שלוש, אך הייתה בת חמש, היו במחבוא בכוך למעלה מ-11 חודש והאם שיננה לה שאסור לה לבכות כשהיא רעבה, כשהיא פוחדת, כי מישהו ישמע בחוץ ויהרוג אותה. לאחר מספר ימים, הופיע השיר בעיתון במסגרת "הטור השביעי". (לקוח מעמוד הפייסבוק 'אתר האינטרנט - נתן אלתרמן')
