התחלה// נולד וגדל ביישוב מרכז שפירא, שם מתגורר עד היום. החמישי מבין שישה אחים.
אבא// פנחס נעמן ז"ל. למד בישיבת אור עציון והתחבר לפעילותו של הרב דרוקמן. לחם במלחמת יום הכיפורים כמ"פ בשריון. לפני כארבעים שנה, כשרפול והרב דרוקמן החליטו על הקמת הפנימייה הצבאית־תורנית לפיקוד אור עציון במרכז שפירא, הוא נקרא אל הדגל להקמת המוסד ואף פיקד עליו במסגרת שירות קבע במשך 18 שנה. לפני כשלוש שנים נפטר בגיל 70.
אמא// מרים נעמן (68). מורה לאומנות ומפקחת על תחום האומנות במשרד החינוך. מאז שיצאה לפנסיה עוסקת באומנות, בעיקר ביצירות יהודיות, "שילוב אלמנטים וסימנים של בית, משפחה, קהילה ונוף ארץ־ישראלי".
בסיס האם// הילדות במרכז שפירא הייתה בשכנות לרב חיים דרוקמן זצ"ל. "ספגתי את הגדלות התורנית והפעילות הציבורית שהייתה בביתו. גדלתי ביישוב שקט ונעים, שעד מהרה הפך למרכז הפעילות של הציונות הדתית. ממנו יצאה קריאת ההתגייסות למאבקים השונים על חלקי ארץ ישראל ועל האמונות של הציונות הדתית. ימית, רמת הגולן, יהודה ושומרון, חבל עזה וכן הלאה".
פסיפס ישראלי// למד בבית הספר היסודי האזורי שפיר. "בית ספר ותיק שבו למדו גם בני גנץ וישראל כ"ץ. למדתי שם עם פסיפס ישראלי מלא של בני תורה, בני מושבים וחקלאים, אפילו כאלו שהגיעו מהערים הסמוכות. היה מאוד רחב ומגוון".
מוכן לחיים// כמי שגדל לאורו של הרב דרוקמן, אך טבעי היה שילמד בישיבה התיכונית אור עציון בראשותו. "למדתי במגמה ריאלית והוצאתי תעודת בגרות בהצטיינות. יצאתי משם לאחר הכנה מלאה לחיים. יותר מכול, עיצבתי שם את יסודות האישיות לחיים. זה מקום שהוא בית יוצר לאישיות ציונית־דתית שתורמת למדינה ומוסדותיה".
ים יבשה// עם סיום כיתה י"ב עבר לישיבת ההסדר בקרני שומרון. "שם קיבלתי יסודות של לימוד תורה בעיון, אליבא דהלכתא". במסגרת מסלול ההסדר התגייס לצה"ל. "רציתי להגיע לצנחנים, לכן ניגשתי לכל גיבוש שהיה אפשר. הוזמנתי לגיבוש חובלים, והתקבלתי למסלול חדש שנפתח בדיוק לכבודנו בחיל הים – הסדר חובלים. חנכתי את המסלול, אבל אחרי כחצי שנה הבנתי שלא לשם כיוונתי. החלטתי לבקש לעבור לחילות השדה ולהגיע לצנחנים. לאחר לחצים כאלה ואחרים בקשתי התקבלה".
כומתה אדומה// בצנחנים השתבץ במחלקת בני"ש בגדוד 101. בתוך זמן קצר הפך למצטיין ויצא לקורס מ"כים מוקדם. גם את הקורס בביסל"ח 17 סיים בהצטיינות, ואחריו חזר לתקופת לימודים קצרה בישיבה. עם חזרתו לשירות צבאי פעיל יצא לקורס קצינים. לאחר סיום הקורס בהצלחה קיבל את תפקיד קצין המבצעים של הגדוד. אחרי שנתיים בתפקיד קיבל לידיו פלוגה של טירונים והעביר אותם את המסלול. "זה היה בתקופה המתוחה שאחרי מלחמת לבנון השנייה, אבטחנו את גדר המערכת בנקודה שבה נחטפו אלדד רגב ואהוד גולדווסר הי"ד". אחרי ארבע וחצי שנות שירות השתחרר מצה"ל.
לוחם דיגיטלי// במהלך הפעילות במוצב לבנה שבגזרת זרעית שעל הגדר הצפונית, נחשף למערכת דיגיטלית חדשה שנכנסה לשירות מבצעי במסגרת התוכנית הצבאית צי"ד – צבא יבשה דיגיטלי. "המערכת הזאת, מבית היוצר של אלביט, מעניקה יכולת מופלאה של תעבורת מסרים בשדה הקרב שהיה קשה ליצור לפני כן. כך נפלה אצלי ההבנה שאפשר לתרום למדינה בגזרה נוספת – בגזרה הטכנולוגית. גזרה שמעניינת ומרתקת אותי". לאחר בדיקה מעמיקה של האפשרויות השונות, שבה גילה שהמפתחים של מערכות אלו הם מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה – החליט לאחר השחרור ללכת ללימודים אקדמיים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון.
החצי השני// אילנית. בת למשפחה ירושלמית שעלתה מצרפת. קלינאית תקשורת במקצועה. "באחת הגיחות מהשירות הצבאי, למרות העייפות מהקו בגבול לבנון, החלטתי להגיע למסיבת פורים בישיבה בקרני שומרון, לפגוש את החברים והרבנים ולשאוב כוחות להמשך השירות. שם פגשתי זוג חברים שהחליט באותו רגע לשדך אותי עם אשתי לעתיד, שהצטרפה אליי ללימודים בבאר שבע, אותם התחלנו שבוע לאחר החתונה".
מכ"ם ישראלי// ארבע שנים למד באוניברסיטה, ובמהלכן התמחה במערכות תקשורת טכנולוגיות. תוך כדי הלימודים התחיל להתברג בתפקידי מפתח בתעשייה האווירית, בחטיבת אלתא, "מערכת שמופקדת על כל מערכות ההגנה האוויריות. כיפת ברזל, חץ וכדומה – פותחו ויוצרו באלתא. שם עבדתי על פרויקט גדול בשיתוף עם משרד הביטחון, בדומה לכיפת ברזל, אך בעל יכולות כיסוי גדולות הרבה יותר. הפרויקט נועד לצבאות הגדולים בעולם, הידע הוא ישראלי, אך משאבי הפיתוח היו בינלאומיים".
קדימה// במשך כשבע שנים עבד באלתא. כאשר הפרויקט הגדול הגיע לסיומו חיפש את האתגר הבא. "ראיתי סביבי קהילה שלמה של ציונות דתית איכותית שמרכיבה את המועצה האזורית שפיר, וניתן לפתח אותה, ליצור ביקושים ולהצעיד אותה קדימה. גם כאזור בפני עצמו וגם כאזור שבונה נדבך נוסף ברמה הלאומית. יזמתי תוכנית שלמה לשיפור, עשייה ופיתוח – גם בצד הקהילתי וגם בצד המעשי. התחלתי להציע אותה למקבלי ההחלטות במועצה, אך מכיוון שלא קיבלתי אוזן קשבת – פניתי לתושבים והם התלהבו מהתוכנית והחליטו להתאגד סביבי על מנת לקדם אותה".
ראש מועצה// משם הייתה הדרך קצרה להתמודדות במערכת הבחירות המוניציפליות של 2018. מול שלושה מועמדים ותיקים, כולל ראש המועצה המכהן אשר אברג'ל, אחרי 16 שנות כהונה – לקח את הבחירות בפער של כמעט 15 אחוזים וגרף קרוב ל־47 אחוזים מהקולות.
החינוך בראש// ההישג שבו הוא הכי גאה הוא תחום החינוך. "בכל מוסדות החינוך יש ביקושים חסרי תקדים מפנים ומחוץ. בשנת 2022 זכינו במקום הראשון במדינה של 99.1 אחוזי זכאות לבגרות בכל בתי הספר שבתחומי המועצה. בנינו גם בית ספר יסודי חדש, תלמוד תורה ממלכתי־דתי ביישוב אלומה. הרעיון הוא ליצור קשר הדוק בין התושבים לבתי הספר ולהפוך את מוסדות החינוך לחוד החנית של הקהילה".
מבצע מכפיל// במהלך הקדנציה החולפת בראשות המועצה חל גידול ניכר במספר התושבים שבשטחי הרשות. "האוכלוסייה גדלה מכ־9,500 נפש לכ־14,000. זהו גידול של 50 אחוזים, גידול שאין לו אח ורע. בד בבד, לצד השירות המוניציפלי היומיומי, המועצה מלווה אלפי משפחות חדשות שבונות בתים וצריכות סיוע בשיבוצים למסגרות החינוך ולמעונות ובחיבורים קהילתיים, וזקוקות למעטפת שירות והכלה מלאה. גם מחירי הקרקע זינקו פי חמישה. מגרש שעלה לפני שנים ספורות 500,000 שקלים נמכר במכרז האחרון ב־2,500,000 שקלים. הציבור הציוני־דתי שם פעמיו לכאן. יש כאן בסיס אם שבו מבררים סוגיות, לומדים אותן ומוציאים קריאת כיוון ציבורית".
הנחת// חמישה ילדים. מרים בת 13, רוני בת 12, יאיר בן 10, לביא בן שמונה ונויה בת ארבע.
אם זה לא היה המסלול// "הייתי ממשיך בצבא קבע, בתפקידי פיקוד שונים, עד הפנסיה".
במגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום מתחיל בשעה שש וחצי בבוקר עם תפילת שחרית. "הבוקר מוקדש לילדים. אנחנו מארגנים אותם לבית הספר ושולחים אותם ללימודים עם עצה טובה או פתק קטן למורה". לאחר מכן מקיים שיחות טלפוניות עם תושבים תוך כדי סיור אקראי באחד היישובים. משם נוסע ללשכה ומכנס את הצוות לדיונים שוטפים. בחצי השני של היום הוא יוצא למפגשים ואירועים ביישובים השונים. פעם בשבוע מקדיש את הבוקר ללימוד תורה עם הרב ברוך הרניק, ראש ישיבת תורת עציון. פעמיים בשבוע יוצא לריצה ארוכה "כדי לנקות את הראש ולשמור על הבריאות".
פלייליסט// "ההמצאה הגאונית של ספוטיפיי היא נהדרת. אני נותן לו לבחור את השירים. פרט לכך אוהב לשמוע את חנן בן ארי, ישי ריבו ושירים ישראליים מפעם".
השבת שלי// "למרות שגם בשבתות אני יוצא לשמחות ואירועים בתחומי המועצה, כמעט לא עוברת שבת בלי שאני מפנה זמן למשפחה. אני יושב ולומד עם כל אחד מהילדים באופן אישי את אשר ליבו חפץ, וכן מבקר את אמא שלי אחרי התפילה בבוקר. ביקור שאני מחכה לו כל השבוע".
דמויות מופת// אבא, "דוגמה ומופת למסירות טוטאלית ואמונה". והרב חיים דרוקמן זצ"ל, "הוא היה בית היוצר שלי בשליחות הציבורית".
מפחיד אותי// "שהרשתות החברתיות ייהפכו להיות הזירות הציבוריות, ובמקום לדבר זה עם זה נדבר זה על זה".
משאלה// "שהמועצה האזורית שפיר תהיה אות ומופת לכל הרשויות המוניציפליות בישראל, ושאת השינויים הטובים נחיל גם ברמה הלאומית".
כשאהיה גדול// "שליח ציבור".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***