בלי די תשומת לב תקשורתית מתקדם משפט נתניהו ועל מה שקורה מתחת לרדאר התקשורתי שוחחנו עם ניצב משנה בדימוס אבי וייס שעוקב אחר המהלכים באדיקות וקובע כי אכן מתחוללות לא מעט דרמות מאחורי דלתות בית המשפט. "אחת הדרמות קרתה ביום שני השבוע, יום ראשון של עדותו של נצ"מ מומי משולם", אומר וייס בהתייחס לעדותו של מי שעמד בראש חקירת הדרמה שעליה מספר וייס נוגעת לניסיונותיו של ארנון מילצ'ן לחמוק מהגעה לעדות בבית המשפט הישראלי. השופטים, מספר אבי וייס, שאלו את התביעה מה קורה עם עדותו המבוששת לבוא. התביעה מצידה מבקשת שמילצ'ן יעיד בשידור וידאו מאחוזה כלשהי בבריטניה, ואולם הניסיונות לנמק את הצורך בעדות שכזו ולא בהגעה פיזית אינם מצליחים לשכנע את השופטים. בתחילה הוצגו מסמכים רפואיים כחלק מהניסיונות הללו, אך ההגנה הוכיחה שמילצ'ן ממשיך במסעותיו ברחבי העולם ומבקר באתרים אקזוטיים שונים, והמסמכים הוכחו כבלתי רלוונטיים. התביעה ניסתה להציג מסמכים חלופיים אך השופטת רבקה פלדמן מבקשת לוודא שלא מדובר במסמכים מפוברקים. במידה ויתברר שאכן מדובר במסמכים בלתי מהימנים ומילצ'ן יעמוד בסירובו להופיע בפני בית המשפט, נראה שעדותו של מילצ'ן שאמורה הייתה להיות מרכזית תיגנז. וייס מסביר כי מילצ'ן מסרב להגיע מחשש שרשויות המס יתנכלו לו עם הגעתו לישראל. וייס מציין כי לא ברור עד כמה עדותה הלא יציבה של מזכירתו של מילצ'ן תהיה רלוונטית ללא עדותו של מילצ'ן עצמו. באשר לעדותו של פאקר, הוא כבר הודיע שאין בכוונתו להגיע ולהעיד. וייס מספר כי מעדותו של נצ"מ מומי משולם, ראש יחידת החקירות של תיק 2000 ותיק 1000, עלו כמה נתונים חריפים מחקירתו ו"הדבר החריף ביותר שאמור היה לזעזע כל אחד, הוא שהמשטרה והפרקליטות עקבו אחר מנדלבליט, ולא רק אחרי נתניהו, כי הם חשדו שהוא מדליף לנתניהו בתיק אלפיים. משום כך הם הפעילות כלים נגד עורכי הדין של נתניהו ונגד מנדלבליט ובין השאר הוציאו צווי האזנה מפוברקים נגד נתן אשל כי חשבו שהוא הצינור להעביר הדלפות ממנדלבליט לנתניהו". מדובר, אומר וייס, בשנים 2014 עד 2018 ובהן "המערכת, כלומר שי ניצן, ראש אגף החקירות מני יצחק, ליאת בן ארי ואחרים שסביבם, לא האמינו למננדבליט והפעילו מנגנון שלם שהיה השראה להפגנות סוערות מול הבית שלו, לשיימינג שנעשה לו ולחילול קבר אביו של מנדלביט, עד שהוא נכנע. צריך לזכור שבאותה עת שי ניצן סחט את מנדלבליט, כפי שנודע מההקלטות שחשף יו"ר לשכת עורכי הדין ובהן אמר מנדלבליט ששי ניצן מחזיק אותו בגרון, כי ניצן החזיק את הקלטות פרשת הרפז אשכנזי. מנדלבליט הואשם שם בהדלפות לאשכנזי, כלומר שיש לו עבר כפי שכתב היועמ"ש הקודם, ויינשטיין, שמנדלבליט הוא אדם לא אמין ולכן לא יכול להיות מזכיר הממשלה". "חוסר האמון הזה היה בכל הצמרת של הפרקליטות שחשדו במנדלבליט, ולכן גם לא שיתפו אותו בכך שיש פגסוס, בכך שעינו את ניר חפץ ולכן הוא גם לא אישר את החקירה של נתניהו. לא שיתפו אותו בהחלטות הכי חשובות כי לא נתנו בו אמון", אומר וייס המקפיד לומר שעם כל זאת מנדלבליט הכיר את השיטה ואת התרגילים המתבצעים, כך שאין באפשרותו להתנער מאחריות למתרחש. "זה שהסתירו מהיועמ"ש זה דבר שמצריך חקירה. הסתירו מהסמכות העליונה בישראל את הכוונה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה. אסור היה להוציא צווים נגד נתן אשל כמי שמדבר עם נתניהו. לשם כך צריך אישור של שופט עליו ולא היה אישור כזה, היה צריך אישור של מנדלבליט ולא היה. הוציאו צווים, הפעילו את השב"כ והוציאו צווי האזנה לנתן אשל וכל זה נעשה מאחורי גבו של מנדלבליט. זו מחתרת בתוך מחתרת והדבר מחייב חקירה", קובע אבי וייס ומוסיף: "סחטו ממנו את כתב האישום. הרי ההפגנות נגד מנדלבליט הפסיקו מהרגע שבו הוא הודיע על ההחלטה להגיש טיוטת כתב אישום". עוד מספר אבי וייס כי בעוד הוחלט, כזכור, על הקמת ועדת משנה לועדת החוקה שתחקור את פרשת פגסוס, מסתבר שממדי המעקב המשטרתי אחרי אזרחי ישראל גדול פי כמה וכמה. "פגסוס הוא כסף קטן", אומר וייס ומציין כי בעוד בפגסוס מדובר בעל כאלף מקרים בשש שנים, הרי שבידי המערכת כלי עצמתי פי כמה שהופעל גם הוא ללא דיווח וללא אישור ובו נעשה שימוש בשנה שעברה כלפי שבעים אלף אזרחים. "המערכת הזו נקראת סימני דרך ובה הוציאו הכול על רוב תושבי ישראל דרך ענני המידע ונוצר מאגר מידע מפלצתי שהפגסוס קטן לידו", הוא אומר ומדגיש כי חשיפה זו כקודמותיה כרוכה בגילוי מאות מסמכים שהוא מגיע אליהם, חוקר אותם ומפענח אותם. וייס משוכנע שגם מערכת ה'סימני דרך' תגיע לבית המשפט כפי כעת מתבררת פרשת הפגסוס בועדת החוקה של הכנסת. בהקשר זה הוא אומר שאין הבדל בין ימין לשמאל בהתייחס לצווים שפוברקו בתואנות שווא על מנת לאפשר את הפעלת המערכת האוספת מידע על אזרחי ישראל. עתירה לבג"ץ נגד השימוש במערכת הוגשה על ידי ארגוני שמאל ולמעשה קיימת הזדהות מטרות בין הצדדים. לקראת תום השיחה אתו אנחנו מבקשים מאבי וייס להבהיר את שמתברר בבית המשפט סביב הסיגרים ובקבוקי השמפניה שנטען שמילצ'ן רכש לשימושו של נתניהו. לדבריו אכן מילצ'ן רכש סיגרים רבים, אך מי שקיבל אותם היה יאיר לפיד, ומי שקיבל כתב אישום היה דווקא נתניהו. כך גם לגבי המשקאות המשכרים ובהם השמפניה הוורודה, מתברר שנתניהו אינו שותה משקאות שכאלה ומי שאהב שמפניות ורודות הוא דווקא ראש הממשלה והנשיא לשעבר שמעון פרס המנוח, בעוד נתניהו הוא שקיבל את כתב האישום. וייס מדגיש כי נתניהו עצמו טען את הטענה נגד האמירות הללו כבר בשלב החקירה והשימוע, אך "הסתירו את זה. עכשיו בחקירה של מומי משולם זה יוצא מחדש באופן רשמי. הציבור לא האמין לנתניהו כי החליטו שהוא עבריין. נתניהו לא שותה משקאות כאלה. הוא בקושי מרים כוסית לחג". לטעמו של וייס סעיף השמפניות הוכנס לכתב האישום רק כדי לייצר רעש תקשורתי. עוד הוא מזכיר כי על הסיגרים כתבה כבר היועמ"שית של משרד ראש הממשלה כי מוצרים מתכלים אינם נחשבים מתנה ולכן אינם אסורים, גם אם היה נתניהו משתמש בכאלה, מה שלטענתו של וייס מלכתחילה לא היה כלל.
