לפני שנכנסתי לפוליטיקה לא הכרתי מהו רוע לשם רוע. רוע טהור. וכן, אני לא פוליטיקאית מהזן הרגיל שאתם מכירים, כזו שתשחק את המשחק בשביל המצלמות. אני מי שאני בלי צביעות.
אז שרה או לא שרה - כשפוגעים בי אני אגיב. כשיורקים עלי, אני לא אתייחס לזה כגשם, ואל מול הרוע של מירב בן ארי כלפיי (שהולך עוד הרבה אחורה) שתקתי הרבה. לא עוד.
לדברים שאמרה לי אחרי המינוי שלי לפני שהגבתי, משום מה לא מתייחסים, (ואפילו לא טורחים להראות בסרטוני הכנסת - דמגוגיה ברמה הגבוהה ביותר), למה? כי להם הרי הכל מותר. הכל כולל הכל!
אז אם נראה למישהו שאבלע עלבון אחרי עלבון רק כי אני שרה אז הוא יווכח אחרת. הדבר היחיד שאני מתחרטת עליו זה שנתתי לה במה ועוד כמה נקודות אצל הבוס, כשהיא תלך מאולפן לאולפן כדי לעשות פוליטיקה זולה ולקבל זמן מסך מתקשורת השמאל שחיה מהדברים האלה.
אהה כן וגם על זה שנתתי לערב מרגש עבורי לעסוק בכל דבר אחר חוץ מהמהות שלשמה התכנסנו. על זה אני באמת מצטערת.