בהפגנת הימין הגדולה שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים בלט מיצג יוצא דופן בשם 'עלמות תופפות': צעדה של קבוצת נשים לבושות בלבן, מתופפות בתופי מרים.

"'עלמות תופפות' הוא מיזם שהוקם לפני שבע שנים", מספרת אודליה ביטון מצפת, היוזמת והמפיקה של המיצג. אודליה ובעלה הם הבעלים של יקב אבוהב הממוקם בצפת העתיקה. "הקמנו אותו כי רצינו להגביר את השמחה אצל נשות ישראל. כשמגבירים את השמחה אצל נשות ישראל מקרבים את הגאולה", היא מחייכת. המיזם 'עלמות תופפות' נבנה סביב הסמל של תוף מרים: "התוף הוא סמל לנשיות, לאחדות, לאמונה, לשוויון ולגאולה", מסבירה אודליה. "יש בתוף משהו מאוד חזק, וראשי תיבות שלו הן תמימות ופשיטות".

המיזם החל במפגש נשי ביקב של ביטון בצפת. "התחלנו ללמוד על מרים הנביאה, על הגאולה ועל מה נשות ישראל עשו עוד בגלות מצרים כדי להיות מוכנות לגאולה. הן הכינו תופים כדי לשמוח בעתיד בשמחת הגאולה ממצרים, זו הייתה הכנה מעשית ממש. המפגש היה מוצלח מאוד והבנו שנשים ותופים זה סיפור אהבה", היא צוחקת. "הרבה אומניות לקחו חלק במפגש, ובסוף הייתה מסיבת תופים. כל אישה הגיעה עם התוף שלה, וכאשר ראיתי והרגשתי שהעיניים של הנשים נוצצות משמחה הבנתי שזו הדרך להרבות שמחה נשית בעם ישראל".

במיזם 'עלמות תופפות' שותפות כ־300 נשים. בכל ראש חודש הן נפגשות במקום אחר בארץ, משוחחות על גאולה, נשיות ושמחה ומקיימות במה פתוחה לכל מי שרוצה להופיע, לדבר ולבטא את עצמה. "אלה מפגשים מפתיעים, שמחים וכיפיים. אנחנו לא מתכננות את התוכן רק יוצרות את הכלי וה' משפיע לנו את השפע דרך נשות ישראל".

את המיזם מלווה ומדריך הרב שמואל אליהו, שנתן גם הסכמה למיזם. מתוך ההסכמה הזאת מקריאה לי אודליה את מילותיו של הרב על כך שעלמות תופפות "מכינות את נשות ישראל לשמחת הגאולה".

אודליה ביטון

צילום: יקב אבוהב

מה הקשר בין המיזם הרוחני הזה להפגנה בעד הרפורמה המשפטית?

"בעקבות מצעד השפחות היה לי שיח עם חברה שאמרה לי: אני לא מבינה איפה כל הנשים? למה אנחנו לא עושות מעשה? הרגשנו שהמיצג הזה מציג את נשות ישראל באור כל כך שונה ממה שאנחנו באמת". בהיותה מפיקה ויזמית, ביטון הרימה את הכפפה: "יצרתי קשר עם מארגני ההפגנה והתייעצתי גם עם הרב שמואל אליהו. לא יכולנו לשתוק מול העניין הזה. אני יכולה להגיד שלפני שהתחלתי את המהלך בדקתי אם כולם מרגישים את הקריאה הפנימית הזאת, וכל מי שבדקנו איתו, כולל הרב, הרגישו שחייבים לעשות מעשה. ראינו שכולם ממש מתלהבים ורוצים את המיצג שלנו כקונטרה למצעד השפחות. אני חושבת שהיינו שליחות כדי להעלות את סוגיית המלכות לתודעה".

מהי תודעת המלכות?

"תודעת המלכות היא האפשרות לבחור באיזו תודעה אנחנו נמצאות - של שפחה או של בת מלך. רצינו לעורר את זה ולומר שיש כאן משהו ששווה לכולם לבדוק עם עצמם: במה הם בוחרים? להיות בתודעה של מלכות זה לבחור בחיים של עשייה ולא בתודעה של קורבנות והאשמות. כיהודייה, אני לא לבד. יש השגחה פרטית שעוטפת אותי והבחירה שלי היא בחירה בטוב ובחירה בחיים". ביטון היא בעלת תשובה שבגיל 30 גילתה את עולם התורה והחסידות. "לפני התשובה ולפני הכרת המעיין הנובע של התורה היה לי מאוד קשה להתמודד עם החיים", היא מספרת בגילוי לב. "חוויתי אותם כשטחיים וחסרי עומק. היום, בעקבות לימוד ספר התניא ומבנה הנפש על פי היהדות, אני מבינה כמה רבדים של עומק יש בתוכי ובמציאות. בעיניי זה להיחשף למלכות ה' בעולם ולמלכות הפרטית שלי, וזה מאוד מרגיע אותי ומאפשר לי מרחב כשאני יודעת מה מתחולל בנפשי ויודעת לבחור למה להקשיב וממה להתעלם. אני לומדת לחיות לא כדי לשרוד אלא כדי לחיות באמת ובשמחה".

את יכולה להבין את המקום שממנו מגיע מצעד השפחות?

"אני יכולה להבין את הרצון לשמור על הזכויות, ומאוד נכון בעיניי שכל אחד יחיה באמונתו. אף אחד לא יכול לבחור בשביל אדם לשמור מצוות חוץ מהאדם עצמו, זה תלוי בחירה. דווקא בזכות ההתכנסות בהפגנה הצלחתי ללמד על צועדות השפחות זכות, כי בלעדיהן לא היינו מתעוררות למקום של המלכות ולחשיבות של הביטוי הפומבי שלו. הן היו הצינור לעורר את הנושא של תודעת המלכות".

כמי שחייתה 30 שנה כחילונית היא מספרת על החויה האישית שלה בשני העולמות: "בעיניי זה ההבדל בין חופש לחירות. עד גיל 30 הייתי חופשייה, אבל זה היה חופש חסר גבולות שאין בו חוקים והכול מותר. החירות היא החופש האמיתי - חופש עם גבולות נכונים. באופן אישי חיפשתי את הגבולות הללו, כי גבולות נכונים זה בסיס לנפש שמחה. היכולת להתגבר ולפעול בתוך גבול היא גם חלק מחירות ומאפשרת בחירה מתוך עוצמה". היא מסבירה שגם בתוך עולם של מצוות יש הרבה מקום לביטוי אישי ולבחירה. "אם העשייה היא רק מתוך חובה וצורך זה לא מחזיק, זה מתפרק. כל אחד יכול למצוא את מקומו ולא כולם מקיימים מצוות באותו אופן וצורה".

ביטון מספרת שבהפגנה היא הרגישה שעם ישראל צמא לביחד, לחוויה של עם, וההפגנה ענתה על הצורך הזה. "רצינו להביא את המראה הלא שגרתי של נשים בלבן עם כיסויי ראש ותופים, כמו פעם. הרגשנו שאנשים מאוד התרגשו".

הידוענית נטלי דדון העלתה לפני ההפגנה סרטון באינסטגרם ובו פרסמה את המיזם של 'עלמות תופפות'. "נשים רבות, חלקן לא דתיות, הגיעו עם תוף ולבושות בלבן בלי להכיר אותנו, רק בזכות הפרסום של נטלי דדון. הן חשבו שלבוא בלבן ועם תוף זה חלק מהמחאה", היא מחייכת.

לפני שהעלתה את הפרסום, נטלי דדון שוחחה עם ביטון כדי להבין במה מדובר: "שוחחנו שעה ארוכה על כל מה שקורה. היא ניסתה להבין אם אנחנו ימין או שמאל, ואמרתי לה שזה לא ימין ושמאל אלא משהו הרבה יותר עמוק של זהות יהודית. כתבנו יחד טקסט, והיא העלתה לרשת סרטון מהמם והזמינה את הנשים ל'מיזם נשי עוצמתי שיגלה את המלכות של נשות ישראל'". דדון גם הוסיפה: "שפחות אנחנו ממש לא! אנחנו נשים חזקות. ההיסטוריה היהודית מלאה בנשים כמונו - נביאות ולביאות. אנחנו בוחרות וגאות להיות חלק ממורשת ישראל ותורת ישראל".

ביטון סבורה שהרפורמה המשפטית חיונית כדי לשמר את ישראל כמדינה יהודית. "כרגע הממשלה שבויה בידי מערכת המשפט. נבחרי הציבור לא יכולים לעשות שום צעד משמעותי בלי לקבל אישור ממלכות בג"ץ. העבודה השוטפת של הממשלה צריכה לזרום בלי המקלות בגלגלים ששמה לה מערכת המשפט". היא מוטרדת בעיקר מהאיום על יהדותה של המדינה, וסבורה שבשל האג'נדה של שופטי בג"ץ המדינה מקבלת לתוכה אזרחים רבים שאינם יהודים. "זו האג'נדה של בג"ץ – להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה".

אבל יש שיאמרו שבג"ץ מגן על מיעוטים וזכויות נשים.

"הם שומרים על זכויות נשים ומיעוטים?" היא תוהה, "אולי במשקפיים שלהם. הילדים שלי לא מקבלים חוגים שילדים במרכז התל־אביבי מקבלים. אני לא מקבלת ערבי תרבות לנשים, תקציבים לא מגיעים לתרבות דתית ויהודית. נשים וילדים דתיים וחרדים לא מקבלים תקציבים ומרכזים קהילתיים. למה? הם שומרים על הזכויות שלהם, לא על שלי. לכן צריך את התיקון הזה".

רק בהסברה

"ההפגנה של מתנגדי הרפורמה היא כבר לא על הרפורמה המשפטית אלא עוסקת בזהות היהודית של מדינת ישראל", אומר ל'בשבע' הרב שמואל אליהו, רבה של צפת ומי שמלווה את המיזם של 'עלמות תופפות'. "המוחים מבינים שמבחינה דמוגרפית תפיסת עולמם כבר הוכרעה. הם מפחדים מהרגע שבו הציבור הדתי יהיה הרוב במדינת ישראל ומבינים שזה רק עניין של זמן. המיצג של מצעד השפחות הפך לסמל בעיניהם והציבור האמוני במדינת ישראל עומד נדהם כשהוא מגלה מה הם חושבים על היהדות. מה הפלא שהם מפחדים אם זה מה שהם חושבים?".

הרב מסביר שכעס וכוחנות לא יעזרו בסיטואציה שבה אנו נמצאים כעת. "במקום לכעוס עליהם ולהגיד שהם טועים, צריך להבין שחובה עלינו להסביר את היהדות בצורה נכונה, וזה הרעיון שעומד מאחורי 'עלמות תופפות'. זה מיזם שאומר עד כמה יפה ומוארת היהדות. הם אחים שלנו והם לא מכירים את אורח החיים היהודי מקרוב. עלינו ללמד תורה, ללכת ולהראות את האור שבה. אין שום פתרון אחר למצב הזה", קובע הרב. "זה הפתרון היחיד שיש כרגע".

התחושה היא שהם לא רוצים לשמוע.

"הם בהיסטריה", עונה הרב. "הם באמת מפחדים, ולכן הפתרון אינו בהפעלת כוח אלא בהסברה. מאחורי מיצג השפחות שמושקעים בו מיליונים עומדת התפיסה שהנשים ביהדות הן שפחות. יש להילחם בזה על ידי הסברה. מובן שגם אנשים ציניים שכוונותיהם אינן טהורות עומדים מאחורי המיצגים הללו, אבל הרבה אנשים תמימים קונים את זה ולכן המלחמה התודעתית היא חשובה מאוד. חשוב להדגיש שהבסיס של היחס לנשים ביהדות הוא כבוד ואהבה, יחס שנותנים לבת מלך ולמי שנבראה בצלם אלוקים".

הרב אליהו סבור שהמיצג של 'עלמות תופפות' הביא לידי ביטוי את הקול של הנשים הדתיות: "עד עכשיו הקול של הנשים הדתיות לא נשמע. המיצג הביא את קולן של הנשים הדתיות שמרגישות בנות מלך וגם אומרות את זה בפה מלא".

תמר יפת והשלט

ללא קרדיט צילום

"פגענו בבטן הרכה"

מלבד מיצג הנשים בלבן, היה עוד שלט בהפגנה שלכד את תשומת הלב התקשורתית והוא השלט שכתבו והניפו שתי סטודנטיות צעירות, עומר דהן ותמר יפת: "אנחנו בנות של מלך! שפחה אחותכן".

"אין לי מושג איך להתחיל להבין את מה שהלך פה בימים האחרונים", כתבה עומר דהן בטוויטר לאחר ההפגנה. "ממשפט אחד עצבני שיצא מהבטן למאות תמונות, בערך עשרה ראיונות, אלפי לייקים, הודעות ותגובות. הוציאו עלינו חולצות! לא דמיינו לרגע שלשלט הזה תהיה השפעה גדולה כל כך, אבל כנראה שפגענו בול בבטן הרכה".

"דיברנו בינינו לפני ההפגנה בנוגע למה כדאי לכתוב על השלט", מספרת תמר יפת. "החלטנו שאנחנו רוצות שזה יהיה קשור למיצג השפחות כי אנחנו מרגישות שמישהו החליט לקחת אותנו ולצמצם אותנו כאילו אנחנו חסרות יכולת לחשוב בעצמנו ואין לנו בחירה חופשית. הנשים הללו טוענות שהרפורמה המשפטית תהפוך את כולנו לשפחות כמו בסדרה 'סיפורה של שפחה'. בעיניי זה זלזול בכל הנשים שהצביעו לקואליציה כאילו הן בוחרות נגד עצמן. למה שאישה תרצה לפגוע ככה באישה ועוד בשם זכויות הנשים? הרגשנו שאנחנו חייבות לעשות עם זה משהו וזה יצא לגמרי מהבטן".

עומר דהן והשלט

ללא קרדיט צילום

למה לדעתך זה עורר כל כך הרבה תגובות?

"אנחנו המומות מאיך שזה השפיע", היא אומרת. "כנראה שזו קריאה שהייתה חייבת להישמע והאותנטיות שלה היא שתפסה את האנשים".

תמר מספרת שרוב התגובות משמאל כללו זלזול והתנשאות, אבל היו גם כאלה שהפתיעו אותן: "ביום ראשון התראיינו לתוכנית 'הצינור'. יחד איתנו הביאו גם מישהי ממחאת השפחות בשם לי הופמן להתעמת איתנו. אחרי התוכנית ישבנו יחד שלוש שעות ודיברנו. גיא לרר (מגיש התוכנית - ה"צ) עבר לידנו שלוש פעמים ושאל 'אתן עוד פה?'. הרגשנו שאנחנו לא רוצות לוותר על השיח בינינו שהפתיע את שלושתנו".

מה היה כל כך מפתיע?

"הבנו שאנחנו לא מבינות זו את זו וגילינו כמה אנחנו דומות בתחושות שלנו לגבי חלק מהדברים, כמו למשל הערב של פיטורי גלנט שהיה מאוד מטלטל בשביל כולנו. התחושות היו מאד דומות, גם מימין וגם משמאל, גם לנו וגם להם הייתה תחושה שהמדינה מתהפכת. עומר הסבירה ללי איך הימין מרגיש לגבי חסימות הכבישים וזה ממש הפתיע אותה".

אז את חושבת שיש עם מי לדבר במחנה השמאל?

"המסר שלנו הוא כל הזמן 'בואו נדבר'. שיח כמו זה שהיה לנו עם לי לא קרה לנו לפני כן. ניהלנו שיח גם על הרחצה הנפרדת במעיינות. מבחינתי המסר העיקרי הוא 'אנחנו לא רוצים לקחת לכם שום דבר, אנחנו רוצים להיות לידכם במרחב'. לי אמרה 'הטבע הוא של כולנו'. זה נכון, וגם הנשים הדתיות הן חלק מכולנו, גם לנו מגיע חלק במרחב. לי פתחה לנו את העיניים לראות שיש רצון להידברות גם בצד השני, וכשרוצים בזה זה לגמרי אפשרי".

***