על השלכות בחירתו המחודשת של ארדואן לנשיא טורקיה, על מעמדה האזורי של איראן במזרח התיכון הכולל ובישראל, שוחחנו עם חוקר איראן והמזרח התיכון אליהו יוסיאן.
את דבירו פותח יוסיאן בדברי ברכה על בחירתו של ארדואן לכהונה נוספת, ובהבעת תמיכה בנשיאותו בטורקיה, לשאלתנו אם תמיכה זו רלוונטית גם לתקופות בהן תקף ארדואן את ישראל ואת מנהיגיה בחריפות, הוא משיב כי בתקופות הראשונות לכהונתו היה ארדואן צריך להשתפשף בזירה פוליטית האזורית, וכעת הוא כבר הבין את האיזונים והבלמים המזרח תיכוניים, אך אם סולחים על התקופה ההיא מתברר שארדואן הוא בן ברית ראוי.
"אנחנו זוכרים את שנת 79' עם עליית המהפכה האיסלאמית והשאיפה לבנות סהר שיעי במזרח התיכון", אומר יוסיאן ומזכיר כי בעבר הממשלות החילוניות הליבראליות בטורקיה לא ראו בעצמן משקל נגד לרפובליקה האסילאמית השיעית האיראנית, ודווקא העלייה של ארדואן לשלטון עם תפיסת האימפריה העותומאנית שהוא דוגל בה, והאחים המוסלמים להם הוא שייך, הובילו אותו להקמת משקל נגדי לסהר השיעי, וזהו הסהר הטורקי. "הוא היה בין מייסדי הממשלות הטורקיות בהנהגת טורקיה הגדולה, האימפריה העותומאנית לשעבר".
יוסיאן מרחיב ומציין כי באותו איחוד מדינות טורקיות נכללות חמש מדינות קבועות ושלוש משקיפות. בין הקבועות נמצאות אזירבאיג׳אן, קזחסטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן וטורקיה. לאלה מצטרפות שלוש מדינות משקיפות, הונגריה, צפון קפריסין וטורקמניסטאן. "כל אלה הן תחת הוועדה למדינות הטורקיות בהנהגת טורקיה של ארדואן", אומר יוסיאן הרואה בחבירה המדינית הזו, חבירת הסהר הטורקי, משקל נגד לסהר האיראני.
"יש כאן מבט גיאופוליטי ומבט כלכלי", הוא אומר ומציין כדוגמא את אזרבייז'אן המזדהה עם טורקיה הגדולה, "הם מוסלמים שיעים, אבל תחת השפעות סובייטיות הם עברו חילון מוחלט ולא רוצים לחבור למדינה דתית ולכן נטשו את ההזדהות השיעית שלהם וחיבקו את ההזדהות הטורקית וחברו לארדואן".
עוד הוא מוסיף ומציין כי "במלחמת אזרבייז'אן ארמניסטאן, ישראל וטורקיה תמכו, כל אחת מסיבותיה, באזרבייז'אן. כל אחת רצתה להיות משקל נגד מול הרפובליקה האיסלאמית של איראן, ולכן שיתוף הפעולה בינינו לטורקים היה חזק כל כך עד שאחרי הניצחון במצעד הצבאי של אזרבייז'אן נופפו בדגל ישראל ובדגל טורקיה. לכן, במבט גיאופוליטי אנחנו בני ברית מאוד טובים עד כה מול האויב המשותף, הרפובליקה האיסלאמית של איראן".
באשר לסוגיה הכלכלית מציין יוסיאן את החלופה שהקים ארדואן דרך אותן מדינות טורקיות לדרך המשי האיראנית להעברת סחורות מסין לאירופה. "זה מנתק את התלות האירופית באיראן וזה שובר את המאזן. בחלק הזה לישראלים יש הרבה משקל כי טורקיה בנאטו אבל לישראל יש טכנולוגיה, חוסן כלכלה ולובי, בעיקר מול ארה"ב. לכן ישראל רוקדת טנגו עם ממשלת ארדואן".
לנוכח כל אלה מציע יוסיאן לכולנו להקשיב הרבה פחות לקולות שעלו מהממשל הטורקי בשנות שלטונו הראשונות של ארדואן ולבחון את הדברים על פי המתרחש כיום. באשר לעתיד, הוא אומר שלא יוכל לנבא בעיקר במזרח התיכון הנתון לשינויים רבים כל כך. עם זאת הוא נתלה בדוגמאות נוספות כדי להוכיח את הקשר המבורך בין טורקיה לישראל, והדוגמא הראשונה היא שבמערכת הבחירות האחרונה לא העלה ארדואן כל נימה אנטישמית או אנטי יהודית, וזאת בניגוד למערכת הבחירות הקודמת אז דיבר על המרמרה ועל הסוגיה הפלשתינית והמאבק בציונים הכובשים. "לדעתי הוא למד את כללי המשחק ולמד שיש לישראל משקל במזרח התיכון. הוא השתפשף מול הסהר השיעי והרפובליקה האיסלאמית. הוא לא אותו ארדואן שלפני שנה".
עוד מזכיר יוסיאן את ההתגייסות הטורקית לבלימת ניסיונות איראניים כושלים להרג וחטיפת ישראלים על אדמת טורקיה. "ממשלת טורקיה בהנהגת ארדואן קיימו שיתוף פעולה מלא עם ישראל ונתנו מטרייה מוחלטת לניטרול המאמצים הללו. זה מוכיח שגם במעשה, גם בזירה הצבאית והביטחונית וגם באופן מילולי הוא מביע רצון טוב לשיתוף פעולה פורה".
את דבריו חותם יוסיאן בהמלצה לכולנו, לדבר מזרח תיכונית ולא אירופאית כשאנחנו מתייחסים למתרחש סביבנו: "ההשקפה שלנו חייבת להיות השקפה מזרח תיכונית. אלמנטים דתיים ולאומיים יש להם משקל כבד מאוד במזרח התיכון. האימפריה העותומאנית מול הפרסית, הסהר השיעי מול הסהר הסוני, כל אלה נותנים לנו נקודות זכות במשחק המזרחי התיכוני. אסור לחשוב במזרח התיכון עם משקפיים ליבראליים חילוניים כאילו אנחנו נמצאים בלב אירופה".
