עו"ד יונתן יעקבוביץ', מייסד המרכז למדיניות הגירה, מתייחס בראיון לערוץ 7 להחלטת שופטי בג"ץ לפסול הסדר בחוק ולפיו יישללו מעובד זר הפרשות שהופקדו עבורו במידה והוא לא יצא מישראל כנדרש ממנו בחוק. ברוב של שישה מול אחד נקבע שההסדר מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותו של העובד זר לקניין.
יעקובוביץ' מדגיש את הסעיפים ההופכים את ההחלטה לאבסורד שנוטל מידיה של המדינה את היכולת להגן על גבולותיה ועל מדיניות ההגירה שלה. הוא מזכיר כי "מדובר בפיקדון שיוצא מכיסו של המעסיק ולא מכיסו של העובד. בסך הכול מדובר בסכום מוגבל עד ל-700 שקלים בחוש שמופקדים באותו חשבון בנק בניהול המדינה ואת הסכום הזה הם מקבלים כשיוצאים. המשמעות הא שלא לוקחים כלום מהעובד. למעשה יצרו הסדר שאומר שאם העובד לא ייצא מהארץ כנדרש בחוק הסכום יחולט בהדרגה, עד שבתוך חצי שנה כל הסכום יחולט".
התערבותו הנוכחית של בג"ץ בצעדים לאכיפת חוקי ההגירה בישראל היא ההתערבות החמישית ויעקובוביץ' מציין כי אין תקדים לפסילה חוזרת של חקיקה שוב ושוב חמש פעמים. "זה מראה שזו הסוגיה שיש בה הכי הרבה מתח בין ריבונות וזהות המדינה לזכויות הפרט". עוד הוא מציין כי מדובר בהסדר שפועל כבר מספר שנים וגם לעובדה הזו לא הייתה משמעות בעיני שופטי בג"ץ כשקיבלו את החלטתן.
"המשמעות היא שאפילו קנס מינהלי למהגר שעובר על החוק, גם אם הוא מדורג על פני שישה חודשים, ואפילו כזה שלא יוצא מהכיס שלו, ולמרות שמדובר בסעיף שהוא כמו חוזה עבודה שמתנה עבודה בישראל בקבלת המחויבות הזו, ולמרות זאת בג"ץ קובע שזה לא מידתי", אומר יעקובוביץ' הקובע כי המשמעות היא ש"פגיעה מינורית בעובד תגבר על האינטרס הריבוני של מדינת ישראל, למרות שמדובר באינטרס מוכר בדין הבינלאומי שמעניק למדינה סמכות לקבוע מי ייכנס לתחומה ובאילו תנאים."
לדבריו הוא עצמו, על אף ניסיונו ארוך השנים בתחום, לא התייחס לעתירה ברצינות משום שהיה בטוח שדינה להידחות על הסף בשל כל אותם טעמים שהוא מציין, ואת חלקם העלה גם השופט סולברג בדעת המיעוט אך בג"ץ החליט אחרת. "לא העליתי על דעתי שבג"ץ יפסול את ההסדר הזה. לא שיערתי שהסדר מידתי כל כך יוגדר על ידי השופטים כבלתי מידתי".
כעת בפני המדינה קיימת אמנם האפשרות לבקש דיון נוסף, אך הסיכויים שבקשה כזו תתקבל ותניב החלטה שונה קלושים. לעומת זאת, להערכתו של יעקובוביץ' המדינה תצטרך לקדם הסדר מינורי יותר, כזה שאולי נוגע לסכום פחות של כסף או שמתפרס על פני תקופה ארוכה יותר, ולקוות שבית המשפט יאשר זאת.
"יש כאן בעיה עקרונית שבית המשפט לא מייחס חשיבות רבה למדיניות ההגירה של ישראל והפסק הזה מבהיר את זה בצורה החריפה ביותר. השופטים אמנם משלמים מס שפתיים ומדברים על הסמכות של המדינה לקבוע ולאכוף חוקי הגירה ושמדובר בתכלית ראויה לאכוף את החזרת העובד הזר לארצו בתום תקופת אשרת ההגירה, אבל בפועל הם לא מאפשרים כלי אפקטיבי ליישום התכלית הזו".
יעקובוביץ' מעיר בדבריו כי הסכום המדובר אינו הלחם והמים של העובד שבארצו משתכר כמאתיים דולר ובישראל משתכר כ-1500 דולר בחודש. "הפער הזה רלוונטי לדיון כי בית המשפט אומר שיש כאן פגיעה בקניין - מה שאני חושב שהוא לא נכון כי זה חלק מהחוזה מול המדינה והסכום תיאורטי ומותנה ביציאת העובד מהארץ - אבל גם אם יש פגיעה קניינית היא פגיעה מינורית".
את דבריו חותם עו"ד יעקובוביץ' בקביעה לפיה בית המשפט מקרב אותנו ליום בו ניאלץ לוותר על המדיניות שבה שני הצדדים מרוויחים, מצד אחד מאפשרים לעובד להרוויח הרבה כסף במונחי מדינת המוצא ומצד שני מספקים כוח עבודה זול לאזרחי ישראל, משום שבתום תקופת העבודה העובד הזר חוזר לארצו, ולהכריע אם ברצונה של מדינת ישראל לשמור על מדיניות ההגירה שלה, או לייבא עובדים שיסייעו לאוכלוסיות חלשות כמו זקנים ולהורדת עלויות הבנייה.