"בחצי שנה האחרונה התרגלנו אמנם לחיות בתוך בועה של שקר ותעמולה ".. כך פותח פרופסור רונן אברהם את הטור הנושא את הכותרת :"קלמן ליבסקינד דמגוג".
פרופסור רונן צודק בדבריו דא עקא, "כל הפוסל במומו פוסל". את בועת השקר והתעמולה לא מפריח קלמן ליבסקינד . את מאות ואלפי בועות השקר מפריחים מתנגדי הרפורמה, חבריו של הפרופסור, היושבים באולפנים ונעזרים במשרדי פרסום, בשלטי חוצות, בקניית העמודים הראשיים בעיתונים והשחרתם, בפרסומים באתרים, הכול בעלויות של מאות מיליונים.
יש לשאול מה גרם לפרופסור המלומד לצאת מכליו להתפנות מעיסוקיו ולתקוף עיתונאי ימני שהינו בבחינת קול בודד באפילה? ובכן, תשאלו את ד"ר קרן אסייג (שהשיבה באומץ לרקטור אונ' חיפה על הפוסט שכתב "אתם לא אחים שלי ") שתספר לכם איך האקדמיה מגויסת כולה כאיש אחד בלב אחד נגד הרפורמה וכיצד מושתק כל קול אחר באקדמיה. ובכן, גם הטור שכתב הפרופסור למשפטים הינו ניסיון השתקה. למרצה ה"נאור" לא נראה סביר שעיתונאי ימין בשם קלמן יציב לו מראה ויספר לו את האמת על כך ש"השיח על "עילת הסבירות" מושתת כולו על תעמולת כזב" (הטור המצוין שפרסם קלמן ב"מעריב")
אבל מדוע רונן אברהם דמגוג? פשוט, כי הוא מעוות את המציאות ומשקר וטוען טענות מופרכות, בתקווה שההמונים נבערים וניתן לעבוד עליהם במיוחד אם אתה פרופסור.
כל מי שצפה בראיון של העיתונאי ד"ר יהודה יפרח עם נשיא בית משפט העליון (בדימוס) אהרון ברק, שמע אותו אומר דברים מפורשים בעד ביטול עילת הסבירות וזה לשונו :"גם אני לא חסיד של עילת הסבירות" וכשיפרח הקשה: "אתה מוכן לבטל את עילת הסבירות המיתולוגית? השיב הנשיא ברק בהאי לישנא: כן, אני מוכן לבטל את עילת הסבירות. היא מילאה תפקיד חשוב אבל יכול להיות שהגיע זמנה וצריך להחליף אותה, על פי השופט גרוניס בעילת המידתיות. עבדכם הנאמן אמר כבר כמה פעמים שמי שלא רוצה סבירות שיציע מהשו יותר טוב ואני מציע משהו יותר טוב והמשהו היותר טוב הזה הוא המידתיות שהיא הרבה יותר מובנת ויש בה קריטריונים". עד כאן דבריו של הנשיא ברק.
רונן אברהם טוען כי ליבסקינד דמגוג בגלל שכביכול הוציא את דבריו של השופט ברק מהקשרם, לטענתו לוין לא הציע עילה אחרת במקום עילת הסבירות. לקרוא ולא להאמין שמדובר בפרופסור למשפטים. הבה נתמקד במשפט שאמר הנשיא ברק: "יכול להיות שהגיע זמנה וצריך להחליף אותה על פי השופט גרוניס בעילת המידתיות.".
כידוע לכול גם למי שאינו מומחה למשפטים או עורך דין מומחה למשפט חוקתי השימוש בעילת המידתיות נעשה על ידי בית משפט העליון בפסקי דין רבים ללא צורך בחוק שהמחוקק יחוקק. לוין ורוטמן לא בקשו לבטל את העילה הזו. אפילו החוק שעבר בכנסת אינו מבטל את עילת הסבירות אלא מצמצם אותה, ואילו ב"מידתיות" לא נגעו כלל !!! בימ"ש העליון יכול וחופשי כבעבר לעשות שימוש בטיעון "לא מידתי", באין מפריע. זו בדיוק ההוכחה לכך שמדובר ב"פייק" אחד גדול של המחאה וכל מילה בטור של קלמן אמת לאמיתה ומי שיש לו בעיות בלוגיקה זה ממש לא קלמן.
קושיה גדולה מקשה רונן אברהם כלפי קלמן ליבסקינד, אם הצעת החוק חסרת חשיבות מדוע התעקשה הממשלה להעביר אותה? פשוט פרופסור פשוט, כי אם חבריך: אחים לנשק, מחאת ההייטקיסטים, מחאת הרופאים וכל שטופי המוח שנספחו אליהם, שורפי האסמים המטיפים לסרבנות ומעודדים את הקרסת הכלכלה ומיטוט מערכת הרפואה והצבא, היו מצליחים למנוע את החקיקה, אבוי לנו! כי אז באמת ישראל הייתה הופכת לדיקטטורה, בה מי ששולט זו לא כנסת וממשלה נבחרת, כי אם אליטה או חונטה, תקרא לזה פרופסור איך שאתה רוצה. היום בו עבר החוק הינו יום חג שיש לציינו בכל שנה.
כולם יודעים , גם מובילי המחאה כי החוק לצמצום עילת הסבירות הוא, "פירורי פירורים" של הרפורמה המקורית של יריב לוין (עד לא מזמן השמאל ייחל שהוא יחליף את נתניהו והיום הוא שנוא נפשם) כולם יודעים שהרפורמה "מתה". הדיבורים על הונגריה הם דמגוגיה זולה ועם כל זאת יש חשיבות עצומה לכך שהחוק עבר, לא כי יש בו משהו ממשי, כטענתו הצודקת של קלמן, אלא כי אלמלא כן היינו הופכים בן לילה לדיקטטורה בה שולטת "אליטה" הכופרת בתוצאות הבחירות ובפתק ששמו האזרחים בקלפי.
הפרופסור המלומד יוצא נגד ההשוואה שעושה קלמן ליבסקינד בין החקיקה בתקופת אוסלו וההתנתקות לבין החקיקה כיום, וטוען את הטיעון המופרך הבא: "לבסוף איך אפשר בלי ההשוואה המופרכת לפינוי מגוש קטיף. אז מה אם זו החלטה שעברה בכנסת על ידי ממשלת ימין ברוב- לליבסקינד זה ישנה- יהודי גדול (המפלגות הערביות נמנעו) וגם זכתה לתמיכה גדולה בציבור. שני דברים שלא מתקיים כיום ".
ראשית, הטיעון כי "לליבסקינד זה ישנה " הינו טיעון דמגוגי. שנית, באמת אין להשוות פרופסור וזה בדיוק מה שטוען קלמן. איך אפשר להשוות את העברת שאריות הרפורמה בדמות עילת סבירות מקוצצת, לבין השמדת חבל ארץ והרס בתיהם של 8,500 איש ועקירת מתים מקבריהם, בלי שיחות בבית הנשיא ובלי בטיח, ובניגוד להבטחת אריק שרון לבוחריו כי "דין נצרים כדין תל אביב". איך אפשר להשוות את העברת חוק צמצום עילת הסבירות ברוב של 64 חברי כנסת לעומת הסכמי אוסלו, שגבו אלפי "קורבנות שלום", נתנו לשוטרים הפלסטינים רובים, שעד היום משמשים לחלק מהפיגועים, וזאת תוך רמיה וגניבת קולות הבוחר, על ידי רכש של שני עריקים ממפלגת "צומת" הימנית, אלכס גולדפרב, שנטען כי ערק בגלל מיצובישי וגונן שגב שיושב כיום בכלא בעוון ריגול?!
על איזה רוב גדול בציבור מדבר הפרופסור? אני מספיק מבוגרת לזכור איך אריאל שרון צפצף על תוצאת משאל העם נגד ההתנתקות שנערך בקרב מתפקדי הליכוד. גם טענתו של רונן אברהם :"רמת האלימות של המפגינים שם לא דומה בכלל לזו של המפגינים היום" הינה שקר גס. האם כך מכשיר הפרופסור את עורכי הדין למשפטים לשקר בלי למצמץ?! איך הוא מאשים את הממשלה בשריפת אסמים?! במה בדיוק? בכך שוועדת החוקה קיימה מאות שעות של דיונים, בעוד חבריו של המלומד מפריעים מדלגים על שולחנות וצועקים ככרוכיות?! אולי בכך שהקואליציה נאותה להשתתף בשיחות בבית הנשיא אותן פוצצה האופוזיציה המונהגת על ידי כנופיות המחאה?! או אולי בכך שהסכימה לפשרה שיאיר לפיד הסכים לה, אלא שלדבריו, שהודלפו על ידי מיכאל שמש (כאן 11) סמוך להצבעה: "אין לי איך לעשות את זה כי ליברמן ומיכאלי לא בעסק".?!
על איזו אלימות מדבר הדמגוג רונן אברהם? בכל שנות המחאה נגד הסכמי אוסלו והגירוש מגוש קטיף לא חזו עיננו באנרכיזם המשתולל באיילון, שמבעיר מדורות, שעוקר גדרות, ומנפץ והורס בנזק של מיליונים ועוד לא דיברנו על ניפוץ שמשת המכונית של אם על בנותיה המבועתות, או על ירי באויר. מתי היה כדבר הזה בהתנתקות?! זכורני כיצד האוטובוסים של המפגינים נעצרו בשער הגיא ולא ניתן למפגינים להגיע להפגנה בירושלים בכלל . זכורה המכלאה בכפר מימון שלא נפרצה. ( רק דמיינו את המפגינים היום...) לא אשכח איך אחרי כל ההפגנות גם בהתנתקון וגם בתקופת אוסלו איך חזרנו הביתה פתחנו רדיו לשמוע את הסיקור עליהן והסיקור היה דל מאכזב ומתסכל. תמיד הפחיתו במספר המפגינים ותמיד הבליטו איזה שלט מטורלל של פרובוקטיבים, דוגמת אבישי רביב, זאת בניגוד לסיקור התקשורתי המחבק והמלווה את המחאה מבוקר עד ליל, בכל הערוצים, לפני ההפגנה, תוך כדי ולאחריה. באמת אין להשוות.
מעולם לא סגרו מפגיני הימין באשר הם את כביש איילון או כל כביש אחר לשעות רבות כפי שעשו חבריו של הפרופסור במשך ימי השיבוש , במוצאי שבתות וסתם ימי חול, מתי שרק בא להם. אז כיצד מעז הפרופסור למשפטים לשקר בצורה כה בוטה? פשוט, כי הוא למד זאת משופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז, שטען בפני אילנה דיין , בלי בושה, שאינו מכיר הפגנות שהתקיימו לפני יום החקיקה. מה יש לומר? בושה, בושה, בושה.