סוגיית הפלורליזם המשפטי, לפיו ניתן לקיים במדינה אחת כמה מערכות דין ומשפט, עולה לדיון בשל האפשרות להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. מחוץ לציבור המאמין בכוח התורה להשתלב במרחבי החיים המודרניים, רבים חוששים מאפשרות זו בשל אמונתם שהדין הדתי אינו רלוונטי לימינו ויביא לכך שהמצב המשפטי בישראל ייסוג אחור. לא בסוגיה הכללית אני מבקש לדון פה, אלא להציג מקרה אחד, ללמוד ממנו על הערכים המובילים את בית הדין, ומכך ללמוד לשיח החברתי המתנהל כיום. הנה מקרה מעניין שנדון בבית דין פרטי, של ישיבת מצפה יריחו, בפני הדיין הרב ישועה רטבי ("טענת מקח טעות בחופשה עם בעיית צניעות", מספר סידורי 13965). מבלי להיכנס לפרטים, אדם הלך לנופש מאורגן במלון במחשבה שהאווירה תהיה מופרדת מגדרית, וגילה שהבריכה מעורבת והקהל מסתובב ברחבי המלון באופן שלא הולם את גדרי הצניעות להם קיווה. בעקבות כך הוא מבקש פיצוי, על הנופש שנפגם. עוד באותו נושא: כשרות במטבחונים – מלבנון ועד היום בדבריו, קובע הרב ישועה כי מן הדין לא מגיע לאדם פיצוי, אלא שכאן מגיע הטוויסט בעלילה, ושיקול ערכי משפיע על הפסיקה, וכה דבריו: "לעיל כתבתי את הדין, שאכן משורת הדין לא מגיע לתובע החזר כספי, אך כנגד זה עומד מול עיני דברי הגמ' (במסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב), שלא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה. מקרה זה נכלל במקרים שהובאו על ידי הראי"ה קוק (בשו"ת אורח משפט, חושן משפט סימן א), שיש בהם צורך לפסוק לפנים משורת הדין". היות והצדדים חתמו על כך שבסמכותו לחייב גם "לפנים משורת הדין", חייב הרב לשלם פיצוי מסויים לתובע. בית הדין מפרסם את פסקיו באינטרנט, ומזמין את הציבור לשאול ולברר בנוגע להכרעותיו. במקרה זה, פנה אל בית הדין הרב משה מאיר אבינר, ראש כולל הדיינות בישיבת בית אל. על סמך מקורות שונים הוא טען שעל אף שיש מקום לעיתים לדון לפנים משורת הדין, המקרה הנדון לא מצדיק זאת: "נראה שניתן להשתמש בסברא זו רק במקום בו יש חשש שאם לא נחייב ממון קלי עולם ימשיכו להזיק בגרמא או לבייש חברו במזיד או לעשות דברים שלא דנים בבבל וכדו' ויהיה העולם שמם". בתגובתו של הרב רטבי, אנו נחשפים למרכיב יסוד בפסיקה: לא רק הצדק משמעותי, אלא גם השלום, וכך כתב: "אם פסק הדין יגרום לסכסוך בין הצדדים - כדאי לעשות פשרה ולהגיע לשלום". את היסוד הזה הוא תמך בדברים שכתב הרב נפתלי צבי הירש ברלין (הנצי"ב, שו"ת משי"ב דבר, חלק ג, סימן י): "והכתוב צווח אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם וכדאיתא בירושלמי מגילה פ"ג על הא דתנן באבות על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום - נעשה דין נעשה אמת, נעשה אמת נעשה שלום. אבל אם הדין אינו יכול להביא לידי שלום - ההכרח לעשותו פשרה". תהיה ההכרעה אשר תהיה בענייני הפלורליזם המשפטי, דומני שהיסוד המשפטי-הלכתי החותר לשלום ולא רק לצדק הוא יסוד מהותי, שאם יש לו מקום בבית הדין, בוודאי שכדאי להפנים אותו בחיים החברתיים בכללותם. הרב ד"ר אביעד י' הולנדר הוא חבר "בית הלל – הנהגה רבנית קשובה" וחבר סגל במכון מנדל למנהיגות
