אנחנו לא חיים בזמנים רגילים. המחאה נגד הרפורמה שהיא מחאה נגד הממשלה וכל דבר שהיא עושה, עברה באופן מלא את שלב הרציונליות וההגיון, נכנסה עמוק לשלב הטנטרום חסר השליטה נגד כל דבר שזז שקשור איכשהוא לממשלה, לדתיים או לחרדים, ולעזאזל ההיגיון, צה"ל או כל פרה קדושה אחרת. זו מחאה ששמה לה כעת מטרה: לשכנע אותנו שהכול גרוע, הכול דפוק. המצב בקנטים, הצבא והכלכלה בקריסה, מדינת ישראל במכירת חיסול ובכל כמובן אשמה הממשלה והעומד בראשה, אסון כל הדורות. כעת, חלקם מזידים, קמפיינרים ממולחים בתקציב משומן, אנשי אסטרטגיה, בעלי קשרים בתקשורת המיינסטרים ומצויידים ברכש מסיבי של שטחי פרסום. חלקם, ככל הנראה אפילו רובם המוחלט שוגגים, קרבן להסתה ארוכת שנים, תוצר של תקופה שלא התחילה אתמול של הפחדה נגד הימין בכלל, נגד הציבור הדתי והתורה בפרט, נגד החרדים באופן מפורט, אנשים והמון שחשים כעת שגורל אמונתם הליברלי מונח על כף הקלע עם ניצחון ממשלת הימין וההכרזה על הרפורמה המשפטית. שהרי כך הסבירו להם כל השנים - שאם יעלה הימין לשלטון תהיה כאן דיקטטורה, המבול בפתח והם שובר הגלים האחרון. שוגגים, מזידים או אנוסים, זה כרגע לא משנה, כרגע שולטת כאן תרבות של שקר, עיוורון ובעיקר סימאון שגורם להם לראות בכל חוק קץ הדמוקרטיה ודיקטטורה, בכל פעולה של ביבי קונספירציה שטנית, בכל איש דתי מדית, בכל בחור חרדי מפלה ומדיר, בכל נער גבעות עם כיפה גדולה וגוזמבות רוצח בפוטנציה. טענות שכליות לא עוזרות כאן - שעות בהפרדה מעבר לשעות הפעילות, מופעים בהפרדה מבחירה של הציבור, שום דבר לא משכנע את ההמון העיור כשהוא יוצא למסע צלב שכמוהו לא נראה כאן מאז קום המדינה. עוד באותו נושא: התשובה ההזויה של ביידן לכתבת הישראלית העיתונאית שהותקפה ברשת מגיבה לינון מגל איש מאה שערים: איני מתראיין יותר לערוץ 13 מגל נגד קראוס: "כתבת פרוגרסיבית" נריה קראוס מחדשות 13 אולי שיקרה במזיד כשהחליטה שמישהו מרושע ביקש ממנה לעבור מקום בטיסה, אולי סתם סילפה עובדות, אולי פשוט שכנעה את עצמה. היא הרי כבר לא כתבת, ולא רק היא, היא וחבריה חלק מקמפיין במודע או שלא במודע, וזה באמת לא משנה, קמפיין שגורם לה לראות בבקשה של חרדי לשבת ליד בנו אפליה 'כי היא אשה', לא לחשוב פעמיים לפני שהיא מצייצת את השקר לכל העולם ולאשתו דברי שטנה ושנאת חינם, לא מסוגלת לעצור, לחשוב רגע ולשמוע אולי יש כאן צד שני, אדם נורמלי ושפוי עם לב מתחת לכיפה השחורה. העיניים רואות חרדי, המשקפיים נצבעות מיד שחור. הרי לא יכול להיות אחרת, ודאי יש כאן משהו רע, משהו ששונא נשים כמו שמסבירים לנו כל הזמן. גם עוקביה לא עוצרים רגע קט לחשוב, אולי יש כאן צד שני, אולי התמונה לא חד מימדית. לא כל כך שחורה. מפגשי אחדות ושיח זה חשוב, ובלי ציניות, אבל משם לעת עתה לא תבוא הישועה, מפני שכדי שהאזניים ייפתחו צריך לפתוח את העיניים של אחינו שנסתמו והתעוורו. ולשם כך צריך קודם כל ולפני הכל להפריך את השקר, לכרות לו את הרגליים והידיים ולהשאיר אותו דל ומדולדל. את רגלי השקר כורתים כשלא נותנים לו אויר, כשלא נותנים לו אחיזה במציאות, כשלא מתרגשים ממנו, כשבטוחים באמת שלנו. כשנבין שאנחנו בקמפיין נפסיק להצטדק על כל דבר, נטיל בכל דיווח 'עיתונאי' ספק, לא נאמין בכזו קלות להפחדות ולאיומים, לא ביחס לכלכלה, לא ביחס לצבא, לא ביחס לחרדים ולשורת המקרים 'המקרית' בכל מה שקשור לבנות חשופות, אוטובוסים וחרדים שעולה באורח פלא מידי יום ביומו במהדורות החדשות והעיתונים. אנחנו מאמינים בתורה ובערכיה ובטוב שהיא צופנת לאומה, מאמינים בצבא ובמדינה, שמחים בממשלה הזו שגם אם היא לא מושלמת היא טובה בהרבה מכל מה שהתרגלנו אליו עד כה, וכידוע, אין בעל הנס מכיר בניסו. כשנפריך את השקר הזה, את תעמולת השקר, האמת תמצא מקומה, וגם את אחינו יהיה קל יותר לקרב.
