כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה כולל שלושה אישומים, בשניים מהם (תיק 1000 ותיק 2000) מופיעה עבירת הסל של מרמה והפרת אמונים, על פי סעיף 284 לחוק העונשין, שעונשה עד שלוש שנות מאסר. ואולם בתיק 4000 נוספה גם עבירה של לקיחת שוחד, שהיא חמורה יותר על פי סעיף 290 לחוק, ועונשה עד עשר שנות מאסר. עת הוגש כתב האישום, הסבירו היועץ המשפטי לממשלה דאז ד"ר אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, את חומרתו של כתב האישום, תוך שהם מפנים לרשימת העדים הכה ארוכה, ובהם עדי מדינה, ולכמות עצומה של חומרי חקירה שהצטברו.
כשהמשפט החל נשמעו עדי תביעה רבים, חלק מרשימת העדים התייתר, אך מה שחשוב במיוחד הוא שעדויות התביעה בתיק 4000 נשמעו. אלא שכאן התחוללה סערה כאשר שופטי ההרכב כולם קראו לפרקליטים משני הצדדים והשמיעו להם את דעתם, לפיה התביעה לא תוכל ככל הנראה להוכיח, על בסיס הראיות שהוצגו או נשמעו, את יסודות עבירת השוחד. בהזדמנות ההיא הציעו השופטים פעם נוספת, הפעם בנימוק של טובת המדינה, כי הפרקליטים משני הצדדים ינסו לגבש הסדר אשר יביא את התיק לסיומו.
מי שהיה פרקליט המדינה עוד לפני שי ניצן, משה לדור, גינה את הצעד שנקטו שופטי ההרכב וכינה אותו פיגוע, לא פחות. היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה המכהנים בימים אלה אינם נחשבים למי שבישלו את הדייסה, אשר איש אינו רוצה כיום לקבל אחריות עליה, אולם הם גם אינם רוצים להיכתב בדפי ההיסטוריה של משרד המשפטים כמי שסגרו תיק זה. מן הצד השני, גלוי וידוע לציבור כי היועץ המשפטי לממשלה דאז, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא היה מגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן לו היה מדובר רק בעבירות של מרמה והפרת אמונים ולא שוחד. לו היו אלו עבירות מרמה והפרת אמונים בלבד, היה מנדלבליט מסתפק בפרסום דוח ציבורי נזעם, וסביר ששם היה הדבר נעצר. נזכיר נשכחות - ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר קיבל דוח כזה.
יש לשער כי בראשית שלב ההגנה יטענו הסניגורים של כל הנאשמים כי התביעה לא הוכיחה אשמתם ביחס לעבירת שוחד אף לכאורה, ובמקרה כזה הם פטורים מלהשיב.
הדיון בטענה זו, הידועה כ־no case to answer, עלול לגרום לעיכוב של חודשים רבים בשמיעת עדי ההגנה, והרי כבר עתה נראה כי הפרקליטות לא תצא נשכרת בתהליך זה. ואולם כאמור מי שצריך להיענות לאתגר הזה מצד התביעה, אינו מועמד לעשות זאת. כעת נותר לכאורה רק מוצא אחד, והוא חנינה מאת נשיא המדינה, נוכח עמדת שופטי ההרכב ולטובת המדינה וטובתה בלבד. כאן המקום להזכיר את החנינה שנתן הנשיא חיים הרצוג ז"ל, אביו של הנשיא יצחק הרצוג יבדל"א, לאנשי השב"כ אשר הרגו את שני המחבלים שנתפסו חיים אחרי חטיפת האוטובוס בקו 300. בג"ץ דן בשעתו בחוקיות החנינה, ופסק ברוב דעות כי ניתן להעניק חנינה, אף טרם הרשעה.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני המשפט האזרחי, המסחרי ומקרקעין
***