בחודש האחרון התפרסמה הידיעה אודות סיכום עסקת חילופי שבויים בין איראן לארה"ב. כפי שפורסם, בעסקה תיווכו מספר מדינות מזרח תיכוניות שהתפרסמו בעבר במילוי תפקיד המתווך, עמאן וקטר. מביניהן, קטר תוארה כמי שנטלה את החלק המרכזי בשיחות התיווך . באותו האופן, לקטר יש חלק בביצוע העסקה. לפי הסיכום, ארה"ב תאשר הפשרת שישה ביליון דולר מרווחי הנפט האיראניים כאשר הכספים יועברו באמצעות הבנק המרכזי של קטר . מדיניות התיווך היא תופעה מוכרת במפרץ כאשר ערב הסעודית אירחה רק לאחרונה ועידת פיוס בין אוקראינה לרוסיה וקטר מוכרת בתפקידה להשגת הסכמי אש בין ישראל וחמאס. אך העסקה האחרונה בייחוד הבהירה שלמדינה המתווכת, קטר, ישנן רווחים ברורים שהיא משיגה. לגבי קטר, ראשי המדינה מחפשים תדיר את אור הזרקורים הבין לאומי. הדבר הומחש בהחלטתה לארח את גביע העולם על אף המורכבות וכן אירוח אירועים בין לאומיים נוספים. רווח נוסף בעסקה הייתה ההחלטה שהמגזר הבנקאי יהיה מעורב. בהקשר הזה יש לזכור שבכירים ממשפחת השלטון ומחוגי השלטון יושבים בחברי המנהלים של הבנק הקטרי ומרוויחים מביצוע עסקאות אלו. עוד עובדה שיש לשים לב אליה היא העובדה שכמה ימים לאחר ההודעה, הכריזה חברת בואינג האמריקאית על אספקת המשלוח האחרון של מטוסי קרב מדגם F-15 לקטר . גם אין פה בהכרח עסקת תן וקח בין וושינגטון לדוחה, הדבר מעיד על הקשר הביטחוני בין שתי המדינות ומדוע קטר מסתמכת על ארה"ב. מכאן, לשאלת הנורמליזציה. דיונים רבים עסקו בנורמליזציה עם ישראל וסיכוייה מבחינת כל אחת ממדינות המפרץ. אחדים אף הניחו ששתי המדינות שתיווכו בעסקה, קטר ועמאן, יותר קרובות לנורמליזציה מכיוון ששתיהן קיימו יחסים אינטנסיביים עם ישראל עוד בשנות התשעים. כראש ממשלה ביקר שמעון פרס גם בעמאן וגם בקטר . קטר אף יותר משמעותית מכיוון שנציגות ישראל פעלה בנסיכות הקטנה משנת 1996 עד שנת 2009, אז נסגרה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". עסקאות אלו מזכירות שבסוף צריך לבחון את שורת הרווח של המדינה מבחינת יחסיה עם ארה"ב והישגים ביטחוניים וכלכליים. אינטרסים יקבעו, לא רצון בשלום. גם את פעילות הנציגות הישראלית בדוחה אי אפשר להביא כהוכחה. גם אז הדבר לא נבע מחיבה יתרה כלפי ישראל. מטרת הנציגות הייתה בראש ובראשונה קידום עסקאות כלכליות. נציגים ישראליים בשגרירות אף תיארו עוינות מצד המקומיים. ראש הנציגות הישראלית, חבר הכנסת לשעבר אלי אבידר, אף תיאר בריאיון כיצד במערכת החינוך התקיימו תכנים אנטישמיים. תופעת האנטישמיות נוכחת בקטר במגוון דרכים. על אף כל זאת, כאשר הקשרים עם ישראל סייעו למטרות הקטריות, הם התעלמו מרתיעת האוכלוסייה, וקיימו קשרים עם ירושלים בשנות התשעים. לגבי ערב הסעודית עובדה זו התבררה משורת הדרישות שהועברה לאמריקאים, אך הדבר נכון לכלל מדינות המפרץ. לגבי קטר כבר התברר לפני כחצי שנה שאין פניה לנורמליזציה . עובדה זו לא הולכת להשתנות בקרוב. קשריהם עם האמריקאיים ממילא הדוקים. גם הקשרים שהם נדרשים לקיים מול ישראל ממילא מתקיימים באופן דיסקרטי. יציאה בפומבי במחווה למען ישראל פשוט לא רווחית מצידם. הכותב הוא, אריאל אדמוני הוא דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת המתמחה בקטרובעל מספר פרסומים תקשורתיים ואקדמיים אודותיה
