אני שותפה פעילה מאוד במחאה נגד המהפכה המשפטית שנאבקת בין היתר על הזכויות שלנו כנשים במרחב הציבורי. ירושלמיות כמוני, בוגרות החינוך החרדי והדתי, לא מוצאות את מקומן בצעדת הנשים בבני ברק. גדלתי לסבתא שהיתה ממובילות מאבקי הנכים בשנות ה-2000. הנאומים והקריאות בהפגנות מזכירות לי את האמרה בהפגנות הגדולות בשנות ה-60 - "Nothing about us without us" - שתבעו ארגוני הנכים בארה"ב. גם אנחנו, הנשים שנאבקות בחודשים האחרונות במחאה נגד המהפכה המשפטית - מבקשות לבנות אלטרנטיבה שבה רק אנחנו נחליט על עתידנו, על גופנו, ועל מקומנו במרחב הציבורי. היום בערב תתקיים צעדת הנשים בהובלת ארגוני מחאה שונים. הצעדה הזו מצליחה לייצר הד תקשורתי גדול ולא בכדי. ההתעוררות שיש בקרב נשות ישראל בחודשים האחרונים מרגשת, מעודדת תקווה ומחזקת אותנו, נשים אקטיביסטיות שנאבקות על המקום שלהן במרחב הציבורי לאורך שנים. אבל בעת הזו, מעבר לחשיבות הכללית על מקומן של נשים, יש פה שאלה על נשים בכל החברות בישראל, גם בחברה הדתית. אלו שנמצאות במרכז של תהליכים חיוביים שעוברים על החברה החרדית כמו יציאה משמעותית לשוק העבודה - וחשוב שנראה בהן כשותפות להזדמנות להניע את הגלגלים לשיוויון מגדרי. הניסיון בירושלים מראה שכל הדברים הטובים מתחילים מיוזמות שמגיעות מהשטח, ומצליחות לצרף אליהן אנשים מגוונים שמעדיפים את המשותף על המפריד וביחד מוצאים פתרונות. ככה היה עם תנועת התעוררות בירושלים, כמו גם ביוזמה האחרונה של נשות שכונת בית הכרם שעלו עם קמפיין #לא_תמחקו_אותי שהצליח לסחוף אחריו נשים מכל רחבי העיר. יש לי הערכה עצומה לכל למי שנלחמות על זכויות נשים. קריטי שנשים יוכלו לצעוד בבני ברק וירגישו בטוחות. אבל בכל מה שקשור לזכויות נשים מכלל המגזרים צריך להבין שהדיון הוא מערכתי ורחב הרבה יותר. בירושלים, הכלים שאנחנו צריכות לנקוט בהם הם אחרים וחייבות להרגיש בו בנוח גם השותפות שלנו, אחיות שלנו - הדתיות והחרדיות. הדיון הציבורי בנושא הדרה והפרדה של נשים הוא גם דיון פנים מגזרי דתי וחרדי. כמה ואיזו מעורבות של נשים יש בעיצוב העולם ההלכתי? בעבר, אבל בטח בהווה. בפרשנות של עולם ההלכה? כמה מאיתנו אוחזות במשרות דת ציבוריות? יושבות במועצה דתית מקומית? מה המקום שלנו כנשים בטקסי חיים שאנחנו שותפות בהן- חתונה, ברית, קידוש ליל שבת, לוויה? כבוגרת החינוך החרדי, אחד השיעורים הראשונים שלמדתי בבית יעקב הוא "כל כבודה בת מלך פנימה". זו אולי התשתית הרעיונית הבסיסית שעליה נשענת ההיעלמות שלנו מהמרחבים והמערכות שמפיעות על חיינו, כנשים פרטיות. כאן נדרשת פעולה מעשית-חינוכית רחבה שתיתן קונטרה ותייצר בטחון בנוכחות, ביצירת שפה ושיח משותף על נורמות של השתתפות נשים בעיצוב המרחב הדתי במדינת ישראל. ובסוף- לזהות את המקומות, העמותות, הארגונים וההתארגנויות הפוליטיות שמשלבות נשים כאג'נדה. שרואים את הערך והעוצמה שבשיוויון. אלו שלא רק שלא מדירים, אלא מקדמים הנהגה נשית מגוונת ושיוויון הזדמנויות. כל אלו יקדמו אותנו באופן בר קיימא, בשביל שנוכל להיות על כל שלט ולצעוד בכל מקום ולא תחת אבטחה כבדה. מרים סלע היא סגנית יו"ר תנועת התעוררות בירושלים
