לוחם יהל"ם הלל אופן ז"ל
לוחם יהל"ם הלל אופן ז"לצילום: באדיבות המשפחה

הרב בועז אופן, אביו של הלל נחמיה ז"ל, לוחם צה"ל שמת במהלך אימון מותח ביקורת חריפה כלפי מצ''ח והתביעה הצבאית.

"חשוב לי להדגיש שכל הביקורת והכעס שלנו מופנים אך ורק כלפי מצ''ח והתביעה הצבאית, שאר גורמי הצבא, הפיקוד, המודיעים וקצין נפגעים, תומכים בנו ברגישות ובמסירות ואנחנו מלאי תודה להם", אמר הרב בפתח דבריו.

הוא מספר על הרגע בו נודע למשפחה כי המשטרה הצבאית תפסה חפצים אישיים של הלל לצרכי חקירה. "ביום הפטירה פניתי למודיע הצבאי שליווה אותנו במשך כל ימי השבעה וביקשתי שהתפילין של הלל יימסרו לנו בהקדם כי ברצוני להניחן בימי השבעה".

"עוד באותו יום קיבלנו אותן יחד עם שקית של חפצים אישיים שכללו ארנק, חוגר, אוזניות ומטען לטלפון ופריטים נוספים. הטלפון עצמו לא היה שם. היה לנו חשד שהוא מעוכב, אבל לא נאמר לנו במפורש, וגם לא שאלנו שאלות כאלה עוד בטרם הקבורה. במהלך השבעה מצאנו בארונית שלו שבביתנו יומן אישי שמסתיים בתשרי תשפ''ג (אוקטובר 2022). שיערנו שהיה יומן נוסף, ואכן מסיפורי חבריו לצוות בימי השבעה קיבלנו עדויות על כך שהלל היה מקדיש זמנים לכתיבה גם בשעות לחץ", ציין האב השכול.

לדבריו, "רק כמה ימים לאחר תום השבעה קיבלנו אישור רשמי מקצין הנפגעים שהטלפון והיומן של הלל נתפסו על ידי מצ''ח והם מקווים שהם ישוחררו בימים הקרובים".

לשאלה מה לדעתו מצ"ח מצפה למצוא בחפצים הוא עונה, "במקביל לתחקיר הפיקודי שעורך הצבא, מצ''ח בודקת אפשרות של אישום פלילי בגרימת מוות. אני משער שהם מחפשים בטלפון וביומן תכתובות שבהן מתוארות התעללות או התנהגות חריגה מצד מפקדיו".

"מכיוון שאני מכיר את התחקיר הפיקודי לפרטיו, ברור לי שזה שטויות ולא יהיה שום צל של אישום פלילי, אבל אלו הם כנראה הנהלים, שבכל מקרה מוות צריך לבצע תחקיר עומק מבלי להתחשב בסבירות למציאת אשמה פלילית", הדגיש.

אם כך מדוע אתם כל כך זועמים על מצ''ח? "מצ''ח מתנהגים כמו חבורת בריונים חסרי רגישות מול משפחה שכולה. אם זה חשוב להם הם יכולים לסרוק את היומן בעשר דקות ולהחזיר אלינו מקור או העתק. גם חילוץ תכתובות מטלפון והעתקתן למחשב לא צריך לקחת יותר מחצי שעה לחוקר מיומן. הם פשוט לא רואים ממטר את המשפחות השכולות. הם גוף חוקר בלתי תלוי ולכן הם עושים מה שבראש שלהם בלי לדפוק חשבון לאף אחד".

האב סיפר עוד כי "ההתנהגות הפוגענית של מצ''ח והתובע הצבאי התחילה כבר ביום הפטירה. הם דרשו נתיחה לצורכי חקירה ופנו אלינו (באמצעות המודיעים הצבאיים) לקבלת אישור, כאשר משמעות הדברים היא גם דחיית הלוויה ביום".

"הסברנו להם שאנחנו מתנגדים לנתיחה לצורכי חקירה פלילית, ורק אם רופא צבאי ידבר עם רופא נאמן מטעם המשפחה ויסביר לו על צורך רפואי מובהק נסכים. החל משעות הצהריים במשך 6-7 שעות הם מתחו את העצבים שלנו ולא הפנו שום רופא. רק התקשרו שוב ושוב כדי לנסות לשכנע אותנו שיש בזה צורך רפואי, וזאת כאשר אנחנו מבהירים להם שאי-התקשרות רופא פירושו של דבר הודאה בכך שאין כאן צורך רפואי".

"רק לאחר שפירסמנו הודעה מטעמנו ברשתות ובתקשורת על קיום לוויה בשעה 22:00, זכינו סוף סוף לטלפון מרופא. עד היום גם לא קיבלנו הסבר משום גורם רשמי מדוע ניתוח שאורך 2-3 שעות מחייב דחייה של הלוויה ביום, כאשר הפטירה הייתה לפנות בוקר".

לשאלה מה לדעתו חוקרי מצ"ח היו צריכים לעשות ענה: "על פי החוק, נתיחה יכולה להתבצע או באישור משפחה או בצו שופט. אם הם בטוחים בעצמם שיתכבדו ויוציאו צו שופט ויחסכו מהמשפחה את כל הסאגה הזאת (אני בטוח שכמעט כל המשפחות לא ישלחו עו''ד מטעמם להציג התנגדות בבית המשפט). אבל במקרה כמו שלנו גם הם ידעו ששופט יגלגל אותם מכל המדרגות כי אין כאן עילה פלילית מובהקת".