ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישר על פרויקט בינלאומי הקושר בין אסיה לאירופה וצפוי לעבור דרך ישראל.

נתניהו הדגיש את ההחלטה הבינלאומית ככזו שתשנה את פני המזרח התיכון כולו ובוודאי את דמותה של ישראל והעצמת כוחה. על משמעות המהלך לו שותפות סעודיה, ארה"ב, האיחוד האירופי ועוד, שוחחנו עם החוקר לב ארן, מומחה להודו ואסיה.

ארן רואה בהכרזה הבינלאומית על הפרויקט העתידי אירוע משמעותי ביותר. "אם אכן יהיה המסדרון הזה מהודו דרך המפרציות וסעודיה דרכנו לאירופה ברור שזה משנה את המהות האסטרטגית של ישראל ואת היחסים שלנו עם הודו ותשתיות היחסים שלנו עם מדינות ערב הסוניות ותשתיות הנפט".

האם עצם קיומה של הצהרה כזו שמגיעה מהאמריקאים מלמדת על כך שאכן מדובר בתכנית ההולכת ונרקמת ולא בחלום בעלמא? "תכניות המגירה נמצאות כבר הרבה מאוד זמן, גם כשבזמנו שר התחבורה ישראל כץ "התאבד" על תחנת הרכבת של בית שאן הוא דיבר על מונחים דומים של קשירת ישראל למזרח התיכון דרך ירדן. כלומר שהרעיונות קיימים כבר הרבה זמן, אבל בניגוד למסדרון הסיני דרך פקיסטן שבו סין אומרת שהיא המממנת היחידה ונותנת הלוואות לכל הגורמים הרלוונטיים, כאן יש שותפות מורכבת של הודו, האיחוד האירופי, האמירויות, סעודיה ועומאן ולא פשוט להכניס את כל הסיפור לאקסאל כדי לדעת מי נותן מה ואיך זה יקרה".

מאחר והדברים עדיין לא ברורים מדובר לפי שעה בהצהרה שמאחוריה הודו ארה"ב והאיחוד האירופי. "ההחלטה העקרונית נעשתה, אבל היו לא מעט פרויקטים תשתיתיים מאוד גדולים בעבר שכשהגיעו לשלב הטרקטורים והשופלים זה היה מורכב יותר. כאן אנחנו בשלב ראשוני. נכון שביידן לא היה מעז להצהיר על הפרויקט בלי כמה הסכמות עקרוניות שגוהצו כבר ב-G-20 ועוד קודם לכן וסביר להניח שנעשתה הכנה לקראת הפרויקט", אומר ארן.

האם יתכן שביידן מקדים את העגלה לפני הסוסים על מנת להציג הישג משמעותי לקראת הבחירות כשהפופולאריות שלו בשפל? "בתוך סעודיה ומדינות המפרץ ובאיחוד האירופי, וגם בממשק בין הודו למדינות הללו אנחנו עדיין לא עם מכחול דק שיסמן איך הדברים יעבדו, אבל זה שיש הסכמה וזה שלא תולים את הדבר בגורמים גיאופוליטיים אחרים ולא מתנים את האירוע במהלך כלשהו יש לכך משמעות".

"עומן והאמירויות לא חברות ב-G-20 ובכל זאת הן זומנו להודו כדי לעסוק בפרטים הקטנים של הפרויקט כדי שלא יהיה טירפוד מצידה של עומאן לתהליך הראשון. משום כך מדובר בצעד גדול מאוד קדימה אבל ייקח זמן עד שנראה תשתיות לכך בשטח. התשתיות הימיות יהיו פשוטות יותר בעוד התשתית המסילתית תהיה מורכבת הרבה יותר".

באשר לחלופה הסינית נראה שארה"ב מקדמת את האתגר כחלק מהמלחמה בסין הנושפת בעורפה. ארן מציין כי המילה סין אינה נאמרת במפורש אבל היחס שקיבלה הנציגות הסינית בועידת ה-G-20 היה צונן מאוד ביחס ליחס שקיבלו מדינות משמעותיות הרבה פחות. את הפרויקט כולו מגדיר ארן כ"אצבע בעין הסינית, גם מבחינת התחרות בפרויקט שהסינים מקדמים כבר כמה שנים וגם מבחינת המימון שלו".

"הסינים מואשמים בכך שהם משעבדים מקומות שבהם הם משקיעים ולא שולחים צבא שלהם למשימות רחוקות. זה הפך מדינות לבעלות חוב ולפשיטת רגל כמו שקרה לסרי לנקה. למסדרון הנוכחי נכנסות מדינות עם כסף. לישראל לארה"ב ולהודו יש כסף וכך גם למדינות הנפט ולאיחוד האירופי. יש כאן מסדרון שוויוני מבחינת השקעה הכלכלית גם אם עדיין לא יודעים כמה ישים כל אחד כשהעבודות תתחלנה".

ומה באשר לקשר בין המיזן הענק לשלום עם סעודיה? "כשמדברים על הסכם שלום או נורמליזציה מול סעודיה, אנחנו מבינים עכשיו למה יש מאמץ בינלאומי כזה לחבר יחסים טובים יותר בין ישראל לסעודיה. ברור שגם אם אין לנו גבול עם סעודיה נצטרך יחסי עבודה טובים עם סעודיה כדי שהפרויקט יעבור חלק. האינטרס בשלום סעודי ישראלי הופך אינטרס גלובלי".

מאחר ומדובר באינטרס בינלאומי, האם יוכלו הפלשתינים לטרפד אותו? "הפלשתינים לא הצליחו לטרפד בתקופת יצחק שמיר את חידוש היחסים בין ישראל לסין ולהודו, הם לא הצליחו לטרפד את הסכמי אברהם. ניתן להניח שישראל תצטרך לשלם משהו לסעודיה במישור הפלשתיני כדי לייצר לגיטימציה סעודית ליחסים קרובים עם ישראל, אבל ברור שהסכם כזה שמחזק את סעודיה והציר הסוני הוא מעל המחויבות המוסרית של הסעודים לפלשתינים".