עורך הדין אילן בומבך המייצג את הממשלה בדיון המשפטי על עילת הסבירות, מתייחס בראיון לערוץ 7 להכרעת בית המשפט הצפויה להתקבל מחר (שלישי) בבית המשפט העליון.
"אני מקווה מאוד שבית המשפט העליון ימשיך במסורת שהייתה עד היום ולפיה אין בסיס להתערבות בחוקי יסוד, לא ניתן לבטל חוקי יסוד שהם פרק בחוקה. אין לזה שום אח ורע בשום מדינה דמוקרטית. בית משפט עליון לא מבטל חוקי יסוד, פרקים מהחוקה", אומר בומבך המוסיף כי "ההרכב חסר התקדים שיתכנס מחר, הרכב מלא של שופטי העליון, נובע מכך שמדובר בסוגיה כבדת משקל ביותר, האם יכול בית המשפט להתערב במלאכת כתיבת החוקה על ידי האסיפה המכוננת, כלומר הכנסת".
"אם חלילה תהיה התערבות יהיה כאן שינוי משטרי. כבר לא נהיה לצערי אותה מדינה כי העיקרון הגדול שאומר שמי שעומד מעל כולם הוא הריבון, כלומר העם באמצעות נציגיו הנבחרים, העיקרון הזה ייסדק ויתפורר", אומר עו"ד בומבך המזכיר כי לדמוקרטיה מספר כללים ואחד המובילים בהם הוא האיזון בין הרשויות השונות.
"אם יקבע שבית המשט העליון יכול להתערב בכתיבת החוקה זה אומר שיש מישהו שהוא מעל העם שהוא שאמור להיות מעל כולם. המשמעות היא שיש מישהו שהוא מעל נציגיו של העם, וזהו בית המשפט העליון. אין לזה אח ורע בשום מדינה דמוקרטית. זה יהיה ערעור קשה של המבנה הדמוקרטי שלנו ואני מקווה בית המשפט ידחה את העתירות הבלתי אחראיות הללו".
בדבריו מוסיף עו"ד בומבך ומביע צער על כך שגם היועצת המשפטית לממשלה נכנסה לתמונה ולא הסתפקה בכך שאיפשרה לממשלה לקחת את בומבך עצמו כעורך דין פרטי לייצוגה, אלא גם התייצבה בבית המשפט על מנת להציג עמדה לעומתית לממשלה וקראה לבית המשפט לקבל את העתירות. "היא התייצבה ממש כעותרת מהמניין והשקיעה מאמצים רבים, שאני לא מבין מה המניע שמאחוריהם, לפירור המרקם העדין של המשטר בישראל".
בומבך מזכיר את פסק המזרחי שקבע בהרכב מורחב של העליון שחוק יסוד עומד מעל חוק רגיל, "זה היה הבסיס לכך שחוקים שסותרים חוק יסוד יבוטלו. היום, אם מבטלים את העיקרון הזה וקובעים שחוק יסוד דומה לחוק רגיל הרי שהיום אין למעשה בסיס לבטל חוק רגיל כי אין לחוק יסוד מעמד כלשהו מעליהם".
"צריך לזכור שמאוד תמוה שבנושא פעוט כל כך כמו הסבירות היועצת המשפטית לממשלה אומרת שהיא לא יכולה לייצג את הממשלה וצריך לקבל את העתירות. הרי מדברים על מתווה הנשיא ומדברים על הצעות שונות לפשרה, ומה העניין שעליו מוכנים לוותר? עניין עילת הסבירות, כי זה הדבר הפעוט מכולם שאין בצמצומו שום פגיעה, אז על מה נזעקה היועמ"שית? מה היה קורה אם הייתה הסכמה רחבה והיו מקבלים את מתווה הנשיא? גם אז היה בסיס להתערבות?".
בומבך מזכיר בדבריו שכל המחלוקת סביב עילת הסבירות החלה מהרגע שאהרון ברק כנשיא העליון החליט לראות בה עילה להתערבות בית המשפט.
"כבר אז זו הייתה נקודת מחלוקת. הנשיא משה לנדוי שהיה איתו בהרכב חלק עליו וקבע שאין עילה כזו לביקורת עצמאית כזו. היו על הפסיקה הזו הרבה מאמרי ביקורת של מלומדים רבים ולמרות זאת ההלכה הזו הכתה שורשים והתרחבה וכיום היא מאפשרת לשופטים לבקר כל החלטה מנהלית, החלטת שרים או החלטות ממשלה. המשמעות היא מיקור חוץ של סמכויות הממשלה. אנחנו מעבירים את הסמכויות למעין מועצת חכמים כמו מלוכת החכמים שראה אפלטון. זה לא נכון במשטר דמוקרטי שבו העם הוא שקובע".
עוד מזכיר בומבך שבהכרעתו עשוי בית המשפט לעסוק במקור הסמכות שלו עצמו |כך הסמכויות קנויות לשופטים מאת המחוקקים שכתבו את חוקי היסוד. שופט לא יכול לקבוע לעצמו את סמכויותיו ואת הנושאים שבהם הוא יכול לעסוק. רק הכנסת יכולה לקבוע זאת עבורו. הרעיון ששופטים יקבעו את סמכותם הוא רעיון לא דמוקרטי שאין לו אח ורע בעולם".