בערב ראש השנה, בזמן זה של חשבון הנפש, על החברה הישראלית לשאול את עצמה כיצד היא מבקשת לראות את עתיד החינוך וההשקעה בילדיה כאשר משנה לשנה יותר ויותר מורים עוזבים את מערכת החינוך וגרוע מכך, המגמה המסתמנת כי צעירים לא מגיעים למקצוע. בדור המסכים, כשהילדים גדלים עם מסך ביד מגיל מוקדם מידיי, ויוטיוב הפך לבייביסטר הלאומי, המורות והמורים משמעותיים מתמיד. בדור שהורים רבים נאלצים להיות משועבדים לעבודה, ולעתים גם כשהם מגיעים הביתה אחרי העבודה, על הילדים שומר המסך, המורים הם אלה שרואים את הילד במהלך השבוע ללא מסך בסביבה, ומביטים בעיניו; הם רואים פעמים רבות גם מעבר לענייני הלימודים. בתקופת הקורונה גילינו זאת - כשההורים נשארו בבית ומצאו את עצמם מתווכי למידה ומסייעים בהתחברות לזום, אז למדו כולם יותר מתמיד מה חשיבות המורה ועד כמה הילדים שלנו אוהבים ללכת לבית הספר (גם אם בשביל ההפסקות, ולא תמיד ללמוד). לקראת פתיחת שנת הלימודים, מורי ישראל ראויים להכרה ולהערכה משמעותית יותר מהחברה הישראלית. ללמד תמיד הייתה משימה לא קלה, ללמד בשנת 2023 בדור שנשבה בידי המסכים כמעט מגיל לידה והקשב שלו בירידה מתמדת, זו כמעט משימה הרואית. היום, יותר מאשר בעבר, החברה צריכה להבין שהמורים הם שליחיו של הציבור והאמונים על עתידו. את המורשת היהודית, את התודעה הלאומית, את הרצון והנכונות לתת הכול למען המדינה ולתרום לחברה, מקבל כל ילד קודם כל מהבית, אך גם מהגננת, גם מהמורות ומהמורים, מהמחנכות ומהמחנכים; מערכת החינוך מוציאה מידי שנה אלפי בוגרות ובוגרים נאמנים ומסורים לעמם ולמולדתם. למורות ולמורים יש חלק משמעותי בעיצוב חוט השדרה הערכי והיהודי של המדינה, שבלעדיו, ספק אם נוכל להמשיך ולהתקיים כעם חופשי בארצנו. סבתי ע"ה סיפרה תמיד שאִם יהודייה במצרים רצתה שבנה יהיה 'אדבוקט' (עורך דין), אינג'ניר (מהנדס) או 'פרופסור' (מורה). כל מי שבוחן את מערכת החינוך לקראת שנת התשפ"ד כבר מבין כי המשימה הלאומית החשובה ביותר היא משיכת הצעירים והצעירות הטובים ביותר ללכת לחינוך, להוראה. ללכת לאותו מקום שבו ההשפעה היא החזקה ביותר. במכלול השיקולים על המשך הדרך של צעירה או צעיר, אחרי השירות הצבאי או הלאומי בין להיות מורה או להיות מתכנת, יש הרבה יותר מִשְׁאֵלות מקצועיות ותעסוקתיות. (כן. אין שאלה. צריך להעלות את שכר המורים) זו שאלת חזון לאומי, אנו צריכים גם רואות חשבון ואדריכלים, גם נשות הייטק ורואי חשבון, אך אנו צריכים בעדיפות גבוהה מאוד גננות, מורות, מורים, מחנכות ומחנכים מעולים, כדי שהחברה הישראלית תהיה חברה ערכית ומוסרית, כדי שצה"ל יהיה צבא יותר טוב, כדי שמערכת הבריאות תהיה מקצועית מאוד וחומלת. שנה חדשה מעוררת תקווה וציפייה. בימים הללו, וכדי שנוכל לפתוח את שנת הלימודים בשמחה ובבטחה גם בעוד עשור, מנהיגי הציבור וכל מי שחרד לעתיד העם והמדינה, חייב לקרוא לטובות ולטובים להגיע לשדה החינוך ולפעול להגעתם. מורות ומורים משפיעים על ילדינו ונכדינו, הם נכנסים לכיתה ובכל בוקר יכולים לשנות חיים. לראות ילד, לזהות את הפוטנציאל הטמון בו, לגדל אותו ולהצמיחו. כך בונים עולם. זו חובתנו לדור הבא. הכותבת היא ראש מכללת אפרתה
