הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול, מסכם בשיחה עם ערוץ 7 את מאורעות השנה החולפת, על מה יש לשים דגש, ומה יש לתבוע מעצמנו ומנבחרי הציבור לקראת תחילת השנה החדשה.
"כדי לאסוף את השנה הקודמת, כדאי להתרומם מעבר לעיסוק בנושא שעליו תשומת הלב ניתנת היום, ולהסתכל ברמה הכוללת על סך הדברים. היו הרבה מאוד דברים נפלאים שקרו השנה. לא טוב להיכנס לימים הנוראיים ולחשבון נפש, בלי להכיר את הדברים הנפלאים שקרו - תלמוד התורה שהולך וגדל, עם ישראל חוזר לארצו, פיתוחים שונים ומגוונים וכו'. צריך לומר שפירוט הדברים הטובים הללו לא בא על מנת לטשטש את הדברים הפחות טובים, אלא פשוט ראוי גם לדברים הטובים הללו שיאמרו", מציין הרב שרלו.
הוא מוסיף כי "לא זו בלבד, גם המחלוקת שהתפתחה בשנה האחרונה משאלה בדבר המאזן הראוי בין הרשויות במדינת ישראל, למחלוקת יותר כללית הנוגעת בשאלת הזהות, מי אנחנו ומה מגדיר אותנו היא עניין מבורך. עצם קיומה של המחלוקת מבורך".
מה לדעתו של הרב שורש הבעייתיות וביטויי הקיטוב שחווינו בשנה האחרונה?
"אני חושב שהבעייתיות בשנה החולפת היא ששכחנו איך מתנהלים. שכחנו את טיב השיח. עברנו לשיח שלא מבין ולא רוצה להבין את הצד השני, שיח שמבקש להשתלט על המרחב הישראלי כולו. בעקבות העובדה הזו אנחנו גם לא מקשיבים יותר אחד לשני, אלא רק מחפשים דרכים להביס, ללעוג, לבוז, וזו עומק הבעיה".
"אם היה רצון להחליף את הקונפליקט לדילמה, לשאלת החיפוש של המרחב המשותף, אז היינו בכיוון הנכון. אני מעריך שרוב אזרחי מדינת ישראל רוצים בכך, אבל הקול הזה לא נשמע מספיק, ובשל כך אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים".
מה הרב סובר שצריך לעשות על מנת לצאת מהמצב הנוכחי?
"קודם כל צריך להתחיל ב'קשוט עצמך', לקבל על עצמנו בצורות הביטוי שלנו, לנצל את הרשתות החברתיות לדיון מכובד וראוי. הדבר השני הוא להכריע הכרעה פנימית של כלל אזרחי מדינת ישראל, שיבהירו לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור שהם לא יתגמלו אותם אם השפה שלהם היא שפה משתיקה, מבזה, לועגת, אלימה ולא מקשיבה. אם נקפיד יותר על הדברים האלה, השיח שלנו יוכל להיות בונה, מנהל מחלוקת, לפעמים גם נדרש להכרעות, אבל הכי חשוב שזה יבהיר למערכת הפוליטית ששפה כזו לא תתוגמל".
הרב שרלו מסיים בריאה ותפילה אישית לקראת שנת תשפ"ד. "יש לי תפילה עמוקה שנצא מתוך העיסוק בנושא הספציפי הפוליטי, ומתוך שאלות הזהות שמקופלות בתוכו, למקום שבו נבין שהתברכנו בגיוון הזה שקיים בעם. במקומות שאנחנו מדברים עליהם בבתי המדרש בשבח המחלוקת התורנית, נצא למקומות שבהם נשמח בעובדה שלא כולנו חושבים אותו דבר. שנכיר בחשיבות הגדולה של הדיון הזה, של המחלוקת הזו. כמובן שלפעמים יש צורך בהכרעה, אבל רק אחרי שנעשו כל ניסיונות הפשרה האפשריים".
