לפני מספר ימים התייצבנו כולנו ליום הדין, ראש השנה. ביום זה נכתב לא רק גורלה של כל בריה, אלא גם גורל העם והמדינה, כדברי חז"ל: "וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר. אֵי זו לְחֶרֶב. אֵי זו לְשָׁלום. אֵי זו לְרָעָב. אֵי זו לְשָׂבָע..." עתה עומדים אנו לפני יום הכיפורים, ההזדמנות האחרונה להכרעת החיתום. אחד מהכללים הבסיסיים ביהדות הוא: "אם רואה אדם שיסורין באין עליו – יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" (ברכות ה,א). על האדם מוטלת אחריות החיפוש, לבחון את מעשיו, דרכיו, והשלכותיהם; הייסורים אינם אלא "אותות מלמעלה" לקרוא לאדם לחשב מסלול מחדש, לתקן. אך מה קורה כאשר אדם שבוי בתפיסה שגויה, ועל אף שבאים עליו יסורין – ממשיך להתעקש שלא להביט ולהקשיב, ולא להתעורר אפילו כשהמציאות טופחת על פניו? מקובלנו שבמצב כזה של העדר נכונות לתיקון הכשלים, הבעיות רק יתגברו ויחריפו, לפרט ולכלל: "שֶׁבִּזְמַן שֶׁתָּבוֹא צָרָה, וְיִזְעֲקוּ לָהּ וְיָרִיעוּ, יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁבִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הוּרַע לָהֶם... אֲבָל אִם לֹא יִזְעֲקוּ וְלֹא יָרִיעוּ, אֶלָּא יֹאמְרוּ: דָּבָר זֶה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם אֵרַע לָנוּ, וְצָרָה זוֹ נִקְרֹה נִקְרֵית - הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת, וְגוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִדָּבֵק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְתוֹסִיף הַצָּרָה וְצָרוֹת אֲחֵרוֹת" (רמב"ם הל' תעניות) נתח גדול בציבור הימני והציוני דתי האמין בתוכנית ברורה: יש להפיל מיידית את ממשלת בנט ולהתמסר כולנו לנתניהו, באופן ישיר בהצבעה לליכוד או עקיף לבלוק בהנהגתו. אם רק יעבור הימין את מחסום 61 המנדטים ללא שותפות גרם מה"שמאל", רק "ימין על מלא מלא" – יהיה פה גן עדן. כבר 9 חודשים רצופים, מאז קמה ממשלת ה"ימין על מלא", המציאות לא רק שלא יותר טובה מממשלת בנט אלא אף גרועה בכל קנה מידה. צרות בצרורות. תחומים רבים מתנפצים לנגד עינינו, והנתונים מבהילים וחוצים שיאים שליליים: בביטחון, בכלכלה, בטיפול ביוקר המחיה, ביחסי החוץ, בהסברה, בשיסוע וקרע בין חלקי העם, והתפוררות החברה הישראלית. המציאות טופחת על פנינו יום יום, וכל יום מוטרף עוד יותר מקודמו. כאוס מוחלט. על מה לשוב? מהפכת תפיסת התשובה בתורת הרב קוק אחת הבשורות הגדולות של הרב קוק, היא תפיסתו את מושג התשובה: לא רק תשובה על מעשים וחטאים של מצוות עשה ואל תעשה, כי אם תשובה כמושג של מנוע צמיחה המניע ומשכלל את המציאות על כל חלקי החיים ומקדמה לשלמותה. במובן הזה ראה הרב את שיבת ציון וראשית הציונות, קיבוץ הגלויות והפרחת השממה כחלק מתפיסת התשובה הלאומית, כמו גם את פיתוח הגוף, הטכנולוגיה, האומנות, המדע, ההשכלה, התמורות הפוליטיות, התרבות, ואפילו בחילוניות ובשורש הכפירה, על אף שמצריכות זהירות ובירור, ראה חלק בלתי נפרד מתהליך הבירור האמוני ומעסקי התשובה בהצעדת האומה והעולם אל גאולתו השלימה. עוד באותו נושא: הדוד דפק - והפור נפל היחס לשמאל ולחילוניות בתורת הרב קוק מממשלת "החלומות" – לממשלת בלהות מכתב גלוי לרה"מ היוצא נפתלי בנט "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת, כי כל זמן מאיר בתכונתו." (הרב קוק זצ"ל) על פי דבריו אלו – למדים אנו שחטאו של האדם נובע מהשקפה שגויה. האדם יכול להיות שומר תו"מ להקפיד על קלה כבחמורה, ליישם כל סעיף בשולחן ערוך אך אם איננו מפתח קשב למגמה האלוהית בעולם, ואינו מביט על המציאות בעין אמונית לאור רציונאל התורה וערכיה, איננו מסוגל להבחין באור הישועה הזרוחה ודברת קץ המגולה – יש באדם חוסר והוא יפספס את "אמיתתה של תורת אמת". מושג התשובה במשנת הראי"ה כרוך בהקשבה ערנית למהלכי ההשגחה האלוהית. הפספוס הגדול של הציונות הדתית עקב נטישת כלי החשיבה ההשקפתיים - בשעת מבחן! אחרי מעל 70 שנות קיומה של המדינה הפציע "אור ישועה זרוחה": הקב"ה העמיד לישראל לראשונה מאז קום המדינה ומימי בית חשמונאי ראש ממשלה ימני – אמוני – ומאחד. נתבקשנו לגלות קשב למגמה האלוהית, לראות למרחוק את הפונטציאל המנהיגותי שהתחדש לעם, ולהצטרף באומץ ובאמונה למהלך נשגב זה – גם כשאופן גאולה זה מורכב, קשה לעיכול מבחינת שותפי הדרך, כמו יתר מהלכי הגאולה בתולדות עם ישראל שטמנו בתוכם תמיד גם מורכבות וחשש שגרמו לאנשי תורה, יראי שמיים, ת"ח וגדולים מישראל שלא להבחין בגודל השעה והקריאה האלוהית, לסרב ולהדוף את בשורת עליית השלב בתהליך הגאולה, והביאו לשבר לאומי כבד מאד. במדבר – היו אלו נשיאי העדה, שלא השכילו להענות לקריאה האלוהית לכבוש את הארץ. בשיבת ציון – היו אלו גדולי דור, ראשי ישיבות ות"ח שלא השכילו לעלות ולבנות את בית שני. מי שלקח חלק במהלך הגאולה היו כהנים שנישאו לנשים נכריות. הם יבנו המקדש. גאולה בנפתולי נפתולים. בראשית הציונות – נמנו עם המתנגדים גם ת"ח, אנשי תורה וגדולי ישראל שסירבו לראות את אור הישועה הזרוחה, מי שלקח חלק במהלך הגאולה היו משכילים כופרים בעלי עמדת שמאל פרוגרסיבי. הם יגשימו את חזון הנביאים ויקימו את המדינה. גאולה בנפתולי נפתולים. גם ממשלת בנט הוקמה בנפתולי נפתולים. גם מצד אופן הקמת הממשלה: רק בדיעבד, לאחר 4 מערכות בחירות, שסע חברתי גואה, איומים בטחוניים. וגם מצד השותפים לדרך: מפלגות ימין, מרכז, שמאל, שמאל קיצוני, וערבים. מרוב חשש מהמציאות המחודשת, הציבור האמוני והימני לא הבחין כלל בעיקר, ובפונציאל התשועה והגאולה הטמון לישראל: בנט החל בתהליך המיוחל ליישום המנהיגות האידיאלית לאור פסקת הראי"ה באורות י"ח בזירה הפוליטית הלכה למעשה ("שלושת הכוחות המתאבקים במחננו"). ראה את גרעין הטוב שבכל מחנה, הפך מחנות יריבים למחפשי המכנה המשותף, הפועלים יחדיו בשיתוף פעולה בכבוד הדדי בעבודת צוות ופרגון נדיר בין מחנות. במלאכת מחשבת ואמונת אומן דייק לכל אחד את תפקידו בתשועת ישראל, תוך שמירה על תיקי הליבה בימין, ועמידה איתנה בלחצים מדיניים וביטחוניים מה שהוכיח שבעתיים את נאמנותו לערכיו במבחן מציאות מורכבת שכזו. בנט קידש שם ה' באופן שטרם נראה בישראל בהיותו ראש ממשלה דתי, בעל תפיסה מורכבת ומאוזנת, בעל השקפה ציונית דתית עמוקה, האהיב שם שמיים בגדלות נפש ואמונה גדולה מחד וטבעיות פשטות וענווה מאידך: לימד פרשת השבוע ומועדי ישראל את כלל ישראל ברשתות החברתיות יחד עם ילדיו, העביר מסרי תנ"ך בטקסים רשמיים, ישב על הריצפה בט' באב, עמד בתפילה עטור טלית ותפילין לעיני מליארדים בעולם הכריז על אמונתו בה' במפגש הפסגה עם הנשיא ביידן, הקריא מהתנ"ך את פסוקי הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ובכך הבהיר את הקשר הניצחי שלנו מתוקף קדושת התנ"ך ובכך הוריד מעל השולחן את רעיון המדינה הפלסטינית לכל אורך כהונתו. ראש ממשלה ימני יציב – מאחד – מלמד תורה את העם – מקדש את ה' בעולם – ומוביל לתשועות בתחומים רבים, היש גדול מזה?? אור הישועה הזרוחה ודברת קץ המגולה התחדשו עלינו ממש! ובמקום שהימין, ובפרט תלמידי הרב קוק בעלי ההשקפה המורכבת יראו את גודל השעה הגאולתית במנהיגות בנט כמבשר האתחלתא ה-2 על אף שותפיו הקשים לעיכול, ויהיו הראשונים להצטרף ולהוביל את הבשורה באומה – נשטפו בתעמולת דיבה שהבהילה והשיגה את הלחץ הציבורי הובילה להפלת בנט ולשבר העמוק והכאוס בעם ובמדינה שאנו חווים כעת באופן מבהיל בקצב מסחרר וחסר תקדים. כגודל הבשורה כך גודל ההתנגדות. 5 תעמולות הדיבה כנגד בנט – והתנפצותן חברי הממשלה הנוכחית בהיותם באופוזיציה לא בחלו בשום אמצעי והשתמשו ברטוריקה של יצירת תבהלה איומים והפחדות שהובילה את הציבור להרגיש שאנו בדרך לקץ המדינה היהודית. ואת אשר ניסו להפליל ולהעליל אז, נמצאו מובילים עכשיו בעצמם, במשמרתם, של ימין על מלא: "ממשלת שמד" / "ממשלת דמים" – נציגי הממשלה הנוכחית הפנו אצבע מאשימה נגד בנט על שחבר עם עבאס, כביכול כסיבה ומקור לפיגועים. הרי פיגועים היו מאז ומתמיד כולל בשלטון נתניהו, אך זה לא מנע מהם להוביל דה לגיטימציה ולקרוא בשל כך להפלת בנט - הגם שהוביל מדיניות ביטחונית תקיפה לא רק מהממשלות הקודמות כי אם אף יותר מהנוכחית. על כך נציגיה הודו בהמשך. מדיניות בנט-התבטאה כתקיפה יותר מקודמותיה ואף מזו הנוכחית: בחיסולי מדענים ומפקדים איראנים על אדמתם כדבר שבשגרה, בשינוי המשוואה בדרום ותגובה צהלית על בלון, הורדת חמאס על הברכיים והובלת שקט יחסי מזה עשור, בפעולות צבאיות יזומות למעצרי פלסטינים, מבצעים לחיסול בכירים בגוב האריות עד להסגרה עצמית, איסוף נשק בכפרים ערביים, חיסולי שיא של מחבלים ועוד. במשמרתם – הביטחון ירד לשפל, ב"ימין על מלא" נרשמה השנה הקטלנית ביותר, שיא נרצחים יהודים מאז האינתיפאדה ה2. גם במגזר הערבי הפשע חוגג ושבר שיא קורבנות. כאוס. ועוד לא הסתיימה אפילו שנה ראשונה לכהונתם. "תומכי טרור" / "מס עבאס" נתניהו וסמוטריץ יצרו תבהלה כללית ותחושה שאנו בדרך לאבד את המדינה היהודית בשל החבירה של בנט לעבאס, והמציאו סכום שלא היה ולא נברא שנתפס בציבור – 53 מליארד לעבאס. גם תעמולה זו התנפצה. לא "מס עבאס" ולא שקל לחמאס. "תוכנית החומש" עמדה על כ30 מליארד הפרושה ל5 שנים ועניינה טיפול בסוגיות אזרחיות בלבד (בריאות, תשתיות, טיפול בפשיעה הערבית וכו') בפועל קיבל עבאס 2 מליארד, כפי שהודה נתניהו מול דרעי. ההשקעה והטיפול המקצועי אכן החלו להניב פירות ואחוזי הפשיעה והאלימות במגזר הערבי החלו לרדת באחוזים משמעותיים. לאחר כל הצווחות וזעקות הגוועלד שעליהן הפילו את ממשלת בנט, ממשלת "הימין על מלא" יישמה בדיוק את אותה התוכנית עד לשקל האחרון. אף אחד מהציונות הדתית לא פרש ממשלה זו. יתר על כן, הממשלה הנוכחית ניהלה משא ומתן עם עבאס לרותמו לתמיכה בחוקי הרפורמה המשפטית תמורת עוד כסף למגזר הערבי. בנוסף, עבאס הודה בראיון שנתניהו הציע עוד יותר ממה שסגרו מולו בנט ולפיד, משמע עם בנט ולפיד אף יצאנו בזול. ובכלל אני תמהה, איך מי שניהל קמפיין אגרסיבי נגד עבאס-בנט, הצביע לבסוף לנתניהו שהיה זה שהכשירו לממשלתו שלו ורקם עמו קשרים עוד מ2019. ובמקביל, כשהציונות הדתית ונציגי ממשלת נתניהו דיברו סרה על עבאס, הצביעו כולם עם אחמד טיבי ועודה על פגיעה בביטחון ישראל בהפלת חוק האזרחות ותקנות יוש אז, ואף כעת בממשלת "ימין על מלא" שבו להצביע עם כלל הסיעות הערביות להפלת הריבונות בבקעת הירדן. כשבנט, בממשלה עם עבאס, נכנס לכפרים ערביים לאיסוף נשק, "הימין על מלא" מאשרר את אוסלו ומעביר כ1600 רובים וציוד ריגול וסייבר מתקדם לרש"פ לצד שורת הקלות ומחוות, זאת לאחר שממשלת בנט-לפיד עמדו בפרץ הלחצים וסירבו 3 פעמים לבקשות אלו מהרש"פ. חודשים ארוכים שחיזבאללה פלש לשטח ישראל הקים אוהלים חמושים, עקר את המצלמה הישראלית שהוצבה על גדר הגבול וישראל מכילה את החרפה. לאחרונה, הממשלה אף הציעה נכונות לסגת משטח כפר בצפון בתמורה שיפנו את אוהליהם. אם היו נציגי הממשלה הנוכחית באופוזיציה של עצמם, הם לא היו נותנים להזיות אלו לעבור לסדר היום והיו קוראים ופועלים להפלת עצמם. על הרבה פחות מכך הפילו את בנט. "בנט נוכל/ הפרת את ההבטחות לבוחר/ גנבת את הבחירות " – בנט הבטיח כמה הבטחות ליבתיות שלאחר זמן הפכו סותרות זו את זו: ינסה להקים תחילה ממשלת ימין (ואכן תחילה נתן את המנדטים לגוש נתניהו), גם אם לא יצלח ימנע בכל דרך בחירות 5, לא ישב תחת לפיד, אינו מחוייב לא לנתניהו וללפיד והפך לכף המאזניים, לא ישב עם עבאס. לא משנה מה היה בוחר – היה נאלץ להפר הבטחה מקבילה מתנגשת. אם היה בוחר לצורך העניין שלא להקים ממשלת אחדות ואחרי הניסיון ה4 שכשל היינו יוצאים לבחירות. בבחירה בין רע גמור לרע במיעוטו – בחר ברע במיעוטו "תנו לי יבנה וחכמיה" – להפסיק את הקיטוב בחברה הישראלית והקרע ולקדם את המכנה המשותף לכולנו. עם הזמן הסתבר שמה שקם כבדיעבד נמצא כפתרון היחיד שבו נצליח להמשיך לחיות יחד כל חלקי העם במדינת ישראל. לא הפרת ההבטחה שנוצרה מאילוץ היא זו שהפריעה לנתניהו שהרי הינו מפר הבטחות סדרתי לימין כבר מעל עשור בשלטון, ולא 7 מנדטים "גנבו שלטון" שהרי בעצמו הציע רוטציה לבנט וגם לקודמיו בזמנו עם מספר מנדטורי חד ספרתי דומה, אלא עצם התעוזה שמישהו ישב במקומו בכס השלטון והוא בחוץ. כסא. זה כל הסיפור. על זה המהומה. "בנט גנב את הקופה הציבורית"/ "50 מל"ש לשיפוץ והשבחת ביתו" – גם טיעון זה התנפץ. ע"פ התחקיר שביצעה אילה חסון בעצמה ניתן לראות בבירור שהכל הוצאות אבטחה בלבד, לראש ממשלה שנדרש ע"י השב"כ שלא להתגורר בבלפור וממילא יש צורך לאבטח את ביתו כאב לילדים בגילאי מוסדות חינוך הדבר יותר מלגיטימי. על הוצאות אבטחה וביטחון לבנט – יצרו מהומה ורעש. ועוד הזניק את כלכלת ישראל. מן הראוי לתחקיר עדכני כמה עולה לנו הוצאות על הבליינות, הנהנתנות, וחיי התענוגות והמותרות והסחטנות שמבצעת הממשלה הנוכחית. "בנט רפורמי"/ "אמא של בנט גויה"/ "בנט לא יהודי" – תעמולה זו היא הנבזית מכולן, היא לא הצליחה לחלחל לכל שכבות העם כמו הקודמות, אך אליה הצטרפו ואותה הדהדו גם רבנים בכירים ותלמידי חכמים מוכרים בארץ ובעולם עם חשיפה של מליוני איש. תעמולה זו החלה בצעדים שאינם תמימים כלל וכלל, הדרגתיים ומדודים: חרם, ערעור דתיותו ושיוכו של בנט כבוגר הציונות הדתית, הפיכתו לרפורמי, עד להוקעתו של בנט והטלת דופי בו ובזרעו אחריו כמי שאיננו מהעם היהודי, כל זאת כחלק מערעור הלגיטימציה השלטונית שלו והוספת לחץ מזווית נוספת שתוביל להשנאתו הוקעתו והפלתו. אנקדוטה מעניינת: בסיפור התנ"ך גם המנהיגים הדגולים וענקי האומה היו שנואים ע"י אחיהם בתחילה: יוסף – היה שנוא על אחיו שנאה תהומית עד כדי "שלא יכלו דברו לשלום", אותו יוסף הוכיח אהבתו לאחיו והיה בחיר ה' למשביר להם, ומשנה למלך מצרים. דוד בן ישי – היה חשוד ע"י אחיו כממזר, ועל ידי יריביו כבן לשושלת רות המואביה, והיו מתנכלים אליו לא רק בני משפחתו המצומצמת כי אם גם המנהיג הותיק שאול – ברדיפות וקנאות קשה וניסיונות חיסול, וזאת דווקא בשל קנאה בהישגיו ובאישיותו הייחודית. אותו דוד שלבו היה נקי ושלם עם ה' וישראל הפך לבחיר ה', לרגל במרכבה ולמלך ישראל האהוב בכל הדורות בהמשך. התעמולה – ניצחה את העובדות. הרעל – ניצח את השכל הישר. את אור הישועה הזרוחה שהפציעה. הלחץ הצליח, בנט נפל, ונתניהו סמוטריץ בן גביר והחרדים עלו לשלטון. את המחיר אנו משלמים ביוקר. אחרי מדיניות "כלכלת בעזרת ה'" של סמוטריץ' – וההתרסקות, הודה: "המצב פחות טוב ממה שחזיתי". אחרי שהפילו ממשלה על הטיקט הבטחוני – הודה גם פוגל: "הממשלה הקודמת היתה טובה יותר". אחרי כשלי הממשלה הודה גם דרעי: "לממשלה הזו אין סייעתא דשמייא בכלום ושום דבר". חשבון הנפש והתיקון הנדרש חטא לא תמיד נובע מרוע ישנם חטאים שנובעים מגדלות וכוונה טובה. אך חטא פוגם. וחטא השקפתי שמגיע כנגד בשורה גדולה לישראל – הינו בעל השלכות הרסניות בהתאם. לציונות דתית יש בשורה משמעותית בתהליך הגאולה והובלת הדור אך נטישתה את כלי המחשבה וההשקפה המורכבת שהתווה הרב קוק והחלפתם במאפייני ההשקפה החרדיים שמעזים להתנות לאלוהים באיזה אופן צריכה לבוא הגאולה ומי יהיו שליחיו בתהליך הזה כתנאי להצטרפותם סימאו את עיניהם מאור הישועה הזרוחה ומראיית גודל השעה שבאתחלתא ה-2 ובהעדר מגדלור שמאיר את הדרך גבר החושך לכלל האומה. נדרש לעשות על כך תשובה. אין בחירות בפתח, כרגע, אך אנו מאמינים בתשובה ובכוחה. על הדיבה, וכפיות הטובה למנהיג שלא הפסיק להוכיח נאמנותו לערכי הימין, ומונע מאהבתו את ישראל ואת המדינה שלא הפסיק לפעול להיטיב גם ברגע האחרון עת עמד במבחן "משפט שלמה" עת ריסק לעצמו את כסאו כדי שתקנות יו"ש ימשכו אוטומטית ובני עמו לא יפגעו – להתנצל, ולהגיד בקול ברור ובאומץ לב את האמת בכל הפלטפורמות החברתיות ששם נשפך וממשיך לחלחל הרעל והכתמת שמו – יש לבצע תשובה עמוקה. "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת". שנזכה לתשובה וניחתם לשובו של בנט וחידוש בשורת האתחלתא ה-2.
