בדיוק בזמן האירוע ההמוני שמתקיים בהר עיבל על רקע כוונת הרש"פ לבצע הרס במזבח יהושע, כדאי שנזכר איך האירוע העצוב הזה התחיל, ונפנים היטב: רק נוכחות יהודית קבועה בהר תבטיח את השליטה היהודית בו
ברגעים אלו ממש מתקיים אירוע המוני ברכס עיבל על רקע כוונת הרש"פ להקים שכונת מגורים על שרידיו של מזבח יהושע העתיק.
בין נאום של חבר כנסת אחד למשנהו, כדאי שניזכר בחטא הקדמון איך בכלל הגענו למצב הזה שאחד מאתרי המורשת החשובים בישראל בסכנת השמדה ורכס אסטרטגי ומרכזי בשומרון מופקר לאויב.
על הר עיבל יצא לרובנו לשמוע בעיקר אחרי השחתת חומת המזבח לפני כשנתיים וחצי על ידי ערבים, אך למען האמת עוד לפני כן היו מי שהתעוררו והחליטו לצאת ולשמור על ההר.
לפני כשלוש שנים עלתה לרכס עיבל משפחת משולמי מהישוב איתמר, והקימה במקום חווה חקלאית שחלשה על המזבח ומורדות הרכס.
מדי יום היו יוצאים בני המשפחה עם עדר הצאן למרעה, ומסיירים ברכס כדי לוודא שלא מתרחשת פלישה ערבית לשטח.
הרשות הפלסטינית שראתה בעיניים כלות כיצד נסיונות ההשתלטות שלה על הרכס נבלמים בזה אחר בשל החווה היהודית שניצבה איתנה על הרכס, פתחה בשורת התפרעויות אלימות כנגד החווה במטרה להפעיל לחץ על מערכת הביטחון שיגרום לפינוי החווה. הלחץ כמובן פעל את פעולתו ומערכת הביטחון יצאה למלחמת חורמה - אין דרך אחרת לתאר את זה - כנגד החווה.
פינויים והרס כמעט מדי שבוע, צווי שטח צבאי סגור, החרמת ציוד בשווי מאות אלפי שקלים, החרמת רכבים ומיכלי מים לשתיה, מעצרים ואפילו תביעה אישית(!) על סך כמאה אלף ש"ח.
משפחת משולמי החלוצה שהמשיכה להיאחז בהר בתנאים לא נורמליים, נשברה לבסוף וירדה מההר.
חודשים בודדים לאחר מכן התרחשה הפגיעה הראשונה בחומת המזבח. אחריה הגיעו סלילת כביש ערבי מהיר בסמוך לאתר ההיסטורי, השתלטות מסיבית ורחבה על שטחים נרחבים בהר ותוכניות בנייה על המזבח עצמו.
ממשלת ישראל ותושבי השומרון מצאו את עצמם מנהלים מלחמת מאסף נואשת על ההר.
ובחזרה לאירוע שמתקיים ברגעים אלו. על הבמה באירוע ינאמו שורת חברי כנסת שיציעו מן הסתם שלל פתרונות להגנה על המקום, החל מהצבת שמירה במזבח וכלהבבניית חומה וגדר סביב האתר. אך המציאות לאורך השנים בכל שטחי יהודה ושומרון, ובפרט ברכס עיבל הוכיחה כי הדבר היחיד שיבטיח את השליטה היהודית במקום, הוא נוכחות יהודית קבועה בשטח. חווה חקלאית באופן מיידי, ולאחר מכן הקמת ישוב קבע במקום.
זה אפשרי ורק תלוי בנו אם נרצה לשים עוד פלסטר עד לפעם הבאה או שבאמת אכפת לנו מהארץ שלנו.
בתמונות: החיים בחווה ששכנה בהר עיבל אותם תיעדה במצלמה אלומה משולמי, אחת מבנות המשפחה.