עם אחיה שרביט, בוגר 'דובדבן' תושב אביגיל שבדרום הר חברון, אנחנו חוזרים לאירועי שבת בבוקר והרגעים בהם החליט ליטול יוזמה עצמאית ואזרחית ולצאת לסייע לחבר שמקיבוץ עין השלושה שסיפר לו על מחבלים שנמצאים אצלו בחצר.
בשעה תשע וחצי בבוקר הבין אחיה שמלחמה מתחוללת בדרום ושקיימת חדירה מאסיבית של מחבלים מגדרות רצועת עזה. הוא יצר מיידית קשר עם חברו הטוב, וכהגדרתו חברו הטוב ביותר, מתן מליחי, תושב עין השלושה. מתן ענה אך אמר שלא יוכל לענות כי יש מחבלים אצלו בחצר. אחיה מבין שהאירוע מתרחש ממש ברגעים אלה, מנתק את השיחה ומתחיל בהתכתבות ווטסאפ עם מתן שמדווח לו על המתרחש בבית ומחוצה לו.
מתן מעדכן שהמחבלים כבר נכנסו ארבע פעמים לתוך הבית. שרעייתו וילדיו בממ"ד, הוא עצמו עם אקדח עבר לחדר סמוך וקבע קו דמיוני בבית שמי שיעבור אותו יירה. כל זאת לאחר שחיסל בידיו מחבל שנכנס לבית. הוא ירה ירייה אחת מהאקדח במחבל ולא מעבר לכך כדי שלא לעורר תשומת לב. מאחר והמחבל לא מת בירייה הראשונית הוא הרג אותו בידיו באופן שקט והעביר אותו לחדר פנימי על מנת שבמידה והמחבלים ייכנסו לא יראו אותו.
מתן כותב לאחיה שהוא לא יודע כמה זמן הוא עוד יוכל להחזיק מעמד ומבקש מאחיה שיכוון כוחות אליו. לאחיה ברור מהתכתובות שהמחבלים פרוסים בקיבוץ כולו. הוא יוצר קשר עם קצין בוגר היחידה, דובדבן, אבל רואה שבכאוס הגדול שמסביב הדברים אינם מתקדמים ולא ניתן להחביר כוחות מרחוק. בשלב זה הוא מקבל החלטה לצאת לדרך, להגיע לשטח ולכוון את הכוחות מהשטח עצמו.
"אני מחליט לרדת אליו, מתקשר לחבר, אשריאל דרעי שלא מהסס לרגע, אנחנו לוקחים נשקים מחברי כיתת כוננות וטסים לעין השלושה. אשריאל אפילו לא מספר למשפחה שלו שהוא מוקפץ ואנחנו יוצאים לדרך. תוך כדי הדרך אני מעדכן את מתן שיצאנו אליו עם נשקים ארוכים. שלחתי לו מיקום זז בלייב". מתן מזהיר את אחיה אבל מוסיף שהקיבוץ מחכה להם כי צבא לא מגיע. את ההתכתבות עם אחיה משתף מתן עם הקיבוץ כולו.
שעה וחצי של נסיעה עוברת בחשש גדול שמא בנתיים משהו רע יקרה למתן ולמשפחתו. "בצומת מעון, כמה צמתים מעין השלושה. אנחנו מזהים כוחות צבא, משטרה ומג"ב. אני שואל מה קורה בעין השלושה והם לא יודעים. מסביב רכבים זרוקים וגופות", מתאר אחיה. "הצבא והמשטרה לא מתייחסים אלינו ואומרים שאסור לעבור ואין פקודות כעת".
אחיה מזהה צוות של מג"ב שנוסע קדימה ומחליט לנסוע אחריהם. הרכב של מג"ב בדרכו לניר עוז. בדרך, הוא מספר, כלי רכב זרוקים ובהם גופות של יהודים שנטבחו. בצומת פונה אחיה למ"פ ואומר לו שממש לא ברור אם יש את מי להציל בניר עוז, אבל ברור שיש את מי להציל בעין השלושה. הוא מראה לו את ההתכתבות עם מתן והמ"פ מצוות לאחיה לוחמים ויחד הם מתקדמים לעין השלושה.
משער הקיבוץ מתקדם הצוות המאולתר בהליכה מבצעית כאשר מתן מעדכן שמהחבלים נמצאים בשכונה שלו ושולח תיאור לבוש ומצב של המחבלים בכל רגע. הצוות מקבל עדכון אודות הפרטים ומתקדם תוך חשש לירי בכל רגע. בדרכם הם מגלים את רבש"ץ הקיבוץ ללא רוח חיים, מתקדמים ומקבלים דיווח שכוח גדול בדרך אליהם ושיעצרו.
אכן, כוח צבאי מגיע אליהם לאחר שהיתקלות עם מחבלים עיכבה אותם בדרכם לקיבוץ. ברגעים אלה מזהה הכוח קבוצת אנשים עוזבת את הקיבוץ דרך פרצה בגדר בכלי רכב שלקחו, בהם גם רכבו של מתן, ומבינים שאלו המחבלים שבורחים כעת חזרה לעזה.
"הגענו לבית של מתן. מתן אמר שיש מחבלים בבית ממול. נכנסנו וכבר לא היו שם המחבלים. המפגש היה מאוד מרגש", הוא מספר. "מאוד פחדתי ממה שאני הולך לראות". מרגע זה ואילך מתן לוקח פיקוד ולמעשה מחליף את הרבש"ץ שנרצח ומוביל סריקות בכל הבתים לוודא שאין מחבלים נוספים בקיבוץ. בין הבתים ההרוסים והעשנים ראו עוד נרצחים רבים, אחת מהם היא אמם של שני קצינים תושבי הר חברון שהגיעו במקביל לאחיה לקיבוץ ועודכנו על המתרחש דרך אחותם שילדה באותו יום. אימם הייתה בזמן המתקפה על הקיבוץ בדירת אירוח לאחר שהגיעה לעזור לחתנה ונכדיה לאחר הלידה. האחות עדכנה את שני אחיה מבית החולים בסרטונים הקשים המופצים ברשתות. כעת הם מגלים את אימם שנרצחה, ועם זאת, מציין אחיה, "הם חברו אלינו, כמו אריות, אני לא יודע איך הם תפקדו, להמשך סריקות".
בהמשך לקח אשריאל את משפחתו של מתן להר חברון שם מתגוררת משפחתה של רעייתו של מתן. הכוחות נותרו עד להגעת כוחות צבאיים ביום שלמחרת ואלה נטלו שליטה ופיקוד על הקיבוץ.
לקראת תום דבריו מספר אחיה כי לאחר האירועים עצמם "דיברנו עם תושבים ואמרתי להם שכל מה שקורה עכשיו זה בגלל שיצאנו מעזה, ואחד הקודקודים שם אמר לי עד כמה אני צודק. הוא אמר 'הייתי בעד הפינוי ועכשיו זה מתפוצץ לנו בפנים'. לפני עשר שנים ב'צוק איתן' נכנסנו למלחמה חסרת תכלית לחיסול המנהרות כאילו המנהרות הן האויב. אני מקווה שהאירוע הקשה הזה יפתח לנו את העיניים לגבי האויב הרע והמר שאומר לנו בדיוק מה הוא רוצה לעשות לנו. אני מתפלל שנחזור לזהות ולצדק שלנו ולזכות שלנו על הארץ הזו".
