צה"ל אולי לא ידע באופן ספציפי על תכנית התקפה כל כך גדולה, אבל הוא ידע מצוין שתכניות האויב הן לכבוש ישובים בעוטף עזה. צה"ל הכין בהתאם תכניות שכללו סגירה הרמטית של המרחב ופינוי ישובים מראש. הכל נכתב, הכל תוכנן לפרטי פרטים ולפי צירים ושטחי כינוס במרחב. הבעיה לא היתה בהכרת התכניות, אלא בהכרת האויב, או יותר נכון באי הכרת האויב, או באופן מדויק יותר - באי הכרה באויב, התעלמות מכך שעומד מולנו אויב. כבר חודשים ארוכים שחמאס משתולל על הגדר, אבל אצלנו, לא רק בתקשורת, גם בצבא - קראו לזה 'הפרות סדר' או 'הפגנות', נמנעו מירי חי כמה שיותר, ירו ממש רק כשאין ברירה, וגם זה לגובה ברכיים ומטה. חמאס דיבר בשפת המלחמה, אנחנו העדפנו לדמיין שכוונתם לשלום או להודנה, שהם חפצי חיים כמונו. בצה"ל היו מרוצים מפעילות של 'כוחות הריסון' של חמאס שמנעו מהשבאב להסתער על הגדר, ראו בהם באופן בלתי רשמי פרטנר. חמאס התאמן על כיבוש ישובים, דיבר כל הזמן על רצח המוני של יהודים, אבל אנחנו לא חשבנו שהוא באמת יעשה את זה, חשבנו שזו רק רטוריקה מול העולם הערבי ותו לא. בנתיים הם הרגילו אותנו שזה בסדר להתקרב לגדר, שהם רק מתקרבים, זורקים קצת אבנים וחוזרים הביתה. אם רק היינו מקשיבים באמת למה שהם אומרים היינו מבינים שברור שיום אחד זה באמת גם יקרה. ביחס לחמאס עם ישראל כולו התפכח. הגיע הזמן להתפכח גם ביחס לפת"ח. כשהם אומרים שהם לא רוצים יהודים בפלסטין, הם מתכוונים לזה. זו לא רטוריקה, זו אידאולוגיה, זו דת. עצימת העיניים שהביאה להסכמי אוסלו ולאינתיפאדה השניה, רגע לאחר חתימת ההסכמים, עדיין כאן. יותר מידי אנשים בונים על פת"ח ועל אבו מאזן והשו"פים שלו, עוסקים בדמיונות ולא שומעים את תופי המלחמה. כדאי להקשיב ולהפנים: מה שכתוב בספרי הלימוד, מה שהם אומרים במסגדים, הם מתכוונים לזה וכדאי לנו להערך בהתאם, ובעיקר להגיב בהתאם: להפסיק להגיב לאבנים ובקבוקי תבערה כאילו הם מטרד או הפרת סדר. להוציא את אמצעי האלפ"ה - אמצעים לפיזור הפגנות המשתקים מהלכסיקון, ולדבר בשפת האויב והמלחמה. לא סתם בחרנו בשפת הטשטוש. כי אם יש מלחמה אז יש אויב, אם יש אויב, יש הם ואנחנו, יש אותם - אויב אכזר, ויש גם אותנו - עם ישראל, עם סגולה, עם נבחר, עם שלו ניתנה הארץ הזו והתורה הזו, שבגללה ובעבורה ירדה שנאה בסיני, ולכן ישמעאל כל כך שונא את בני יצחק. המלחמה מכריחה אותנו לעמוד מול עצמנו, להזכר מי אנחנו בעצם ולמה אנחנו נלחמים. התחלנו להתעורר, נקוה שנגיע ליקיצה מלאה, ואנחנו קמנו ונתעודד.