עם תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, ניסינו להבין איך קרה שהתארגנות טרוריסטית רחבה כל כך לאורך תקופה ארוכה כל כך לא נקלטת במכ"מים הרגישים של גופי המודיעין הישראליים. "האמת היא שאני לא יודע איך זה קרה. כל הסבר שניתן יהיה בלתי מתקבל על הדעת", אומר קופרווסר בכנות. "אני לא יודע מה קרה כן. את זה יצטרכו לבדוק ביום שאחרי", ועם זאת אנחנו תוהים ממה נכון לנו להימנע מבלי להמתין למסקנות ועדות החקירה שיגיעו רק בעוד חודשים רבים, בעוד הסכנה של אירוע דומה אורבת לפתחנו מדי יום. קופרווסר משיב ואומר שאירועים כאלה אכן מתרחשים, אם כי בהיקפים קטנים יותר של תקיפות שלא פעם מסוכלות עוד בטרם הן מתרחשות, "אבל מה שקרה בשבעה באוקטובר הוא מעבר לחלק מחיי המודיעין". "זו הפתעה בסיסית עמוקה בשתי רמות, האחת, שלא חשבנו שדבר כזה יכול לקרות כי חשבנו שחמאס מורתע ועסוק בשיפור החיים ברצועת עזה ולא עוסק בהוצאה לפועל של תכנית שטנית ענקית שכזו, והרמה השנייה היא גם שלא השגנו נגישות במשך שנה לתכנית כזו. וזאת מעבר לבעיה השלישית שלא ידענו באותו לילה שתכנית כזו עומדת להתבצע. אלה שלוש בעיות קשות שאת התשובות אני מקווה שנקבל ואת התחקיר יעשו במודיעין מהר, אבל לא צריך לעשות זאת תוך כדי לחימה כדי שלא להסית את תשומת הלב מהלחימה עד לניצחון על החמאס בעזה". להערכתו של קופרווסר ישנם כבר כעת מי שחלק מהתשובות ידועות לו, אך התחקיר השלם והמלא יצטרך לקרות רק לאחר המלחמה עצמה. מהנתונים המצויים כעת, בין השאר מחקירת המחבלים שנתפסו בידי צה"ל, ניתן לנתח את קצות החוט של התעלומה, מציין קופרווסר. באשר למחשבה שחמאס מורתע, שאלנו את תא"ל קופרווסר כיצד קורה שתפיסה זו אינה נמחקת לנוכח מציאות בה אלפי מעורבים מכינים את המתקפה ברמות שונות של היערכות בצידה האחר של הגדר, וקופרווסר משיב שאכן זו המציאות ולמרות זאת ההיערכות הזו לא מחקה את תפיסת החמאס המורתע. ,הרי הצבענו שוב ושוב על כך. כחוקר עצמאי כתבתי לא מעט על העוצמה של המחנה האיראני ועל תחושת הכול יכול שלהם, נוכח החולשה האמריקאית והחולשה הישראלית כפי שנראתה בשנה האחרונה והסכם הגז שנתן סיבה לחשוב ישראל מורתעת. כל אלה יכולים היו להיות מובנים מאליהם גם בלי מודיעין איכותי ונקודתי, ולמרות זאת המסר שעבר היה שחמאס מורתע. זה למרות המסר ההפוך שמתפתח איום רב זירתי. היה כאן דיסוננס בין המסרים שהועברו מהמערכת הביטחונית". עוד שאלנו את קופרווסר אם הוא מוצא קשר בין מדיניות כלשהי של הימין או של השמאל לבין תפיסת החמאס המורתע, ולדבריו הדברים אינם קשורים לימין או שמאל אלא כל המערכת הייתה שותפה לתפיסה זו. מערכת הביטחון הציגה את הדברים כאמירה מקצועית ולא כאמירה של ימין או של שמאל ו"לצערי בממסד הביטחוני היה סוג של תפיסה שהחמאס מורתע. ברמה המקצועית זה מה שהם חשבו. הימין והשמאל השפיעו במתח שבין ימין ושמאל שהיה כאן". "כל המדיניות הביטחונית שלנו, שמצד אחד נסוגונו מעזה, ומצד שני שלא פעלנו למנוע התחמשות של חמאס בין הסבבים ופעלנו רק בתוך הסבבים, זו הייתה מדיניות שגויה וההתנתקות כמובן איפשרה את הדבר הזה. יש דבר אחד שאפשר ללמוד מהדבר הזה, רעיון ההיפרדות מהפלשתינים הוא רעיון שספג מכה קשה מהאירוע. התנתקנו ונפרדנו מהפלשתינים והם ניצלו את ההיפרדות הזו כדי להפוך את עזה לבסיס שיגור טילים והכנת פיגועים כמו הפיגוע האחרון. היפרדות לא תפטור את הבעיה כי הפלשתינים רוצים לתקן את המעוות הבסיסי של עצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל וכל מי שממשיך לדבר על היפרדות מהפלשתינים כפתרון לא מבין את הנרטיב הפלשתיני ומה באמת מעניין אותם. הם ישמחו להיות עשירים אבל קודם כל הם רוצים להעיף אותנו מפה". בדבריו דוחה קופרווסר את הטענה לפיה ישראל חיזקה את החמאס על חשבון הרש"פ, ומגדיר טענה זו כהבל. הוא מציין את המלחמה הרציפה נגד החמאס ואנשיו ברחבי יהודה ושומרון, מהלכים שנעשו בין השאר מתוך רצון לחזק את הרש"פ שנותרה גוף חלש מאוד. בהקשר זה מציין קופרווסר כי "הרש"פ מחזיקה באותו נרטיב כמו של חמאס, אבל חושבת שסוגי טרור כאלה לא כדאיים לקידום היעדים הלאומיים הפלשתיניים, אבל עקרונית היא לא שוללת סוג כזה של פיגועים. ראינו גם שהם לא גינו את האירוע". האם מדבריו ניתן להבין שאין כל טעם ברעיון להביא את הרש"פ לעזה ביום שאחרי חמאס? קופרווסר משיב: "אני לא חושב שיש היגיון בלהביא את אבו מאזן לעזה. הוא חלש מכדי להביא ביטחון לתושבי עזה. לא הייתי בונה עליו שיספק לנו ביטחון ברצועת עזה, וגם ראינו בעבר שהוא נכשל בניסיון לשלוט ברצועת עזה אחרי שהפקדנו אותה בידיו והוא היה אז הרבה יותר חזק. אנחנו זוכרים את הדרך המשפילה שבה אנשי אש"ף נאלצו לברוח מרצועת עזה, מיש הספיק לברוח, לכן זו לקיחת סיכונים לא מחושבת".
