פעמיים שגתה איראן בפירוש חוסנה של החברה הישראלית. הפעם הראשונה היתה כאשר איראן הקריבה על המזבח את נצראללה ולבנון במלחמת לבנון השניה. נצראללה ושולחיו האיראנים, פירשו את נסיגת צה"ל מלבנון ואת העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון כנקודת משבר מהותית בחברה הישראלית השסועה. בנאומו, הוא המשיל את החברה הישראלית לרשת של קורי עכביש, חלשה ועדינה, וניצל את שעת הכושר להכות בה. וזאת, מיד לאחר מערכת בחירות שבסיומה נבחר אולמרט לראשות הממשלה ונתפס כחלש ופחות כריזמטי מקודמו, שרון. הוא טעה בגדול מכיוון שלבנון ספגה מכות קשות ביותר ואולצה להסכים לתנאי הפסקת האש שכפתה ישראל. חשוב לזכור שהחיזבאללה אולץ לסגת צפונה בהחלטה 1701, שלצערנו, אנו אלה שלא עמדנו על מימושה ללא סייגים. וויתרנו על זכותנו לחיים ואיפשרנו לאיראן להעביר מצבורי נשק וטילים לחיזבאללה, והיום אנו משלמים על כך את המחיר. הפעם השניה התרחשה בשמחת תורה, כאשר הסנדקית איראן שלחה לקו האש את בן החסות שלה החמאס לפתוח במערכה ולהקריב את חייליו. היא עשתה זאת מכיוון שהייתה בטוחה שכעת ישראל חלשה מתמיד. ישראל נקרעת מחמש מערכות בחירות רצופות בשלוש שנים, שסועה מבחינה חברתית בין שמרנים לפרוגרסיבים, ושרויה באין אונים ובהתנגשות ציביליזציות בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת. איראן וגרורותיה ובני בריתה: החמאס, חיזבאללה וגם קטאר, אותה קטאר שהציבה את בעיית פלסטין בראש סדר היום במונדיאל האחרון, שגו שגיאה מרה ופירשו לא נכון את המאבק הפנימי בחברה הישראלית. כאשר אוייב חיצוני ניצב מול עם ישראל, הוא מוצא מולו עם חזק ונחוש. עם ישראל התגייס כולו, ובצורה נחרצת יותר מאשר בימי צוק איתן. אז עדיין לא היינו מפולגים, כיום משני עמים, חזרנו למערכה כעם ישראל חי. הדוור מצלצל פעמיים במקרה של ח'מינאי. באם איראן תשגה בפעם השלישית ותכניס למערכה גם את נצראללה, היא עשויה להיתקל בברית אימתנית ובקיר ברזל ישראלי אמריקאי . לא מן הנמנע שנשיא ביידן הגיע ארצה כדי לאשרר בפני ראש הממשלה נתניהו פנים אל מול פנים, את המצופה ממנו, ולהבהיר לו שאם חיזבאללה יתקוף, הוא יוכה שוק על ירך ע"י הצי האמריקאי שירתק אותו ואת הכוחות הפרו איראניים הנוספים במרחב, כגון החות'ים והמיליציות השיעיות. איראן מפעילה את גרורותיה כבמשחק שחמט, בו היא היד הנעלמה המסיטה את הכלים. משום כך, היא, לא משלמת מחיר על פעולותיה. כעת, היא נחשפה יותר מתמיד, במסעותיהם של ראשיה ובפגישותיהם עם ראשי ציר הרשע. ישראל עשויה לקבל פרוזדור אווירי כדי להכות באיראן כי הגיעה שעת השין. מלחמת ישראל בעזה תהיה הצעד הראשון במערכה ארוכה במסגרתה יוכו אויביה המסורתיים של ישראל ובהם: גדודי חללי אל אקצא, הגיהאד האסלאמי וחמושים נוספים ביהודה ושומרון, גורמים קיצוניים בקרב ערביי ישראל כמו ארגון אל חיראק אל פחמאוי ואחרים. זו תהיה הזדמנות לפרוק את המיליציות החמושות בקרב ארגוני הפשע מנשקם, בתואנת סכנה של אויב מבית בזמן מלחמה. השיח' כמאל ח'טיב, סגן ראש התנועה האסלאמית כבר טעה בנאומיו להביע בקול את חלומותיו כי הגיעה שעת מלחמת יום הדין ביהודים. ח'טיב ודומיו דימו את הימים האלה בהם היהודים מפולגים, לימים בהם הנביא מוחמד נלחם מול השבטים היהודיים החזקים בחיג'אז ומביס אותם, כיוון שהיו מפולגים . היהודים הוכו מכה ניצחת, חלקם נשחטו עד אחד וסופם שהוגלו מחצי האי ערב ונותר רק בתימן, כקהילה קטנה כנועה ומושפלת. לכן כמאל ח'טיב ודומיו יהיו חייבים לשלם את מחיר החשש הישראלי המוצדק מאירועי שומר חומות נוספים. איראן טעתה טעות נחרצת, מכיוון שהיא איפשרה לממשלת ישראל, אם רק תרצה בכך, להסיר מעלינו את איומי הטרור הנרחבים. שכן, אם לא נעשה זאת בחודשים הקרובים, יהיה עלינו לטפל בכך בהזדמנויות נוחות פחות. כשאמריקה לצידנו, מלא על מלא, מדינת ישראל יכולה לנהל את המערכות הללו בחוכמה ובעורמה, כדברי המשל: ובתחבולות תעשה לך מלחמה. אם לא נכה באויבינו בנחישות, אנו עלולים למצוא מולנו גם מדינות ערביות נוספות או שכירי חרב ערבים שייצאו מהן ויגיעו ארצה להילחם בנו. הגיע הזמן לחזור וליזום, להוביל ולא להגיב, להכריע ולא להכיל.