"רַבּוֹתֵיכֶם לְמָדוּכֶם רְמִיָּה, סֶלֶף-דְּמוּת, שִׁבּוּשׁ דַּעַת: הַחוֹרְשִׁים בֵּין זְאֵבִים וְיוֹצְאִים כִּכְבָשִׂים בִּמְחוֹלָם" (אצ"ג, ספר הקטרוג והאמונה, רקב לבית ישראל)

טוקסופלזמה גונדי זה טפיל שמשנה את ההתנהגות של הפונדקאי, שמפסיק לפחד מהטורפים שלו. בדומה, גם דמוקרטיה מהותית היא "טפיל" שמשנה את התנהגותם של אלה שנדבקו בה. היא גורמת לפונדקאי לחשוב שהזאב הרוקד מולו את ריקוד המלחמה שלו הוא כבשה פועה באחו.

עד לפני כמה ימים לא שמענו על אליהו יוסיאן מאותה סיבה שלא שמענו על רפאל חיון – אף אחד לא רצה לשמוע מה יש להם להגיד. הם נחשבו לקיצונים, משיחיסטים, ביבסטים או סתם ימנים שרוצים לחסל את הדמוקרטיה הפרוגרסיבית המהותית שבנה כאן אהרון ברק בעשר אצבעותיו, שכדי לשמור עליה איימו עלינו במלחמת אזרחים. זה ה"טוקסופלזמה גונדי" שחדר למוחם של אלופי צה"ל, שעודדו עשרות אלפי פלסטינאצים בכסות פרולטריון פלסטיני לעבוד בישראל.

ה"טוקסופלזמה גונדי" גרם למערכות הביטחון של מדינת ישראל ליצור את מה שחייבים לכנות אידאולוגיית ההכלה, ולא מדיניות או אסטרטגיה, שאותה אימץ גם נתניהו. אחרי השבת השחורה של שמחת תורה אפשר להגיד על אידאולוגיית ההכלה שהיא נפשעת.

יוסיאן וחיון ובריק וווינטר ובוכריס כיו"ב יודעים איך להרוג את הטפיל הזה. הבעיה היא שכל מי שנגוע אפילו לא מנסה להרוג את מה שלכאורה לא קיים.

ביום ה-12 למלחמה שמעתי את איילה חסון, שפשוט לא הצליחה להבין למה רצחו באכזריות בלתי אנושית נשים וטף, למה נחטפו זקנים ופעוטות. היא לא מסוגלת להבין את הרציונל של הזוועות שעשו הפלסטינאצים ביהודים.

ועל זה אמר לה יוסיאן את מה שיודע כל יהודי שגדל בין מוסלמים, שזה מה שמוסלמים מצווים לעשות ליהודים. הוא הזכיר לה את אותו פסוק אהוב על המוסלמים מחדית' 'צחיח מוסלם', שאומר "קץ העולם לא יבוא עד אשר המוסלמים ילחמו ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם עד שהיהודים יסתתרו מאחורי אבן או עץ והאבן והעץ יאמרו: הו מוסלמי, הו עבד אללה, יהודי מסתתר מאחורי; בוא והרגהו; אבל עץ הע'רקד לא יאמר כן, כי הוא מעצי היהודים".

אבל יותר מדי יהודים שחיים כאן נגועים ב"טוקסופלזמה גונדי", ולכן לא מזהים את הסכנה, לא מסוגלים להעלות בדעתם שהחלום האסלאמי לא שונה במאומה מהחלום הנאצי – שלום עולמי יגיע כשיירצח אחרון היהודים.

את הנגועים אפשר לזהות בקלות. "נערה בת 19 מבארי" שניצלה מהטבח, פרסמה סרטון שצריך לזעזע כל אחד, רק לא באופן שהיא רוצה. ניצולת השואה החדשה הזאת מרחמת על תושבי עזה, שעוברים במשך ימים את מה שהיא עברה בשתיים עשרה שעות. "מי שמדבר על נקמה תתביישו" היא אומרת ימים ספורים אחרי שתושבי עזה הבלתי מעורבים והחפים מפשע טבחו בחברים שלה. "ביבי חמאס לא אכפת לי", זה אותו דבר. הטילים מעזה, אלה טילים שהממשלה יורה על כפר עזה ובארי.

זה ה"טוקסופלזמה גונדי" שמדבר מגרונה של אותה ניצולת שואה מבארי, שרוצה "החזרת שבויים, שלום, הגינות והוגנות". אלה הערכים הפרוגרסיבים שגורמים לה לחשוב שעם נאצים אפשר לעשות שלום, אבל לא עם ביבי. ספק אם אפשר להסביר לנגועים שנקמה מפסיקה את מעגל הדמים, לא מנציחה אותו. ספק אם אפשר להסביר לנגועים שנקמה היא הביטוי של השאיפה לצדק. ספק אם אפשר לדבר על המוסר של הנביאים עם יהודים שלא רואים שום הבדל בין מה שהפלסטינאצים עשו ליהודים לבין מה שישראל עושה לפלסטינאצים.

נגועים הם גם אותם מומחים לדבר מה, שמסבירים מה צריך לעשות אחרי המלחמה – להקים עוד גדר, עוד אזור חיץ, שכל מי שיחצה אותו ייהרג עוד לפני שיגיע למכשול שעלה ארבעה מיליארד שקל ולא הועיל במאומה. למה לא לחזור על אותה טעות שלוש פעמים אם יש סיכוי שמה שלא עבד בפעם השלישית יעבוד בפעם החמישית? אם לא יועילו, חושבים הנגועים, עוד גדר ועוד ממ"ד לא יזיקו, כמו שלא הזיקו הממ"דים שהפכו למלכודות מוות.

גם את הבריאים אפשר לזהות בקלות. אבידע בכר מקיבוץ בארי, ניצול שואה שאיבד את אשתו ובנו, הוא יהודי שלא נגוע ב"טוקסופלזמה גונדי". לכן הוא יכול לומר את האמת, לראות את המציאות כפי שהיא, שאין בעזה בלתי מעורבים וחפים מפשע, כי "ילדים בני שש ועד אנשים מבוגרים, שלוש דורות ששרפו אותנו בזזו אותנו והרגו אותנו בשיטתיות מדהימה ... ואותו אויב אין לו זכות קיום בכלל ... אם אנחנו רוצים שהישובים ישתקמו, הרצועה לא יכולה להישאר. לא רצועה של עשרים קילומטר לא רצועה של שני קילומטר, לא בן אדם אחד ולא שום דבר ... אפילו את הדגים הייתי שורף".

הבריאים הם אנשים כמו סמוטריץ שמדבר על כך ש"חבל התקומה שיקום בעזה חייב להיות הרבה יותר גדול. לא נבנה יותר ממ"דים באשקלון כי אם לא נסיר את האיום הזה נכשלנו". אלה הבריאים שהתריעו מראש שחמאס לא מורתע, שזעמו על גנץ ואייזנקוט שניסו לפרק את כיתות הכוננות, שהזהירו במשך שנים מפני האידאולוגיה הנאצית של הפלסטינים, אותם אלה שהנגועים ניסו לסתום להם את הפה בטענה שהם גזענים ופשיסטים ונאצים.

נראה שרבים פוחדים היום, אבל לא כל כך מחמאס וחיזבאללה כמו שפוחדים מממשלת ישראל, שלא תקיים את הבטחתה להשמיד את אויביה. נראה שרבים פוחדים שישראל תיכנע לתכתיבים של אמריקה, תציית ליועמ"ש, בג"ץ וגייסותיו; שממשלת ישראל תעדיף את החוק הבינלאומי על קיומה של המדינה היהודית.

ישראל הבטיחה להשמיד את חמאס, את עזה, אבל כדי לעמוד בהבטחתה עליה לעשות שני דברים: להרוג את הטפיל שגורם ליהודים לרקוד עם זאבים, ולהביא למוקדי ההחלטות את האנשים הבריאים.