ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, התארח באולפן ערוץ 7, ואמר כי מבחינת אנשי עוטף עזה המלחמה לא יכולה להסתיים עד שעזה לא תימחק, כלשונו.
"כל מה שאנחנו עושים כעת לא יהיה שווה שום דבר אם לא תהיה הכרעה כלפי רצועת עזה. בכל שנות ההתיישבות בגוש קטיף נרצחו כ-300 יהודים. למעלה מ-1,300 בני אדם נרצחו בתוך כמה שעות בעוטף עזה. אף אחד לא יכול לדבר איתנו על המחיר של כניסה קרקעית כי אנחנו שילמנו את כל המחירים. הכי קשים. עכשיו זה הזמן למחוץ, להביס ולמחוק את החמאס", מצהיר דוידי.
הוא אומר שבזמן מלחמה ובמיוחד על רקע המעשים שתועדו מצד אזרחי עזה - לא צריך להתעכב על האבחנה בין התושבים למחבלים. "פעם הייתי מפריד בין הג'יהאד והחמאס לבין התושבים. אבל כשאני רואה את הסרטונים וההשתתפות של התושבים, של ה'עמך' בעזה, אין לי רחמים עליהם. מי שגר שם, שני מיליון אנשים, הם נאצים. זה אזור של נאצים ודאע"ש שנותן תמיכה מוחלטת לחמאס ולג'יהאד ומבחינתי כל תושב בעזה הוא חמאס ודאעש וצריך לבוא איתו חשבון".
דוידי מציין זו התחושה שעולה מצד כל תושבי הדרום עימם הוא משוחח. "אנשים רוצים ואומרים בצורה ברורה - זה או אנחנו - או הם. המטרה המרכזית, מעבר לחטופים שזה עניין חשוב שצריך לטפל בו, מעבר הדאגה לתושבים, מטרה העל של מדינת ישראל, ראש הממשלה, הצבא והקבינט היא שלא יהיו יותר חמאס וג'יהאד. צריך למחוק את עזה לגמרי. אחרי ש-700 אלף איש ירדו דרומה צריך לסגור את צפון הרצועה ולהשמיד ולפרק שם הכל. לא בגלל זעם - אלא מתוך תבונה".
"שמעתי במשך עשר שנים שרי ביטחון, רמטכ"לים, אלופי פיקוד ופרשנים, שאומרים שהדרך הנכונה היא לתת להם חשמל ומים ומיליארד שקל דרך קטאר. זה היה אסון. החמאס והג'יהאד האסלאמי צריכים להימחק מעל פני האדמה".
לדעתו, הכניסה הקרקעית לעזה, צריכה להתבצע בקרוב. "אם מישהו יתחיל לדבר על פעולה קרקעית של עוד חודש וחודשיים - הוא קובר את העתיד של מדינת ישראל והאזור שלנו. ראינו את התוצאות ואספנו את הגופות. מה שהיה בעוטף עזה ובשדרות גרם להבנה הברורה שמדובר בצבא מאורגן. במשך שנתיים שאנחנו חשבנו איך לעשות להם טוב - הם תכננו לרצוח אותנו. אני אומר את זה לראש הממשלה. אנחנו דואגים לאזרחים ואני רוצה שהוא יעסוק בפתרון שבמסגרתו לא יהיו חמאס וג'יהאד. ראש ממשלה שלא יביא ניצחון מוחלט עליהם - אין לו שום לגיטימציה".
ראש העיר חוזר לרגעי האימה של בוקר שמחת תורה. "בהתחלה לא הבנו את המצב. בבוקר היה מטח רקטות בשש בבוקר, אירחנו בני משפחה וכולם רצו לממ"ד. יש לנו מנהג בשדרות אחרי שנגמרים המטחים לצאת החוצה להביט בשמיים ולראות היכן היו היירוטים. הדלקתי את הפלאפון ושמעתי צרורות של ירי. הייתי בטוח שזה ירי של צה"ל כלפי מישהו שמתקרב לגבול. לא דמיינתי מצב שבו 60 מחבלים נכנסים לעיר. תמיד ידענו שיש צבא שיעצור את זה לפני או אחרי הגדר, אבל לא שייכנסו עם רכבים, ציוד לחימה מטורף כמו RPG, מקלעים, רימונים".
הוא ממשיך ומשחזר, "הרמתי טלפון לרבש"ץ של העיר וביקשתי שיאסוף אותי. התחלנו לנסוע לעבר הכניסה לעיר - אני בלי נשק והוא עם אקדח. אין לי מושג למה - אבל ביקשתי ממנו לעצור ולעשות פרסה כדי ללכת לחמ"ל. הרבש"ץ שמע יריות והמשיך לקרב הגדול שהיה ליד תחנת המשטרה והציל קצין ממוות. היתה שם לחימה של גבורה מצד השוטרים וגם מצד תלמידים מישיבת ההסדר. זרקו עליהם רימונים ומטעני חבלה".
"נרצחו לנו לצערי 45 אנשים בעיר ואם השוטרים והשוטרות, כיתת הכוננות והאזרחים לא היו מרתקים את המחבלים לתחנת המשטרה - האסון היה גדול הרבה יותר. ראינו תמונות ששוחטים תושבים. היו כ-30 מחבלים שהסתובבו בעיר וניסו להגיע לכל מיני מקומות. באחד מבתי הכנסת היה מתפלל עם M16 שירה עליהם צרורות והם הבינו כנראה ששם יהיה להם קרב אז המשיכו הלאה לבתים ורצחו תושבים בתוך בתיהם. אתה רואה את הזוועות ואת התמונות של הנרצחים, של הטנדר, של הטרנזיט, של עשרות אנשים שנהרגו ליד תחנות אוטובוס. אחד חבר טוב, אבי מגירה, נרצח על אופנוע. אנשים מתחילים להתקשר ולספר שבני המשפחה נרצחו. אתה מקבל המון מידע ומנסה לכוון את הצבא בתוך התהליך הבלתי אפשרי הזה", מספר דוידי.
את התמונות הללו הוא מתקשה לשכוח. "לקראת שעות הצהריים הגעתי לכיוון המשטרה ושם ראיתי את הזוועות ממש. אני רואה תושבים שרק אתמול דיברתי איתם ועכשיו צריך להיפרד מהם ולעבור גופה אחרי גופה. זה מאוד קשה אבל חייבים להמשיך לתפקד".
בירושלים הוא נמצא כדי לבדוק מקרוב את שלום אלפי התושבים שפונו אליה. "מתחילת המבצע עיריית שדרות לקחה על עצמה את כל הנושא של הטיפול באזרחים. זה לא נעשה על ידי המדינה בפועל, אלא אנחנו מגייסים את הכסף מהממשלה ומתרומות ודואגים לתושבים. יש בעיר למעלה מ-30 אלף תושבים - כ-10,000 באילת, 5,000 בירושלים, 5,000 בת"א, 5,00 בים המלח ו-5,000 באזור השרון".
ראש עיריית שדרות דוחה את הטענה שהממשלה לוקה בחוסר תפקוד בכל הקשור למפונים. "הממשלה מתפקדת. אני רואה את זה גם אצל חברי ראשי הערים. אני למוד ניסיון - וגם ברגעים הראשונים שהיינו בשמחת תורה תחת אש ולחימה - הבנתי שמדובר באירוע גדול. לפנות עיר של 30 אלף תושבים זו אופרציה מטורפת. לדאוג להעברת מזון במשך שלושה ימים לתושבים נצורים - זה מטורף. שר האוצר בקשר ישיר איתי וכך גם שר הפנים. המציאות מורכבת וצריכים להיות סבלניים, לתת קרדיט, ולעבוד יחד כדי שננצח".
