לאחר שמשרד ההסברה נסגר במטרה לקדם חיסכון בתקציב הממשלתי ולמימון מלחמת 'חורבות ברזל' התראיין שר התפוצות והשוויון החברתי עמיחי שקלי, והודיע, כי נכון לבטל משרדי ממשלה שלא מייצרים. כמובן שהמשרד שבראשו הוא עומד והוקם לצרכיו הוא, לא נכלל במסגרת משרדים מיותרים אלה.
בשנים הראשונות להקמת המדינה מנו ממשלות ישראל לא יותר מ-16 משרדים ובהתאמה שרים. המספר קפץ לממוצע של 22 משרדים ו25 שרים למשל בממשלת נתניהו הראשונה ב-1996 וממשלת ברק ב-1999. השיא הגיע ל- 35 משרדים ו-34 שרים בממשלת נתניהו -גנץ ב-2020 והממשלה הנוכחית כבר מונה 35 משרדים ו38 שרים. ממשלות מנופחות במשרדים מיותרים, אתנן לשימון מפלגות ולחישוק קואליציות, על כל אלה יש להוסיף את השרים ללא תיק וסגני השרים. לא רק בזבוז משווע אלא גם חוסר יעילות אותו אנו פוגשים היום בהיערכות הלקויה למלחמה ותוך כדי המלחמה.
הממשלה הנוכחית כוללת את המשרדים המיותרים, הבאים: משרדי ההתיישבות והמשימות הלאומיות; המורשת; ירושלים ומסורת ישראל; קידום מעמד האישה; המודיעין; התפוצות; שוויון חברתי; שיתוף פעולה אזרחי; עניינים אסטרטגיים; והנגב, הגליל והחוסן הלאומי. דווקא משרד ההסברה שאמור להיערך לקידום הסברה בעתות משבר, הוא הראשון שנסגר, כאילו שעכשיו יש למחוא כפיים לשרת ההסברה גלית דיסטל על פעולתה האמיצה והאלטרואיסטית.
שלא אובן לא נכון, המטרות אותן מבקשים המשרדים לקדם הן חשובות, אבל לטובת הגשמת מטרות אלה אין צורך בהקמת משרד ממשלתי. לכל היותר מחלקה אם תרצו אגף במשרד. שעל כן יש לסגור את המשרדים הללו לאלתר.
במבט השוואתי ניתן לראות כי במדינות דמוקרטיות בסדר הגודל שלנו מדובר בממוצע של 18 שרים ולכל היותר 18 משרדים. לדוגמה, בנורבגיה 22 שרים על 15 משרדים, בפינלנד 17 שרים על 12 משרדים, בהולנד 16 שרים על 11 משרדים, באוסטריה 14 שרים על 11 משרדים, באירלנד 15 שרים על 16 משרדים, בדנמרק 22 שרים על 18 משרדים ובפורטוגל מכהנים 18 שרים על 16 משרדים.
ועדות ציבוריות רבות ומחקרי מדיניות רבים כבר קבעו כי יש לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל־12 או 18. כאלה היו למשל ב2006 דו"ח ועדת הנשיא לבחינת מבנה הממשל בישראל וב2015 דו"ח פרוור והקר ששימשו במשרד ראש הממשלה ובאגף התקציבים.
היתרונות הם ברורים: הקטנה של עלות כספית גבוהה למשלמי המיסים, ותמרוץ משילות של הממשלה. יתרה, צמצום משרדים מקטין ביורוקרטיה פנים – ממשלתית, מונע כפילויות בתחומי אחריות של משרדים, מאפשר לראות תמונה רחבה, היערכות למצבי חירום ויעילות בתהליכי קבלת ההחלטות. ומעל הכל מקדם תרבות ארגונית המתאפיינת בביצועיזם ומקצועיות.
רק תתארו לעצמכם, איך היתה יכולה להיראות התגובה הממשלתית היום אם ההיערכות המבנית הממשלתית הייתה אחרת. היום שאחרי המלחמה חייב לכלול שינוי מהותי גם במבנה הממשלי.
פרופ' עו"ד אסף מידני, מומחה לממשל ומשפט ציבורי, באקדמית תל אביב יפו , מכהן כיו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים וכחבר המל"ג.