'המעין' הוא רבעון תורני-מחקרי שיוצא לאור ע"י מכון שלמה אומן שעל-יד ישיבת שעלבים. הוא נוסד בשנת תשי"ג ע"י 'מוסד יצחק ברויאר' שעל-יד תנועת 'פועלי אגודת ישראל', והיווה בטאון לא-רשמי של אנשי 'תורה עם דרך ארץ' בארץ ובחו"ל, ושמר כל השנים על רמה גבוהה תורנית ומדעית.
מייסדו פרופ' מרדכי ברויאר, בנו של ד"ר יצחק ברויאר ממנהיגי פא"י (כאשר עדיין הייתה חלק אינטגרלי מאגודת ישראל העולמית), הוריש את מלאכת העריכה לרב יונה עמנואל, אופטיקאי תלמיד חכם שורד שואה מירושלים, שדאג עשרות שנים להוציא אותו לאור בקביעות מדהימה, בלי פספוסים ובלי גיליונות כפולים, כל שלושה חודשים 'כמו שעון', אולי בגלל המורשת ה'יקית' של עורכיו ושל רבים מכותביו ומנוייו.
גיליונות 'המעין', שממשיכים לצאת לאור כל שלושה חודשים בדיוק גם כאשר עברו לאחריות 'מכון שלמה אומן' מאז פטירת הרב עמנואל בשנת תשס"ב, שומרים על איכות הכתיבה והכותבים והתכנים, ויש בהם מאמרי מחקר והגות ופרשנות והלכה ומקרא ופיוט וגם מעט אקטואליה וכן מדור רחב הכולל סקירת ספרים תורניים חדשים, והם זוכים לשם טוב גם בציבור התורני (כולל החרדי) וגם בעולם האקדמאי.
גיליון תשרי האחרון, גיל' 247, היה גיליון מורחב. המערכת החליטה להוציא לאור, לרגל מלאת חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, גיליון שיכיל – נוסף לסדרת המאמרים ה'רגילים' – מאמרים שיוקדשו למלחמה ההיא.
ואכן במדור שהוקדש לכך התפרסמו מאמרים חשובים ביותר של הרב (סא"ל מיל.) יהושע בן מאיר, לשעבר ראש ישיבת אפרת ורב אוגדה במלחמת יוהכ"פ, הרב ד"ר (גם הוא סא"ל מיל.) מרדכי הלפרין, לשעבר ראש ישיבת הגולן וגם הוא רב אוגדה במלחמת יוהכ"פ וראש 'ישיבת גושן' המיתולוגית, הרב יעקב רוז'ה, רבה של בת ים ורב פוסק של החברה קדישא בת"א, לשעבר מראשי מערך הטיפול בחללים של הרבנות הצבאית, הרב חיים סבתו, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחבר הספר הנפלא 'תיאום כוונות' על המלחמה ההיא, אל"מ (מיל.) שמעון פרצ'יק, מראשי מערך הטיפול בחללים ברב"צ שתיאר בהרחבה את ההיסטוריה והאקטואליה של תהליך זיהוי החללים, הרב זאב וייטמן, רבה של תנובה, לוחם במלחמת יוהכ"פ, הרב דייכובסקי, הרב שילת, פרופ' יואל אליצור ועוד.
החוברת בכלל והמאמרים האלו בפרט, ובמיוחד מאמרו המרגש-ביותר של הרב בן מאיר, שהגיעו אל המנויים לקראת הימים הנוראים תשפ"ד, הרשימו מאוד את הקוראים והמעיינים, את המנויים שקיבלו את הגיליון לביתם – ואת הרבים שמנויים על גיליון אלקטרוני או שקראו את הדברים באתר של מכון שלמה אומן או בפורום של אתר 'אוצר החכמה' ובמקומות אחרים.
והנה נפל עלינו אסון שמחת תורה תשפ"ד, והמלחמה שאחריו עדיין מתנהלת, ופתאום חלק גדול מהמאמרים ההיסטוריים-תיאורטיים הפכו להיות אקטואליים, לפעמים אקטואליים באופן מפחיד. מי חלם על כמות אדירה כזו של חללים שלחלק לא קטן מהם נדרש זיהוי הלכתי-מדעי מורכב, כזה שמתואר במאמרו הנ"ל של שמעון פרצ'יק למשל, אחרי ההתעללות של הרשעים בחלק מהקדושים ובגופותיהם? מי היה מאמין ששאלות הלכתיות-צבאיות שנשאלו רבנים במעמקי מלחמת יום הכיפורים, בשעה שהמצב היה של 'להיות או לחדול', חזרו פתאום בשינוי צורה חמישים שנה אחרי, במדינת ישראל המפותחת והעשירה והבוטחת? והנה זה קרה, היסטוריה הפכה לאקטואליה, כך שגיליון 'המעין' תשרי תשפ"ד הקדים לצערנו בשבועות בודדים את הזמן שבו חלק ניכר ממנו הפך לספר לימוד מעשי, כבימים ההם – בזמן הזה...
כבימים ההם כך בזמן הזה אין לנו שום ספק שנצח ישראל לא ישקר, ואחרי המכה שקיבלנו מבורא העולם נעמוד שוב על רגלינו במלוא העוצמה, נכה בשונאנו ונשפר את מעמדנו ואת כלכלתנו ואת האחיזה שלנו בארצנו. מלחמת יום הכיפורים הביאה בעקבותיה את מפעל ההתנחלות הענק, שלפניה, מאז מלחמת ששת הימים, עדיין דשדש והיה בחיתוליו, ויש לקוות שגם מלחמה זו תגרום לשינוי משמעותי במצבו של עם ישראל בארץ ישראל מול הגויים והשונאים שבתוך הארץ ומחוצה לה.
ונסיים בדברי הנחמה של ישעיהו (פרק סד): 'שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע... כֵּן ה' אֱלֹקִים יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם... לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר... ושיתקבלו כל תפילותינו.