בעוד מתינו מוטלים לפנינו, יש בינינו כאלה שלא נגמלו מן האובססיה החולנית שהם לקו בה, לדעתי, לפני שנים רבות; לאחוז בגרונו של בנימין נתניהו. לאחר האסון הנורא שפקד אותנו בשמיני עצרת חשבתי, לתומי, שלא אצטרך עוד לעסוק בכך; אבל התבדיתי.

אני שומע, שוב ושוב, דברי הסתה הזויים; ולצערי, גם מפי כאלה שמשמשים עתה, בפועל, בתפקידי מפתח במסגרות צבאיות.

אני מקשיב לדברים ואינני יודע את נפשי מרוב מצוקה. אני פשוט רוצה לקחת מגה-פון ולצעוק באוזני המלעיזים שהאויב לא נמצא בלשכת ראש הממשלה. לא שם הוכנה התוכנית השטנית שקיפדה את ראשיהם, תרתי משמע, של מאות יהודים תמימי דרך.

התאווה לרצוח בבני עמנו לא נולדה בעת שהממשלה הנוכחית קמה. ארגוני הטרור המקיפים אותנו לא נוסדו לאחר הבחירות האחרונות שהתקיימו כאן. המפגינים בערים השונות בעולם לא רוצים בסילוקו של ראש הממשלה המכהן במדינת היהודים . הם רוצים בהכחדתה. הם רוצים בסילוקה של מדינת ישראל מן המפה העולמית. אנטישמיות רבת שנים מדריכה אותם.

הכישלון המודיעיני בשבת הארורה נולד על רקע הקונספציה שניתן להגיע לפשרה עם ארגוני טרור שמבקשים לסלק אותנו מעל פני האדמה; כמו המדינה הפורשת עליהם את חסותה. להשמיד את הישות הציונית, כהגדרתם, שהוקמה כאן בידי העם היהודי, זאת מטרתם.

אבל, לצערי, גם היום יש חלקים רבים בקרבנו שסבורים, עדיין, שהקומץ יכול להשביע את הארי. אם רק ניסוג עוד קצת, הם מטיפים מעל כל במ , הכול יבוא על מקומו בשלום. ניסינו את זה כבר כמה פעמים – לשווא.

רק תמימים חסרי תקנה, או טיפשים גמורים, עדיין רואים בנסיגות נוספות "פתרון". אלפי הפורעים בניו יורק או בלונדון לא מחפשים "פשרות". הם רוצים להמשיך מהנקודה שבה נעצרו הנאצים. סימון בתיהם של יהודים מצביע על שנאה שאינה תלויה בדבר.

חבל שאלה שהפגינו בצמתים בשנה האחרונה קצת שכחו את זה. צמצומה של היכולת של בית המשפט העליון להשתמש בעילת הסבירות , זה מה שהטריד אותם. העומד בראש הממשלה הפריע להם. לא הגחלים הלוחשות מתחת לרגלינו. רבים מהם היו מוכנים, בעיניי, אפילו לפגוע בעצם קיומה של המדינה היהודית כדי לגרום לחילופי שלטון. האנרכיה שפשטה ברחובותינו בוודאי הסבה נחת לאויבינו; אם לא למעלה מזה.

כך או אחרת, איתנותו של ביתו הלאומי של העם היהודי נשחקה, למיטב הבנתי, עד דק בהשראתם של אלה שהבטיחו לנו שאם רק יודח נתניהו מדינת ישראל תחזור להיות גן פורח. לכל אלה אני יכול לספר שכאשר המופתי של ירושלים, חג' אמין אל חוסייני, ביקש מהיטלר להאיץ את "הפתרון הסופי", מי שישב ליד הגה השלטון לא נבחר במרכז הליכוד. הייתי גם מוסיף שהמשטמה כלפי תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי היא ארוכת שנים ורווית עלילות דם.

מה שמוביל אותי לומר, שאם משהו בסיסי לא ישתנה כאן, ייתכן ששוב יצטרך העם היהודי ליטול את מקל הנדודים.