האהדה שקיבלה ישראל במדינות האיחוד האירופי לאחר הטבח בשביעי באוקטובר הולכת ומתמסמסת, הפגנות ענק בבירות האירופיות ובהן חזרה לאותן סיסמאות שנאה לישראל ואהדה לפלשתינים ולעזה. על מה שעובר על אירופה שוחחנו עם הקרימינולוג פרופ' ארנון אדלשטיין, איש המכללה האקדמית אשקלון.
"לאורך עשרות השנים האחרונות אירופה אוהבת אותנו כקרבן, כאנדרדוג, ולא כחזקים", אומר פרופ' אדלשטיין ומזכיר את "האמברגו הצרפתי אחרי מלחמת ששת הימים", שיוחס אז לאינטרס הצרפתי בכלכלה הערבית ובדלק הערבי. כיום, הוא אומר, מדובר במה שהוא מגדיר כ"אנטישמיות מוזרה".
"או שיש אנטישמיות או שאין אנטישמיות. הרי לא יתכן שביום אחד אירופה מזדעזעת לנוכח המראות של אותה שבת קשה ושחורה, ואחרי יומיים היא משנה את כל האמפטיה, האהדה והזעזוע שלה לטובת הפלשתינים המופגזים בעזה. לכן זו בעיניי אנטישמיות מוזרה שבה הם מרגישים שהם צריכים להיראות נאורים ולכן להביע זעזוע ואפילו לגנות את חמאס כשקורה אירוע כזה בישראל, אבל כשישראל תוקפת חזרה מרצחים איומים, זה כבר לא בסדר. ישראל הפרה את כללי המשחק של הצביעות שלהם".
בהמשך דבריו עורך פרופ' אדלשטיין הפרדה בין גרמניה לשאר מדינות אירופה ומציין כי בגרמניה נקבע כי מי שיזדהה עם חמאס יועמד לדין, מה שאין כן בארצות אירופה החוששות לבטא עמדות שכאלה. לשאלתנו אם אכן ניתן ללמוד מהקביעה הגרמנית הזו על הלך הרוח של העם הגרמני, אומר פרופ' אדלשטיין כי "העם הגרמני יכול להבין את הצורך של השלטונות שלו להביע אהדה כלפי ישראל. הגרמנים מספקים לנו צוללות, נגמשים ועוד. במלחמת המפרץ סיפקו ציוד ללוחמת אב"כ. יש משהו אנושי יותר".
לעומת זאת, מדינות כמו צרפת מוצאות את עצמן שבויות בידי האיסלאם ואינן יכולות להביע עמדה מוסרית או עקרונית נגד ארגון כמו חמאס. "בצרפת כמות המוסלמית היום מתקרבת ל-30 אחוז. חלק משמעותי מאזרחי צרפת הם מהגרים שצרפת נאלצה, שלא מרצון, לקבל אותם בשם איחודי משפחות וכו'. צרפת לא הקפידה לבחון מה קורה במדיניות ההגירה שלה עד שהיום היא מדברת מתוך פחד, פחד מהאוכלוסייה שלה פנימה. כשיש לך סכנה מבית אתה מנסה להרגיע את התוקף הפוטנציאלי ואפילו להראות שאתה מזדהה איתו כדי שלא יפגע בך".
"הצרפתים מתים מפחד ממה שקורה אצלם וממה שעוד יקרה אצלם. כיום בתוך המסגדים בצרפת נבנות כיתות טרור עתידיות שביום פקודה יצאו לרחובות עם נשק נגד הצרפתים. כלומר שצרפת הפכה לשבויה של המוסלמים, וכך הולנד ובמדינות אחרות. לכן הם מעדיפים לגנות את ישראל ולא את החמאס כי יש להם חמאס בבית והם מאוד פוחדים ממנו".
אדלשטיין מציין בדבריו כי אמנם לא כל אותם שלושים אחוזים מאזרחי צרפת תומכי טרור בהכרח, אך הם בהחלט מהווים אתגר דמוגרפי משמעותי כאשר אחוז הילודה הצרפתי נמוך, אחוז ההזדקנות גבוה לעומת מגמה הפוכה אצל המוסלמים. המשמעות היא "שבתוך זמן קצר אחוז המוסלמים יילך ויגדל ולא ניתן יהיה לגרש אותם. זו עובדה ידועה וקיימת, ומה שהם מנסים כעת זה לשלוט על ההתארגנויות עם מודיעין, משת"פים וכו', אבל הם יודעים שהאיום הזה כמעט וודאי".
"כשמוסלמים משתלטים כך על מדינות אירופה השונות האירופאים בבעיה קשה ואנחנו רואים בצרפת תמונות שמזכירות את השואה. מגיני דוד מצוירים על דלתות כדי שיהודים יהיו מזוהים. אפילו בארה"ב מסעדות נדרשו להוריד את דגל ישראל ותמונות החטופים, כלומר שזה לא רק באירופה אלא גולש בגלל ריבוי מהגרים מוסלמים גם לארה"ב", אומר אדלשטיין.
"כשאתה מהגר מוסלמי באירופה אתה יכול להגיד שאתה מתנער מחמאס כי אתה רוצה עתיד ארופאי טוב ולכן אהיה בשקט, או שבזהותי החדשה אשתמש ביכולות הדמוקרטיות כדי לפגוע בישראל בצורה לגיטימית. אנחנו יודעים שקרוב לשלוש מאות אלף עזתים עזבו את עזה לפני המלחמה כי הם רוצים להתקדם ולהיות באירופה ושם הם לומדים לנצל את הדמוקרטיות האירופאיות ובארה"ב כדי להשמיע את קולם באוניברסיטאות וברחובות. בארה"ב המדיניות האווילית היא שכל דבר מותר להגיד, אירופה דוגלת בחופש הביטוי, ולמעשה אין מחסום לקולות ולמעשים שאנחנו רואים בצרפת".
פרופ' אדלשטיין מודע לטענות על קשיי קליטה כאלה ואחרים של המוסלמים ברחבי אירופה, אך מתייחס לתוצאה והיא בעיה קשה למדינות אירופה שנתונות כעת במצב של איומי פרוטקשן, קרוב מאוד למצב בו ניתן להגדיר אותן כנתונות כבנות ערובה בידי האיסלאם.
"מסוריה יצאו פליטים שבלא הם המאיימים ולא המסוכנים, אלה שחיפשו עתיד אחר, אבל אנחנו מדברים על צרפת שהייתה קולוניאליסטית בחרה לכפר על זה דרך קליטת מוסלמים, טעות שהיא תישא לכל ימיה, וזו רק דוגמא לכל מדינות אירופה, כולל גרמניה למרות ששם יש פיקוח רב יותר, בגרמניה נותנים להם להרים ראש עד גבול מסוים. צרפת כנועה מתמיד", אומר אדלשטיין ומציין פרט היסטורי נוסף: "צרפת נכנעה לנאצים ונתנה להם יותר מאשר הם ביקשו. הגרמנים ביקשו להסגיר יהודים, וצרפת הסגירה גם ילדים יהודים כדי להתרפס בפני הגרמנים".
האם לנוכח המציאות הזו על ישראל להיערך לגלי עליה? אדלשטיין משיב בחיוב ומזכיר כי גלי עליה מסוימים נראו בעקבות הפיגועים שהיו באירופה ו"ככל שהיהודים ירגישו מאוימים יתר הם יפנו או לארה"ב או לישראל כי ארה"ב לא תהיה נדיבה באשרות הגירה".
לטעמו על אירופה להתעשת ולפרק את שכונות המהגרים ולהציע להם מגורים ראויים הרבה יותר, ובכך לנטרל את המוקדים שמסכנים את עתידה בשל מכלול המצוקות שבהם.