את מדינת ישראל ייסדו שני מנהיגים – דוד בן גוריון מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ומנחם בגין מצידה הימני. מאז – יש לנו מנהלים למדינה. הבעיה המרכזית שלנו היתה ועודנה שאין לנו מנהיגים שינהיגו את העם הזה. אין חזון, אין שאר רוח, אין תכנית ארוכת טווח – פשוט אין. לא הנשיא הרצוג, לא ראש הממשלה נתניהו, לא הרמטכל לשעבר בני גנץ, לא שר הבטחון יואב גלנט, ובטח לא מי שעדיין לא החליט בעצמו מי הוא – יאיר לפיד. כולם לא מנהיגים, אין להם כל חזון, אין כל שאר רוח ובעיקר – אין בהם אמונה בצדקת הדרך ונחישות להוביל את עם ישראל לעתיד ספציפי כלשהו. כולם אופורטוניסטים. כאלו הנותנים לזנב לכשכש בכלב. הם אולי "מנהלי מדינה " במקרה הטוב. כולם כאחד מתבשמים מסקרי דעת קהל. הם רק בודקים כל הזמן אם אנחנו, העם, כבר נרגענו מספיק כדי להחזיר מהר את הצבא לבסיסים. כדי להתחפר ולספור את השעות עד לפעם הבאה שישחטו אותנו ונאלץ, בעל כרחנו, לצאת מהחורים ולהפעיל כוח מוגבל, שיספיק לדחות במעט את מועד השחיטה שלאחריה. כולם נואמים לנו על "לא עוד", על "מיטוט החמאס", על "תגובה שלא נראתה מעולם" ובעצם, בסתר ליבם, מפנטזים על חזרה מהירה לשקט המדומה, לסם ההרדמה של "שקט יענה בשקט", של "סיוע כלכלי תמורת בטחון" של "מזרח תיכון חדש". לא - אלו ממש לא מנהיגים. ראש הממשלה נתניהו, כשלצידו מהנהנים בחשיבות בני גנץ מצד אחד ושר הבטחון גלנט מצידו השני ומאחוריהם גם הנשיא הרצוג "תומך ומגבה" - כווולם הציבו מטרה למלחמה - מיטוט החמאס. מהו מיטוט - טיפול הולם בכוח הצבאי של החמאס. ולאן זה מוביל אותנו? שקט. אין תשובה. נראה מה יתפתח. נראה איך העם יגיב, איך וושינגטון תגיב, איך איראן תגיב, איך כולם יגיבו ואז נייצר איזו חשיבה שבדיעבד מה היתה האסטרטגיה שלנו. אוסף מנהלי המדינה הללו ממש לא חושבים לטפל באיום הקיומי על היהודים במדינת ישראל. הפסאודו-מנהיגים האלה מתעלמים במופגן מהאיומים האמיתיים עלינו, תוך פזילה מתמדת לדעת הקהל - מתי כבר אפשר יהיה לחזור לקונספציה הנוחה והמסממת שהרגילו אותנו להתערסל בתוכה ולחלום על מזרח תיכון חדש. העם הרי בוטח בהם. מינה אותם להיות מנהיגים. כינה אותם בתארים מפוצצים – נשיא, ראש ממשלה, שר בטחון, רמטכ"ל לשעבר – כל אלו הם כינויים השמורים למנהיגים! אבל הם, בחרו להתחבא מאחורי העם שלהם. להתחמק מדיבור על חזון, להתחמק מבניית אסטרטגיה, להתחמק מלתת לעם תשובות לכל השאלות הקיומיות הקשות – רק לפעול ולדבר לפי הסקרים ולבצע את המינימום ההכרחי בכדי "לחזור הביתה בשלום", עד הפעם הבאה. רבי יהודה הלוי, מגדולי הפילוסופים היהודיים בספרד של ימי הביניים, אחד המנהיגים שקמו לעם ישראל, כתב: "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב - איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב" ר' יהודה הלוי ישב בספרד, במערב העשיר והשבע של אותם הימים, היו לו את כל מטעמי העולם לפניו, אבל הוא - התגעגע לארץ ישראל שבמזרח והיה מוותר על כל הנוחות כדי לעלות וליישב אותה. אבל אצלנו במדינה, התהפכה הקערה. הפכנו לאומת הסקרים והסטארטאפ. נהיינו סוגדים לאלוהי הכסף והכלכלה העולמית. הפוך מר' יהודה הלוי – אנו חיים במזרח התיכון ומפנטזים שאנו במערב, יושבים ליד סיר הבשר ומתענגים על מנעמי העולם. מילא אנחנו, היחידים שחולמים על כך כל אחד בביתו. אני בטוח שהרבה מיהודי ספרד בעת ההיא לא בדיוק חלמו על לעזוב את סיר הבשר. אבל המנהיג צריך לחשוב ולדבר אחרת! ואצלנו, הנבחרים להנהגת העם, שגם הם יהיו נטולי חזון? כנראה שעם שבע ונטול חזון מגדל מנהלים אינטרסנטיים, שהמנוע הדוחף אותם הוא יצר ההישרדות הפוליטית ולא עוצמת החזון והיעוד של מדינת ישראל. חלק גדול מהעם בחר לקדש את הכסף, את בצע הכסף, את ההתעשרות המהירה בחברות הסטרט-אפ, את התענוגות הנלווים לעושר המדומה – לנקוט בגישת "אכול ושתה כי מחר הכסף יעלם". חלק גדול מהעם זנח את מהותו. שכח מאין בא ולאן הוא הולך. בעם כזה צומחים עשבים שוטים שסוגדים לכסף ומשאת נפשם היא לזכות בחיבוק חם מאומות העולם. האידיאל הוא כל מה שנעים ונוח ומסמם את החושים. הפסאודו-מנהיגים שקמו לנו משנות השמונים של המאה הקודמת נוהים אחרי תאוות העם. הם מטיפים לדמוקרטיה ומתכוונים לאלוהי הנהנתנות. קמו לנו פסאודו-מנהיגים המדחיקים את כל מה ששורשי, ציוני, אמוני או יהודי. כדי להצדיק את טירוף המערכות ובזיון הערכים, הם מכנים את מכלול ערכי העם היהודי במילות גנאי הנראות לעיתים כיוצאות מתעמולת שונאינו הגרועים ביותר - משיחיות, מסוכנות, חוסר אחריות, טירוף. הכל כשר כדי להימנע מלהסתכל במראה ולראות לאיזה בור תפישתי נפלו צאצאי הציונים היהודים שחלמו ולחמו על מדינת היהודים וייסדו כאן מדינה יהודית-דמוקרטית. לא מנחם בגין ולא דוד בן גוריון היו מדברים ופועלים כפי שמדברים נתניהו או הרצוג, או גנץ או גלנט או לפיד. נשיא מדינת היהודים, מר בוז'י הרצוג, עוד הרחיק לכת בנאומו האחרון לפני כשבוע. שמעתי נשיא מובס, כנוע ומושפל, המבכה את הטבח שבוצע בעם היהודי – ובמקביל קורץ פוליטית לבייס שלו, הפוסט ציוני. שמעתי נשיא שהולך על ביצים בנאומו ומשתדל לברור את המילים כך שיכיל במסגרת הטבוחים בטבח הנורא את כל העמים המתגוררים במדינת ישראל, שהרי היא כבר לא מדינת היהודים אלא "מדינת כל אזרחיה". שלא תשתמע חס וחלילה פגיעה רגשית בתושב ישראלי שאינו יהודי. לשמוע אותו מתפתל כך זה היה נורא. חשתי בושה, חשתי השפלה נוספת, היה בי שילוב של מפח נפש וכעס בו זמנית. לשמוע את הנשיא שלי, הנשיא שלנו, של כולנו, מדבר על "העם הישראלי" - מונח שהמציא באותו יום לצרכי הנאום, מונח שבא לו טוב כדי איכשהו להתחכם ולומר שהטבח לא היה חס וחלילה בנו, בעם ישראל, כי אנו יהודים! תבינו – לפי הנשיא שלנו, זו היתה פגיעה בעם הישראלי, לא בעם היהודי ולא ביהודים! מישהו פלסטינאצי פשוט החליט לפגוע במדינה הזו סתם, בלי סיבה אידיאולוגית, בלי מלחמת דת, פשוט כי כולנו "ישראלים". הוא היה יכול באותה מידה לפגוע למשל בירדן, במצריים, אולי בסוריה, אבל במקרה פגע ב"ישראלים" כי אנחנו היינו הכי קרובים אליו. אמת לאמיתה! נשיא מדינת ישראל לא מסוגל להוציא מפיו אמירה חדה שפלסטינאים נאצים טבחו ביהודים במדינת היהודים! זה היה נורא! זה עדיין נורא ואיום שהגענו למצב ההזוי הזה. לומר שביצעו טבח ביהודים כי הם יהודים, שהיתה כאן שואה בזעיר אנפין זה לא מספיק פוליטיקלי-קורקט לטעמו של הפסאודו-מנהיג הרצוג. גם כאשר הוא מדבר על מי שמבקש להשמיד את העם היהודי – הוא עדיין קורץ לכל הכיוונים ומנסה לצייר את הארוע כאילו הוא מכוון גם נגד הערבים שגרים כאן בישראל. המינוח המכובס שהמציא לרעיון ההשוי שלו הוא שטבחו ב"עם הישראלי", לא ביהודים בגלל שהם יהודים! זה היה בזיון לשמו. עצוב למדינת היהודים שמר בוז'י הרצוג מונה לעמוד בראשה ולהיות סמל שלה. איפה הוא ואיפה אביו חיים הרצוג ז"ל. בושה בושה בושה אז לידיעתך, מר בוז'י הרצוג, נשיא מדינת ישראל – אין, לא היה, ולא יהיה "עם ישראלי"! לנו יש את עם ישראל, העם היהודי, שעבורו הוקמה מדינת היהודים בארץ ישראל! יש במדינת היהודים אזרחים ישראלים בני דתות אחרות, הראויים לגור תחת המשטר הדמוקרטי שלנו ולקבל את מלוא הזכויות והחובות האזרחיות במדינת ישראל. אבל לומר שהם חלק מהעם הנרדף, זה שמנסים להשמידו – עד כאן. זו לא מדינת כל אזרחיה, כבוד הנשיא. זו מדינת העם היהודי, זה שבכל יום ויום עומדים עליו לכלותו. קצת התבלבלת כאן, כבוד הנשיא. אם הנשיא שלנו מדבר ככה, לא פלא שכל אויבינו מגחכים ורק ממתינים לרגיעה ולפעם הבאה שיוכלו לשחוט את כולנו. והם לומדים מטעויות – רק תראו איך הם הצליחו להערים על כל הצבא האדיר שלנו. צבא שגדודי גנרלים-מנהלים שכנעו אותנו שאין איום וחזק ממנו. והפלסטינאצים – ברעש גדול, אלפי אנשים פשוט הלכו ברכב וברגל, עברו את גדרות המיליארדים, כן, הגדרות שהועמקו אל מתחת למנהרות, חמקו מעוצמתו האיומה של חיל האוויר באין מפריע. הם הגיעו עם מכוניות נוסעים וטנדרים, אופנועים וגם איזה טרקטור קטן, ואפילו הביאו איזה זקן עם מקל הליכה – ופשוט נכנסו באין מפריע לשחוט יהודים. ושחטו המון! כי הם רוצחי יהודים. תבין אדוני הנשיא – הם רוצחי יהודים – לא רוצחי ישראלים!! בפעם הבאה הם כבר יהיו מתואמים. הם יצאו מהרשות הפלסטינאצית ביהודה ושומרון, הם יצאו מכל השכונות שמטפחות אותם בערים המעורבות, הם יתואמו במקביל לכניסה של חיזבאללה מגבול הצפון והתוצאות יהיו נוראות בהתאם. ולמה זה יקרה? כי מי שלא מאמין בעוצמת העם שלו, מי שלא מאמין בזכותנו על הארץ הזו, מי שמכחיש כי הארץ הזו שלנו כי אנו העם היהודי ומדינת ישראל היא שלנו בזכות! לא בחסד האומות – לאדם כזה לא יעזרו כל מטוסי הקרב המפוארים והיקרים של חיל האוויר, על כל טייסיו – המשרתים והמשתמטים כאחד. גם לא יעזרו לו כל פלאי הטכנולוגיה של יחידה 8200 ועוד יחידות. פלסטינאצי עם רובה וקורקינט יגיע לשחוט אותו - ויצליח. המלחמה הקיומית שלנו אינה מונעת כלכלה וגם לא לא מונעת טכנולוגיה ולכן לא ניתן לנצח בה באמצעות כלכלה או טכנולוגיה – זו מלחמת אמונה. בדיוק כפי שחושבים עלינו הפלסטינאצים, ובצדק! מי שלא מאמין במדינת היהודים – לא ראוי שתהיה לו מדינה במזרח התיכון. הכותב הוא סא"ל (דימ.) בעברו הסטטיסטיקאי הראשי של אגף משאבי אנוש בצה"ל, ומי שהמציא ועיצב את תורת תנועת כח האדם של קצונת צה"ל בתחילת שנות האלפיים.
