"אהלן, זה (השם חסוי) מפקד הפלוגה שהזמינה את הסככות. תודה רבה לכולם, אתם אלופים! אין לי ספק שהצלתם לנו המון חיילים, אנחנו יודעים את זה בוודאות. אז תודה רבה לכל מי שהיה שותף והיה על הדבר הזה. באמת עשיתם קידוש השם, וכל המציל נפש אחת וכו' - והצלתם פה כמה". ההודעה המרגשת הזאת היא רק דוגמית לתגובות שמקבלים בימים האחרונים אוריה כהן וחנוך אלברט, תושבי יצהר. מסר דומה הגיע אליהם ממפקד אחר, שכתב בפשטות: "אתם מצילים לנו את החיים, אחי".
פרויקטים רבים ומעוררי השתאות של התנדבות והתגייסות בכל החזיתות ממלאים בימים אלה את האוויר ההולך ומיטהר של החברה הישראלית. סיוע בחקלאות, סיוע למפונים, חבילות לחיילים, ואפילו חמ"ל תהילים שפועל בשעות הלילה, שבהן הלחימה בעזה מתנהלת בשיא עוזה. אבל הפרויקט ההתנדבותי שבו שותפים אוריה כהן, חנוך אלברט ועוד רבים נוספים מעניין במיוחד. מדובר בהתנדבות שמטרתה סיוע בשמירה על הלוחמים עצמם. מעניינת עוד יותר זהותם של המתנדבים: מדובר בחבורה של כמה עשרות צעירים המכונים בעגה הישראלית "נערי גבעות". כן, אלה שמושמצים חדשות לבקרים בכלי התקשורת ובקרב מגזרים לא מעטים בישראל וסובלים ממעצרים, מאלימות ואפילו מעינויים. הנוער הזה, שמוגדר לעיתים בזלזול ובהתנשאות כנוער בסיכון, התייצב בימי המלחמה למבצע ראשון מסוגו שמעניק מעטפת מגן ללוחמי צה"ל.
נקדים ונאמר כי לא היה קל לשכנע את השותפים בפרויקט הזה להתראיין. הם מתרחקים מפרסום ומכל דבר שריח יחצנות נודף ממנו. אחרי ששאלנו אותם בזה אחר זה ונתקלנו בסירוב, ניאותו לבסוף שניים מהם לדבר, תוך שהם עומדים על כך שהדברים לא ישדרו שמץ התהדרות או טפיחה עצמית על השכם.
סיוע מכיוון מפתיע
זה התחיל לפני כשבועיים, בעיצומו של יום השבת. הידיעה כי ישנו איום ביטחוני על כלים מבצעיים של צה"ל, כזה שהם עדיין לא ערוכים אליו, החלה להתפשט. אי אפשר להיכנס לפרטים, אבל היה ברור שקצב העבודה של צה"ל לא יספיק כדי למגן כיאות את כל הכלים הכבדים, והלוחמים שייכנסו לעזה עם הכלים ללא המיגון יהיו בסכנת חיים ממשית.
קשר ראשוני החל להיווצר בין אחד הקבלנים בגבעות השומרון למפקד פלוגה בשריון. המ"פ הודיע לקבלן: "יש לי אישור, תבואו עכשיו". זה היה כאמור בעיצומה של השבת, אולם פני הדברים אותתו שמדובר בפיקוח נפש, משום שטנק שייכנס לעזה לא ממוגן – חייליו יהיו בסכנה. "בשבת בבוקר קיבלתי טלפון", משחזר אוריה כהן, תושב יצהר ומתלמידי הרב יצחק גינזבורג. "אותו חבר (החפץ בעילום שמו, ח"ר) אמר לי: תביא חבר'ה ותבואו. הוא עצמו העמיס משאית עם חומרים, אני אספתי כמה בחורים מישיבות 'עוד יוסף חי' ו'דורשי ייחודך' ביצהר, באו חבר'ה מחוות גלעד ומגבעות שילה, ונסענו דרומה ברבאק. הגענו לבסיס זיקים, שממנו יוצאים החיילים לעזה. היו שם שתי פלוגות שחיכו לנו".
הבחורים, שמורגלים בעבודות מסגרות וריתוך מתוקף ניסיונם כנערי גבעות, הפשילו שרוולים, הכינו את התבניות הדרושות והחלו למגן טנק אחרי טנק, וגם כלים נוספים. הגל המוצלח הראשון הביא בעקבותיו תגובות נלהבות של המפקדים, ומשם הפרויקט החל להתגלגל. מפקדים נוספים עד רמת המג"ד שמעו על המתנדבים בעלי הפאות מגב ההר, ופנו לבקש את עזרתם גם בשביל הלוחמים שלהם. במהלך השבועיים האחרונים מתייצבים נערי הגבעות בתיאום ובאישור לפי בקשתם של המפקדים בגזרות השונות, ומכינים את המיגון הדרוש לכלים הצה"ליים. העבודה נמשכת סביב השעון ונמתחת לאורך המפה, מהדרום ועד הצפון. הפרויקט הופך עם הזמן לרוחבי יותר ויותר, מתואם בצורה מסודרת יותר מול המערכת הצה"לית כולה, ונותן מענים נוספים הקשורים למיגון.
האידיליה הזאת אינה מובנת מאליה, אולם מבחינת נערי הגבעות ההתנדבות וההתמסרות לצה"ל מתבצעת בלב שלם, על אף המכות שחטפו לא אחת ולא שתיים מהמערכת. "למשל, לפני שבועיים הוציאו צו מעצר מנהלי לאריאל דנינו מיצהר", משתף חנוך אלברט, "היו שחשבו לומר: תחזירו את החבר'ה משם. אבל הם התעקשו להישאר ולסייע ללוחמים". או למשל, נריה זארוג שנמצא תחת צו הגבלה מנהלי, משתתף גם הוא בפרויקט מהמקום שבו הוא נמצא, במסגרייה ביצהר. "ידידיה אליהו הי"ד, אחיו של אליאב אליהו, אחד השותפים בפרויקט, נהרג בעזה. לכולנו יש בני משפחה בצפון ובדרום, כולנו משפחה אחת. עם ישראל זה אנחנו, ועם ישראל נלחם עכשיו, ואנחנו רוצים לעזור לו להילחם", מחדד אלברט. "החבר'ה שלנו לא מסתכלים ימינה ושמאלה עכשיו, לא על הכאפות שהם חטפו ולא על מה שאומרים עליהם. הם באים נטו כי אכפת להם מעם ישראל ומהחיילים".
כהן מספר על הקשר שנוצר בין המפקדים והלוחמים ובין נערי הגבעות המשתתפים במבצע. "נוצר בינינו חיבור פשוט. הפוליטיקה נמצאת מעלינו, במערכה אנחנו כולנו כאחד. מי שמבולבל – זו בעיה שלו. מולנו כולם מפרגנים, מבסוטים, כיפיים, באים הכי פשוט".
את החומרים הרבים והיקרים הנדרשים – מתכות, כלי עבודה ועוד – צה"ל אינו מספק. המעורבים בפרויקט "תורמים את מה שאין להם", מגדיר כהן, "אנחנו מגייסים תרומות מאנשים, ורבים ומצטרפים אלינו בחפץ לב". לצורך העניין נפתח גם קישור בפייבוקס שמאפשר לתרום למימון פרויקט המיגון, וההיענות גוברת.
פרויקט המיגון, שזכה גם לפרסום ברשתות החברתיות, העניק לנערי הגבעות הערכה מחודשת. ישנם גם פרויקטים נוספים, שלא על כולם אפשר לדבר, שבאמצעותם תורמים נערי הגבעות מכישוריהם הייחודיים לביטחון ישראל, ואחרים תורמים מכוחם גם לעורף בחקלאות ועוד. בשבילם ההתגייסות למען העם והארץ במלחמה עם האויב אינה חידוש כלל, אבל הסיפור הזה עשוי ללמד שגם בנוגע אליהם רבים אוחזים בקונספציה שגויה.
לא ישתיקו אותה
בעוד המשטרה והפרקליטות נמצאות בימים אלו במין מרוץ של השלמת פערים בנוגע לאכיפת עבירות הסתה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, תיקים מהעבר עדיין מהדהדים את המדיניות הדרקונית שהופנתה כאן עד לא מזמן כלפי יהודים בלבד. בשבוע שעבר פרסמה איילת לאש, תושבת רחלים ואושיית רשת ימנית, כי שלושת תיקי החקירה שפתחה נגדה הפרקליטות לפני כשנתיים בגין הסתה וגזענות – נסגרו. "ניצחון האור על הרוע והחושך", בישרה לאש לעוקביה, "בשעה טובה נסגרו כל 3 התיקים נגדי. מסתבר שלומר שהאויב פה הוא נאצי שרוצה להשמיד אותנו זאת לא הסתה. זאת האמת", הגיבה להחלטה על סגירת התיקים, "שמחה לנצח את גלעד קריב הרפורמי ואת כל מי שניסה להשתיק אותי בחקירות פוליטיות".
בשיחה עם 'בשבע' מתארת לאש כמעט שנתיים שבהן זומנה לכמה חקירות שנוהלו במקביל בשלושת התיקים. כולם נפתחו בגין פוסטים וציוצים שהעלתה ברשתות החברתיות, אשר עסקו בתגובות לטרור ולאיום הערבי בכללו. פוסטים שבמבט המפוכח יותר של החברה הישראלית כיום מתגלים כאמת עובדתית, על אף ניסיונה של הפרקליטות להפוך אותם להסתה. למשל, בגל שריפות הענק שפקד את ישראל לפני שבע שנים, לאש טענה כי האחראים לשריפות הם ערבים שמציתים את הארץ במזיד. מאוחר יותר הודו הרשויות באופן רשמי כי ההצתות נגרמו במכוון על ידי ערבים. זה לא הפריע למשטרה לחקור אותה על הפוסט הזה בעוון הסתה וגזענות. בפוסט אחר, שנכתב לאחר פיגוע ולאחר שבני גנץ תקף שוב במסגרת קמפיין "אלימות המתנחלים", היא צייצה בשאלה: ואת הפיגוע בני גנץ גינה כבר? גם שאלה לגיטימית כזאת הועלתה בחקירה נגדה כעילה לפתיחת תיק.
"החקירה הראשונה התנהלה במשטרת אריאל במשך כשלוש שעות. הייתה להם שם חוברת עבה של מה שכתבתי בשנים 2016-2015, והם דרשו ממני הסבר על כל דבר. שאלתי: אתם יכולים להסביר לי מה לא נכון במה שכתבתי? אחר כך הם עשו לי תהליך ארוך של פתיחת תיק, עם עשרים דקות של צילומי פרופיל מכל הזוויות ולקיחת טביעות אצבעות, כאחרונת הפושעות. בסיום התהליך הודיעו לי שהתיק יועבר לפרקליטות ושאמתין לעדכון".
במהלך החקירה נודע לה כי מגישת התלונה נגדה על הסתה היא התנועה הרפורמית, זו שגם רודפת את הרב שמואל אליהו בתלונות חוזרות ונשנות לפרקליטות. בצאתה מהחקירה הראשונה פרסמה פוסט שגולל את שאירע, והודיעה לתנועה הרפורמית כי היא תמשיך לפרסם את עמדותיה ולא תיתן שישתיקו אותה. כחצי שנה מאוחר יותר היא זומנה לחקירה נוספת, והריטואל חזר על עצמו. אל החקירה השלישית והאחרונה היא דידתה בקושי, כשהיא שבועיים בלבד אחרי לידה ועל זרועותיה תינוקת קטנטנה. בסוף החקירה אירעה אפיזודה שהבהירה ללאש את שכבר ניחשה מראש: "החוקר עצמו מלמל שזו הזיה, אבל אז הוציא פתק שהיה מוכן לו מראש מתחת למקלדת והקריא: למה אחרי שחקרנו אותך פעמיים, את עדיין ממשיכה לכתוב? היה ברור שמישהו הכתיב לו את זה, ושבעצם מישהו בפרקליטות מנסה לסתום לי את הפה".
מאז אותה חקירה השתררה דממה, ולפני חודשיים קיבלה לאש בדואר שלוש מעטפות עבות מפרקליטות המדינה. במכתבים שהיו בתוכן היא התבשרה על סגירת שלושת התיקים נגדה, אבל משום מה לא הופיעה בהם הסיבה לסגירתם. לאש אינה מתכוונת לוותר, והיא הגישה למשטרה בקשה לדעת את הסיבה המדויקת.
למרבה האבסורד, על אף סגירת התיקים עדיין קיים נגדה רישום פלילי במשטרה, מה שלא מאפשר לה בימים אלה לקבל רישיון לנשיאת נשק. "זה פשוט אבסורד, נחקרתי על כך שכתבתי שערבים רוצים לרצוח, וכשמתברר שצדקתי – אני לא יכולה להוציא בגלל זה רישיון נשק כדי להגן על עצמי מפניהם".
ההודעה על סגירת התיקים אומנם הוציאה ממנה אנחת רווחה, אבל לאש יודעת שהיא על הכוונת, והפרקליטות תוכל אם רק תרצה להטריד אותה בחקירות נוספות ובתיקים חדשים. "הם בעצם רצו לומר לי: תורידי פרופיל ונרד לך מהזנב. אבל אני לא אשתוק ולא אכנע לחקירות פוליטיות. המציאות הזאת גורמת לך לרצות לדפוק את הראש בקיר: הבודדים שזעקו וניבאו את מה שהולך להיות - נשלחו לחקירות משטרה כדי לסתום להם את הפה. אבל כמה מקרב הפורעים של 'שומר החומות' זומנו לחקירה? זה מקומם ומרתיח ועצוב".
לתגובות: [email protected]
***