אתמול בלילה הלכתי לישון עם תחושה קשה מאוד. נראה היה לי שהעסקה לשחרור החטופים היא אסון גדול, כניעה למחבלים והפסד במלחמה, וממילא איום קיומי על עתיד המדינה. כמו רבים אחרים, נדהמתי הבוקר לגלות שמפלגת הציונות הדתית החליטה לתמוך בעסקה. רק אתמול בערב קראתי את דבריו הנכוחים של בצלאל סמוטריץ' נגד העסקה, שנחתמו בכך שמפלגת הציונות הדתית "תעמוד כחומה בצורה". אז איך קרסה החומה בין לילה? אבל את סמוטריץ' אנחנו מכירים לא מהיום. לאורך כל דרכו הפוליטית הוא הוכיח שיקול דעת מרשים, בחינה מעמיקה של העובדות והחלטות לגופו של עניין. רק כדוגמה אזכיר שהוא עמד על הרגליים האחוריות נגד צירוף מפלגתו של מנסור עבאס לקואליציה, ולא נכנע גם כשהופעלו עליו לחצים עצומים מכל הכיוונים (כולל מבית). מן הדין ומן היושר שבשעת מבחן ניתן לו את הקרדיט המגיע לו. אינני מכיר את פרטי העסקה. בדבריו אתמול נגד העסקה סמוטריץ' הקדים שהם יתנגדו "ככל שהפרסומים לגבי העסקה נכונים". אז כנראה שהפרסומים לא היו מדוייקים, וסמוטריץ' וחבריו בחנו את הפרטים לעומק, והחליטו מה שהחליטו לא מתוך חולשה ורפיון, אלא מתוך הכרה בכך שזה הצעד הנכון לחיזוק עם ישראל כיום. הרי מבחינה פוליטית היה הרבה יותר קל להם להצביע נגד. ההחלטה היתה עוברת בכל מקרה, והם היו מרוויחים נקודות בדעת הקהל, וזוכים בתדמית של 'לא מתקפלים'. זה רק מוכיח שההחלטה לא נבעה מפופוליזם אלא משיקולים ענייניים בלבד. נכון שתמיד התנגדנו לעסקאות שבויים, וראינו בהן התקפלות וסכנה עתידית, חשש שהוכיח את עצמו למרבה הצער. אבל המצב הנוכחי איננו מצב רגיל, וצריך לבחון את המכלול כולו. אם ברור שהמלחמה ממשיכה, והמטרה היא הכרעה מוחלטת וברורה של הרשעים, אז יתכן שעסקה להצלת עשרות נפשות היא הצעד הנכון כעת. איש איננו יודע מה צופן לנו העתיד. הלוואי שיתברר שזו היתה ההחלטה הנכונה, ושבמהרה נזכה לניצחון מוחץ ומכריע, שיסיר את האיום העזתי מעכשיו ולתמיד.