הימים האלה מתוחים, העצבים רופפים. הממשלה קיבלה החלטות והמשמעות שלהן משפיעה על כולנו, נציגי הציבור והאזרחים, על התקשורת וכמובן כמובן על משפחות החטופים. שוחחנו יחד, כמה מומחים לחוסן נפשי כדי לגבש כמה כללים שיסייעו לכולנו בתקופה הלא רגילה הזו. א. והרי החדשות, אין שום חובה להתעדכן בכל רגע בחדשות. צפייה מוגברת מביאה מתח וחרדה, עלולה להביא לתחושת דיכאון ולהגביל את היכולת שלנו להתנהל. מה גם, שמטבעם של כלי תקשורת, הזרקור שמואר בהם אינו חיובי במרבית הזמן ולכן בהתאמה, התחושות שעולות מצפייה בהם, הן שליליות ולא מעודדות. פחות עדכונים – יותר שלווה. אם תצטרכו לדעת משהו, האמינו לי, אתם תדעו. ב. לכלי התקשורת אנחנו אומרים, שיח תקשורתי על עסקת החטופים ובוודאי בשאלת המחיר, כל המפחית הרי זה משובח. אנו לא מאמינים שיש אחד במדינה שלא מבין עד כמה השבתם הביתה חשובה, ועדיין, זה, כמו גם חשיפת דיונים המתקיימים בחדרים הפנימיים, הם אולי פעולות עיתונאיות ראויות אך לא בשעת מלחמה, אוזניים מאזינות והדבר פוגע בלכידות הלאומית, בביטחון הלאומי וכמובן מעלה את המחיר ועלול לפגוע בחטופים. ג. חשיבה חיובית. עצה שהיא תמיד נכונה, בוודאי בתקופות מאתגרות. אין הכוונה לשקר לעצמנו ולומר על משהו רע שהוא טוב. הכוונה היא לסגל לעצמנו את היכולת למצוא נקודות אור גם כשהמצב רחוק מלהיות המצב שהיינו רוצים שיהיה. הוסכם על שחרור מחבלים, כן. זה רע. הוסכם על הפוגה שעלולה לפגוע בחיילינו ובנו, כן. זה רע. אבל ישוחררו חטופים! החטופים שלנו ישובו הביתה והתאחדו עם משפחותיהם. זה טוב!!! מעט מן האור דוחה הרבה מהחושך. היאחזו בדברים טובים, במשפחה, בחברים, בעבודה, בנקודות המוארות בחייכם והגדילו אותן בצורה משמעותית. ד. תנו אמון בעצמכם. אתם יכולים ומסוגלים לעבור את הקושי הזה. לכו למראה והביטו בה ממושכות. תראו שם שיש לכם כוחות ואפשרות לנצח את התקופה הזו שהיא אינה קלה כלל וכלל. אתם מסוגלים ואתן מסוגלות. נכון, זה לא פשוט, אך זה אפשרי. האמינו בעצמכם. ודאי עברתם דברים קשים עד היום, גם הניצחון הזה יהיה רשום על שמכם. ה. תנו אמון במדינה ובסביבה. גם כשזה קשה, גם כשהדרך לא ברורה. גם כשהיה מחדל והוא ניכר ועוצמתי. אחרי הכל, גם לנוכח השבר הנורא, יש לנו מדינה. יש לנו צבא, יש לנו חברה ישראלית חזקה. הוכחנו זאת לא מהיום, צברנו קילומטרז' רב עד שהגענו לנקודת הזמן הזו. עם ישראל חי זו לא סיסמא, זו מציאות. תנו אמון במערכות, בנו לעצמכם עולם שבו אפשר לסמוך על הגופים הרשמיים ועל שאינם רשמיים. ו. "דאגה בלב איש ישיחנה" – משפט שמעיד על היותנו אנושיים. כואב? מרגישים חנוקים? ההתרחשויות חודרות אליכם? דברו, ספרו, שתפו. אל תשמרו בבטן, אל תשארו עם זה לבד. תיזמו שיחה עם חבר או חברה, עם בן משפחה. הוא בטח מרגיש כמוכם, אתם לא לבד. ז. ובאותה נשימה, שימו לב לסובבים אתכם. באם תבחינו בחבר שלא מתנהג כתמול שלשום, שנראה שקשה לו, גשו אליו. תתקרבו. תשאלו. הכל בזהירות ובעדינות. לא ללחוץ, לזרום, אבל להיות קשובים ולהיות שם עבורו. ח. זו לא בושה לבקש עזרה. ניסיתם לדבר, שיתפתם ועדיין קשה לכם להתנהל? לתפקד ביום-יום? פנו לעזרה ואל תהססו במידת הצורך גם עזרה מקצועית. עמותות וארגונים המסייעים להתמודד עם המצב קיימים למכביר, וגם קופות החולים יודעות לתת מענה בקהילה. התקופה הנוכחית מאתגרת במיוחד, כואב לכולנו, ומי שצריך עזרה, הגיוני מאוד שיקבל אותה. אין צורך להתבייש, אין צורך להרגיש אשמה. טיפול נכון משפר את המצב פלאים ומאפשר תפקוד מיטבי. אתם אותם האנשים, רק עם סיוע וכלים. בעז"ה נעבור זאת, יחד, עד יבואו ימים אחרים וטובים.
