היום הובא למנוחות סרן אושרי משה בוצחק, מפקד צוות בסיירת נח"ל שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. זמן קצר לאחר הלווייתו שוחחנו עם רבו, הרב אייל גריינר, ראש ישיבת ההסדר טפחות.
"אושרי, כמו רבים מהבנים שאנחנו מביאים בשמונים הימים האחרונים לקבורה, מתגלה עם כל הכוח, הגבורה ותעצומות הנפש. ברגע אחד הם עוברים מדור המסכים לדור שמסכים להישכב ולמסור את נפשו על ההגנה על ארץ הקודש, על העם והתורה, מלחמה נגד הרוע".
מספר הרב גריינר: "אושרי למד אצלנו שנה וחצי לפני גיוסו לצבא ובלט מאוד ביושרה הפנימית, בענווה, במנהיגות השקטה בחתירה למצויות. האבא סיפר בלוויה איך בכיתה ד' הוא בכה לפני שהלך לישון וסיפר שצחקו עליו בכיתה כי החלום שלו היה להקים ישוב ברמת הגולן. זה הנוער שלנו. שנהיה ראויים לקרבן הציבור הזה שעולה כליל לה' ומי יודע למה. צריכים להיות ראויים, להמשיך בעוז במיגור הרוע, שאושרי היה מהראשונים שנלחמו בהם, ראשון הוא פרץ אל היעד שהם היו צריכים לכבוש ונפל. המפקדים בראש, בכל תחום ובכל עניין".
למנהיגות, החתירה אל היעד וההובלה חברה אצל אושרי ענווה, יושרה ו"קשב פנימי עמוק ועדינות, חיוך שמתחיל מהעיניים וכובש את כל הלבבות. עין טובה מעידה על לב טוב. חברותא בגמרא עם האב, חלומות ושאיפות לבנות בית. אלו טובי בנינו ובנותינו", אומר הרב גריינר ואנחנו שואלים מה אומרים כעת לתלמידים שחוזרים לבית המדרש ושואלים על המחיר הכבד.
הרב משיב מהדקות האחרונות בבית העלמין: "כשיצאנו מבית העלמין היינו מוקפים בעשרות תלמידים ועשרות בוגרים שיצאו מעזה והערב יחזרו לעזה. חיילי סדיר ומילואים, תלמידי שיעור א' ו-ב'. המחיר הזה הוא מחיר הגאולה. אף אחד לא הבטיח לנו שזה יהיה באופן של 'אחישנה'. הקב"ה שם לפתחנו טרגדיה נוראית ויחד עם זאת כבר ניצחנו כשהתעוררנו יום אחרי שמחת תורה כארי להתגבר. היום זה פוקד אותנו ואת המשפחה והחברים משיעור ה', אבל זה פוקד את כל עם ישראל בארץ ובעולם. אנחנו מקבלים עלינו 'וידום הארון' כמו שאמר האבא. אנחנו רק צריכים להמשיך ולגדל דורות של תלמידים חדורי אמונה שדבקים במשימה, בקודש, בלימוד התורה ובנאמנות לעם ישראל וארץ ישראל, שכאשר הם עוזבים את בית המדרש ולוקחים את הרובה ביד הם ממשיכים באותה שליחות".
"אין לנו דרך אחרת, אין לנו ארץ אחרת, אין לנו אומה אחרת, אין לנו תורה אחרת, ומזה אנחנו צריכים להתחזק. אין לנוב רירה אחרת. החברים שלו שבורי לב והם חוזרים, מרימים את הראש וממשיכים מהמקום שבו הוא הפסיק, וגם הוא ממשיך. כרגע אנחנו כואבים ומחבקים את המשפחה אבל אנחנו עם ישראל, כארי יתנשא ויכול נוכל לה".
סרן אושרי משה בוצחק ז"ל
על הדברים הללו אנחנו שואלים את הרב גריינר אם גם תלמידי שיעור א' מבינים את עומק הראיה שהוא מציג. "יש כאן קפיצת גדילה. הם הגיעו לבית המדרש רק באלול ובכניסה לבית המדרש שלנו יש שלט 'הנך נכנס לשדה קרב. נלחמים עד הכדור האחרון'. הם מבינים שזה תפקידם כרגע, לבנות את הכלים והעמדה הרוחנית שמשפיעה ברכה לעולם, גם בשדה הקרב., וכשהם יידרשו לשם הם יהיו שם ובינתיים הם נושאים בעול הלימוד והעזרה למשפחות, עושים שירות אזרחי משמעותי עד כמה שניתן ומתכוננים גם הם למלחמה".
הרב גריינר מזכיר כי הישיבה, ישיבת טפחות, נמצאת בצפון, המקום הצפוי להיות זירת המלחמה הבאה. "אנחנו יודעים שעוד נכונה לנו דרך בצפון. אנחנו לא יודעים מתי ואיך המלחמה תפגוש אותנו וצריך להתכונן רוחנית ומעשית. זו קפיצת גדילה ולא המסלול הרגיל, וכמו שבצבא מכשירים לוחמים ומסיימים קורסים תוך כדי פעילות בעזה, כך גם כלפינו הדברים אמורים ואנחנו משדדים מערכות וגדלים בל כורחנו. יש מלאך שמכה על קודקודינו ואומר לנו גדל ולפעמים המכה הזו כואבת, ועכשיו זה מאוד כואב".
"זה מה שהקב"ה נתן לנו. אנחנו כותבים את דפי ההיסטוריה החדשים. למדנו על מלחמת העצמאות והעליות הראשונות והשניות וחומה ומגדל והיום בנינו ותלמידנו ואנחנו בונים את החומה ומגדל שלנו. עם ישראל מתגלה בכל עוצמתו. לא להתעייף ולא להתעייף. אין לנו אלא להמשיך".
על אושרי מוסיף הרב גריינר ומציין כי "הוא כמעט ולא היה בקשר מאז פרוץ המלחמה, אבל כשהוא יצא הביתה אלו הדברים שאמר לחברים, שזה התפקיד שלהם ולזה הם הוכשרו. בדרכו הצנועה ובעדינות שלו הוא עידן את מה שהם עושים כדי שלא ידאגו והאימא סיפרה בהספד שהם האמינו לו שהוא בסדר. זו הייתה האמירה שלו, זה התפקיד שלנו ולזה אומנו".
