אזרחי ישראל היקרים,

עם חידוש המערכה בעזה, שאין צודק ממנה, אני, ראש הממשלה, מבקש הפעם להשיח אליכם מנהמת לבי.

בשעה שאנו נאבקים לחלץ כל חטוף וחטופה מידי האירגון הרצחני, בשעה שחיילי צה"ל הגיבורים ממשיכים את הלחימה בחמאס תוך הקרבה עילאית, בשעה שאירגון הטרור חזבאללה מאיים עלינו מצפון, רבבות אזרחים עזבו את ישוביהם ובתיהם, אזרחים תמימים נרצחים בירושלים וביו"ש – אני קורא לכם לשמור על אחדותנו. איום קיומי נשקף לכולנו, מכל החזיתות. איום נגד מדינת ישראל כולה.

ב75 שנים הקמנו מדינה לתפארת, יוצרת, מחדשת, דמוקרטית, ולה שפה יחודית – העברית, הישגים מדהימים ששום אומה בעולם לא הגיעה אליהם בזמן כה קצר. גאווה לכולנו. בו בזמן ישראל היא המדינה היחידה שמאויימת מכל גבולותיה, נאבקת על זכות קיומה וביטחון אזרחיה. על כך אנחנו משלמים מחיר דמים כבד.

בימים אלה אנו מבכים את חללינו. חושבים על פצועינו. כל מעיינינו נתונים לא למחאות כי אם להדיפת מיתקפות הרצח מכל הכיוונים. האויב הטרוריסטי על כל גווניו, הוא עושה דברה של מדינת הטרור איראן ונתמך בגל אנטישמי, אנטי ציוני, חסר תקדים.

כל חיי הם קודש למען המדינה וביטחונה. בתפקיד הרם רב השנים הבאתי לשגשוגה, גם עשיתי שגיאות, כפי שכל מנהיג אינו חף מהן, אבל הייתי והנני מטרה לביטויי שיטנה מצד חוגים קיצונים בתוכנו. הואשמתי לא אחת שטובתי האישית קודמת לטובתכם, אזרחי ישראל. אין עוול גדול מזה. נכון, אינני צנוע כקודמיי במחנה שלי, מנחם בגין ויצחק שמיר עליהם השלום, אבל ראיתי עצמי ממשיך בדרכם, לפעול ככל יכולתי אך ורק לטובת כלל אזרחי ישראל וארץ-ישראל.

עם זאת, בתום המערכה, הניצחון, הדברת החמאס, השבת חטופינו, החזרת הביטחון ותחילת שיקום היישובים, בדעתי לשקול את המשך שירותי הארוך למדינה בתפקיד ראש הממשלה.

אין לנו ארץ אחרת. ישראל הינה הבית הלאומי היחיד והאיתן של העם היהודי. המשימה הבלעדית של העומד בראשה היא לנווט את הספינה לחוף מבטחים. כל זאת רק בתנאי שנשמור על אחדות פנימית. אין פירושה אחידות המחשבה והדרך. נהפוך הוא. ישראל היא דמוקרטיה לתפארת. גם בעת מצוקה קולות שונים עולים בתוכה ומתוכה. טוב שיישמעו, גם אם האויב מאזין, עושה שימוש בדברים הנאמרים. ביקורת חשובה ובלבד שתהיה הוגנת ומבוססת. על כך גאוותנו. זה מה שמבדילנו מן אויבינו, חורשי רעתנו, צמאי דם.

בעת זו אנו סומכים בראש וראשונה על זרועות הביטחון שלנו, צה"ל , השב"כ, המוסד, המשטרה, וכל שאר האירגונים מעוררי ההשראה, המתנדבים בשמירה, באבטחה, בעירנות. שולחים להם את ברכתנו. כידוע, האויב אינו מבחין בין ישראלי לישראלי, דתי לחילוני, שמאלני לימני, צעיר לקשיש, בין מתנחלים לתל-אביבים, בין קיבוצניקים לעירונים, בין נשים, גברים וטף. כולם יעד לשנאתו היוקדת, למעשי רצח חסרי אבחנה. בעת צרה ליעקב, מתבקשת אחדות המטרה, כדי להדוף את התוקפנות הברברית.

גם אחרי 75 שנות קיום המדינה המפוארת שלנו, המנקרת להם בעיניים, לא ירפו שונאינו מניסיונותיהם לפגוע בנו, לשים קץ לחלום הדורות של העם היהודי – מדינת ישראל בארץ-ישראל, במולדתנו ההיסטורית. לשם כך יסלפו את האמת ההיסטורית, יפיצו תעמולת כזב בכל העולם, יקדישו את כל משאביהם ומאמציהם.

ב1947 הם דחו את תכנית החלוקה. ב1967 קמו להכחידנו בגבולות אושוויץ, וגם עתה, כשיש להם אוטונומיה ביהודה ושומרון, ושלטון מוחלט ברצועת עזה, ממנה נסוגונו מרצון – ואני מודה שהיה זה בתמיכתי – הם לא יסתפקו בכך. "פלסטין מהנהר אל הים", זוהי סיסמתם הנואלת.

שררה אצלנו תקווה מופרכת, כי עם ההתנתקות מעזה, שקט ושלווה ישררו משני צידי הגבול. כצפוי, החרבות לא כותתו לאתים. הם הומרו לטילים ולמתאבדים. גם רודפי השלום בכל מחיר בתוכנו התפכחו. כמה מהם נרצחו.

אויבינו חזו במחזות הפירוד בתוכנו – וראו בכך שעת כושר לפתוח במיתקפתם הרצחנית, אליה נערכו מזה שנים ואליה היפנו את כל משאביהם. הם פרצו בזדון ובעורמה לגבולנו - וצבאנו נמצא עתה בגבולם.

מתוך הכרה בכך שאסון ה7 באוקטובר ארע בתקופת ממשלתי, יש לי כראש הממשלה אחריות-על, הגם שלאורך השנה חזרו והבטיחו לי כל גורמי ההערכה, כי החמאס מורתע. המחדל הקשה יחקר לעומקו. עתה מבקש אני מכם, אזרחי ישראל, לסמוך על קבינט המלחמה, למען השגת המטרה המשולשת: חיסול החמאס, השבת כל החטופים ומניעת שלטון תוקפני אחר ברצועה.

ביחד אנו ממשיכים במערכה – עד לניצחון! וכדברי משוררנו אורי צבי גרינברג: "על חרבנו נחיה, על חרבנו נחרוש ונבנה, על חרבנו נערוך מיתרים, על חרבנו נהגה הגות עמוקה לדורות".