ביומו האחרון של יצחק רבין ז"ל, ב-4 בנובמבר 1995, בשעות הצהריים של אותו יום שבת, מספר שעות לפני שנרצח, הוא קיבל שיחת טלפון ממזכירו הצבאי. בצה"ל זיהו הזדמנות לפגוע באחד מבכירי חיזבאללה בלבנון, וביקשו את אישורו של ראש הממשלה ושר הביטחון לפעולה. רבין הרהר רגע והשיב: "לא מאשר". אני מתקשה להבין מה התועלת בפירסום הידיעות, שבשנים האחרונות הוצגה לראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית מבצעית לחיסולו של מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, לפחות שש פעמים, ועוד לציין שלא מדובר בהחלטה עקרונית, אלא בתוכנית מבצעית של ממש, שיכולה לצאת לפעולה בכל רגע נתון. נניח שבניגוד להכחשה של לשכת נתניהו, הידיעה הזו מדוייקת, ושאכן התוכנית לחיסול סינוואר הוצעה לנתניהו על ידי שלושת ראשי השב"כ האחרונים, כל אחד בזמן כהונתו: יורם כהן, נדב ארגמן וגם הראש הנוכחי רונן בר. עדיין הידיעה הזו מחוררת יותר מהגבינה השוויצרית המחוררת של הסכם אוסלו. מתי בדיוק זה היה בכל פעם? מה היה המצב הביטחוני והמדיני של ישראל בכל אחת מהפעמים שהתוכנית עמדה על הפרק? מה קדם לכל אחת מההצעות? גם אם היתה באמת הזדמנות מבצעית לחסל את סינוואר – החלטה כזו על חיסול מחייבת שיקול דעת מקיף. לראש הממשלה יש את הסמכות המלאה להחליט האם מבצע כזה מתאים באותו רגע, והאם נזקו באותו שלב לא יעלה על תועלתו. בדיוק בשביל החלטות כאלו נבחר ראש הממשלה, ובדיוק בשביל החלטות כאלו סמכותו גוברת על סמכות הרמטכ"ל או שר הביטחון. מדינת ישראל ביצעה בעבר חיסולים מוצלחים מאד, וגם כמה שהתחרטה עליהם לימים, בלי להיכנס לפירוט. אם ישנה דוגמה מעולה לצביעות מובהקת, זו טענת כל הכתבים שמקשים על נתניהו במסיבות העיתונאים השונות, למה הוא דחה את הצעות לחסל את ראשי חמאס ובראשם יחיא סינוואר. אני ממליץ להם שיהיו מספיק ישרים והוגנים לספר מה הם היו כותבים ומשדרים בעיתונים ובכלי התקשורת שלהם, אם נתניהו היה מאשר את חיסול סינוואר ומרעיו, ובעקבות זאת החמאס היה משגר אלפי רקטות לשטח ישראל? לא התקפה קרקעית. רק אלפי רקטות! מה היו כל אותם פרשנים, אלו שתוקפים את נתניהו על כך שלא חיסל אותם, מסבירים לנו על המניעים של נתניהו למעשה? כתב 'מעריב' בן כספית כתב בשבוע שעבר, כי בכל העימותים האחרונים מול החמאס, "נתניהו, כמו נתניהו, לא הפתיע: נתן הוראה 'להכיל', מנע מצה"ל להגיב בעוצמה, נעתר לדרישות החדשות של סנוואר (הגדלת טווח הדיג, הגדלת ההקצבה הקטארית והגדלת מספר הפועלים) וחיזל"ש את האירוע כולו. כל זה קרה בשבוע שלפני האסון". סוף ציטוט. והרי אם נתניהו היה מאפשר לצה"ל להגיב בעצמה במכת מנע בחמאס, כספית היה מראשי הצורחים שביבי מחרחר מלחמה רק כדי להציל את עצמו מהמשפט שלו. יש לי הרבה מאד ביקורת על התנהלותו של נתניהו גם עכשיו, כמו הצהרתו האווילית באחת ממסיבות העיתונאים 'הנחיתי את ראש המוסד לחסל את ראשי החמאס' (מה הצהרה כזו נותנת ולמי?). אבל אני לעולם לא אתקוף אותו, למשל, על כך שהוא לא חתר לתהליך מדיני עם הפלשתינים, או על מדיניות הבידול בין עזה ליו"ש, גם אם יוכיחו לי באותות ובמופתים (לא מאמין שמישהו יצליח להוכיח לי, אבל אתם מוזמנים לנסות), שזו הסיבה למתקפת החמאס בשמחת תורה. כי אני חושב שכך באמת צריך לפעול. שמאלנים שתוקפים את נתניהו על כך שלא פעל כמצופה מאיש ימין, אחרי ששנים תקפו אותו שהוא לא מקשיב ל'חוכמה' של השמאל – זו צביעות לשמה. מתוך מדור 'חמוש במקלדת' בעיתון 'מצב הרוח'
