מחטף פסילת החוק של בג"צ פגע בכולם בצורה כזו או אחרת.

החל מאיש ימין שמרגיש שלעולם לא תבוא הצבעתו בקלפי לכדי ביטוי או מימוש מדיניות- כי היא לא סבירה.

או תושב דרום תל אביב שהבין כבר מזמן שהוא מקסימום תייר בשכונה שלו - כי מיגור מסתננים הוא לא מידתי
או אדם שומר מסורת שרואה איך רומסים את אמונתו ואוסרים עליו להשתתף באירוע נפרד בפסק דין שסביר שהגיע משופט אקטיביסט- אטאיסט (ולא מדתי..)

בכל מקרה כך או כך לא הזדעקנו על המהלך עצמו שכן ראינו מלוכלכים ממנו עוד מתקופת ברק ושרון שביטלו את דעתנו על הסף.

ומה גם שההחלטה היתה די צפויה.. עיקר עצמת הפגיעה בעת הזאת היא, כמובן- העיתוי. רמת הניתוק בה מצוי שופט כשהוא מוציא פסק דין נפיץ ודורסני כלכך בעת מלחמה הוא על גבול הסדיסטי ממש.

בין ידיעה על חייל ימני אחד שנהרג למשנהו- פסיקה שבעצם מבטלת את בחירתו?

האם דמנו סמוק דיו כדי להקיזו על אדמת המדינה- אך לא כדי להשפיע בה בזכותנו הדמוקרטית?

האם לאחר פסיקה מנותקת זאת, שנישלה אחוז אדיר מהעם מכל זכות- האם יכול לבוא בדין בבית המשפט אדם דתי/ ימני ולצפות לקבל משפט הוגן כראוי לו?? עלינו לעשות שיעורי בית עצומים כציבור בנושא זה. (רמז: ישנם בתי דין לממונות שעושים עבודה מדהימה, שווה לנסות)

אסיים בקטע קצר ששמעתי באחת השמירות מהטרנזיסטור- אחד מאנשי ההתיישבות השתתף בראיון ובו ציין את העובדה ש40% מהנופלים במלחמה התגוררו ביישובי יו"ש (המספר המדוייק כיום כבר מעל 45%) 
מנחה הראיון תקף אותו: "למה אתם בימין תמיד מוציאים את החללים שלכם מהכלל? למה אתם סופרים אותם בנפרד?" ואני עניתי לו בליבי: אנחנו נמשיך לספור אותם, עד שאתם תתחילו לספור אותנו.

מייל לתגובות: eliyaviv10@gmail.com

הכותב הוא יו"ר המטה הלאומי בליכוד