מאז שמחת תורה, אנחנו נמצאים בתקופה הרת גורל לעם ישראל ולמדינתו. כמעט שלושה חודשים מאז הוקפצנו בעיצומו של החג הקדוש למלחמה על הזכות הבסיסית שלנו כיהודים לחיות ועל הזכות שלנו כעם לחיות בארצנו הקדושה. מי בחזית הדרומית, מי בחזית הצפונית ומי בעורף. בתפקידי כמפקד ולוחם אני מוצב בגבול הצפון במשימות שונות של הגנה ולחימה, ב"ה יש עבודה והיא אינטנסיבית ומוצלחת. בתקופה הזאת, מקבלים קברניטי המדינה החלטות משמעותיות רבות. אחת מהן למשל (על פי פרסומים זרים...), הייתה חיסולו המוצלח של רב המרצחים סאלח אל עארורי שר"י. בין ההחלטות התקבלו השבוע שתי החלטות שמשפיעות עלינו באופן ישיר. שתי ההחלטות התקבלו על ידי קבוצה מצומצמת של אנשים, אך הפער ביניהן הוא עצום. אחת פועלת בהתאם לצו השעה - אחדות, והאחרת מזיקה למורל הלאומי וליכולת הניצחון שלנו. את החלטה הראשונה החליטה הממשלה לאחר דיון, שיקול וקבלת נתונים. בתחילת השבוע, הודיע הצבא לממשלה כי מנתוניו עולה ש-688 משרתי מילואים שמתמודדים ב-144 רשויות מקומיות בבחירות הם הכרחיים, ובסבירות גבוהה לא ניתן יהיה לשחררם. 1,141 משרתים אחרים שמתמודדים בבחירות המקומיות, יוכלו להשתחרר אם יבחרו, מה שאומר שיאלצו לבחור בין זכותם הדמוקרטית להיבחר לבין הישארות בלחימה עם חבריהם. גם אני כראש רשימת 'ירושלים בנעם' המתמודדת למועצת העיר ירושלים - אחד מאותם 688 משרתי מילואים שמתמודדים בבחירות המקומיות ונחשבים להכרחיים. הממשלה החליטה לדחות את הבחירות המקומיות בעוד כחודש, מתוך התחשבות במתמודדים שנמצאים במילואים ובעיקר התחשבות בהלך הרוח הציבורי אשר רוצה ומשתוקק לאחדות בעם. קמפיינים של בחירות, מייצרים ומעצימים מחלוקות. זו לא העת לכך. עוד באותו נושא: עתידה ירושלים להגיע לדמשק מאות הפגינו: "שמרו על המשפחה" לבקשתה "ירושלים בנועם" הכתבה הוסרה לוחם המילואים בפנייה לשר הפנים את ההחלטה השניה קיבלו שופטי בג"צ (שמעולם לא נבחרו על ידי העם ואינם מייצגים אותו). בהחלטה אומללה, על חודו של קול, התערבו שופטי בג"צ בחוק יסוד של הכנסת ולקחו בצורה אבסורדית ומקוממת את הסמכויות הדמוקרטיות מנבחרי הציבור לידיהם. מעבר לחוצפה שבהחלטה, זו שערוריה לפרסם פסק דין שכזה תוך כדי מלחמה. כשפורסמה החלטת הממשלה לדחות את הבחירות המקומיות שמחתי. ידעתי שהתקבלה ההחלטה הנכונה. לפני כשבועיים כתבתי במכתבי לשר הפנים ארבל שעריכת בחירות בעת הזו, תפגע בלוחמי המילואים המתמודדים ותגרום לחוסר שוויון בין המועמדים, לבחירות לא הוגנות ולפגיעה במנגנון הדמוקרטי. במכתב התייחסתי גם לצורך באחדות בעם ישראל בשעה זו וכתבתי לכבוד השר כי "חידוד העמדות הפוליטי והגדלת הקיטוב בין הציבורים מנוגד לצורך הקריטי באחדות העם ובהוספת מבט טוב- דווקא בעת לחימה". לעומת זאת, לאחר פרסום פסק הדין של בג"צ לא הופתעתי, אבל התביישתי. כיצד מרשה לעצמו מוסד ממוסדות השלטון בישראל לפגוע בלב הפועם של עם ישראל – האחדות בשעת מלחמה?! לא הופתעתי כי כבר עשרות שנים שהם מכרסמים בשלטון הדמוקרטי בישראל ומנסים לטשטש את זכות הרוב לשלוט בחייו - את הריבונות היהודית על ארץ ישראל. אם לא ניקח את השלטון חזרה לידי נבחרי העם הלגיטימיים, נמשיך לחשוב שעושים בחירות וקובעים את ההנהגה של ישראל, בעוד שבפועל למנהיגות הנבחרת תהיה פחות ופחות השפעה על ניהול המדינה. אנשי בג"צ ותומכיהם שואפים לקיים מדינה טכנוקרטית- מקצועית, ומבחינתם הבחירות הן נטל (אלא אם יצליחו להעלות עלי תאנה שיבצרו את כוחם, כמובן). אני עדיין מאמין שדמוקרטיה זו שיטת ההנהגה הנכונה ביותר כעת ועדיין חושב שצריך לקיים בחירות, אך במקביל חייבים להודיע שעל עם ישראל בארץ ישראל ישלטו נציגיו הנבחרים בלבד. נמשיך לצעוק ולפעול לביסוס השלטון הנבחר הלגיטימי, כדי שלא בכל פעם ששופטי בג"צ ירצו הם יוכלו לקחת לידיהם את הסמכות לקבוע במקום נבחרי הציבור בלי להתחשב ברצונותיו וצרכיו, כמו אחדות לדוגמא... לא נשכח לרגע את מטרתנו, מתוך אהבת ישראל ואחריות גדולה על החיים של העם בארצו. כעת אנחנו במלחמה מול טרוריסטים שפלים שמנסים להשמידנו ולנגד עינינו עומד הפסוק "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". אבל אנחנו זוכרים כי בתום הקרבות נהיה חייבים לתקן גם פנימה ולבצע את השליחות שלנו לחזק ולשמור על צביונה וקדושתה של ירושלים וארץ ישראל, ובעז"ה בבוא העת גם בהתמודדות הזאת ננצח. הכותב הוא ראש רשימת ירושלים בנעם למועצת העיר ירושלים
