ב"ה החטיבה יוצאת לחודשיים ריענון בבית אחרי תקופה אינטנסיבית בצפון. שמחה גדולה לחזור קצת הביתה, אבל בדרך הלוויה. אח של חבר ותיק לנשק נפל בעזה. כל כך מעורבב, רחוק מלהכיל. קמנו בשמחת תורה בבוקר, עזבנו את החג, הבית, האשה והילדים. עזבנו את כל מה שמוכר ונוח ויצאנו להלחם על הזכות הכי בסיסית שלנו. הזכות לחיות כאן כיהודים. נלחמנו בצפון כמו אריות. תנאים לא תנאים בלי להתחשב בכלום. מקצועיים, מביאים את כל מה שיש בנו מהבית, הבגרות, הנסיון, המקצועיות והידע מהאזרחות. הכל בשביל העם בשביל המדינה. בגזרה הקטנה שלנו ניצחנו בגדול, בלי חשבונות גדולים ובלי תהילת מלחמה. הבאנו את היתרון האנושי (בכל זאת נח"ל...), מנענו אסון אדיר והרחקנו את האויב האכזר. לבנתיים. עכשיו קצת בית, אבל המלחמה לא תמה. עדיין לא סיכומים, רק מעבר מתקופה לתקופה בדרך לתקופה נוספת... עוד באותו נושא: נציג 'נעם' יודח מהוועדה? "ניסיון השתקה" הבטחת הבחירות שתחזיר את הביטחון האישי מספר 2 בנעם: תמיכת עבאס מבחוץ מקובלת סמוטריץ' מתנער מההתבטאות על אוחנה לא סיכומים, אבל. קשה להשתחרר מהשאלות המנקרות. השתננו כחברה? הפנמנו משהו מהטבח? למדנו לא להזניח את האויב הקטן? למדנו שהביחד שלנו מנצח? לא ברורה לי התשובה. אצלי הבית צריך קצת אבא. גם ההתיישבות בירושלים, העשייה הציבורית, העבודה, החברים. יש הרבה מה להשלים בתקופה קצרה. מקווה מאוד שהשארתי מאחור את השגרה. יש כל כך הרבה מה לעשות, טבח שמחת תורה הנכיח לי את זה בפרצוף. אין זמן לישון. את הויכוח, ברור לי שלא השארנו מאחור. הקצה הממומן כבר פועל במרץ בכל הערוצים, מתכנן ומתארגן. יש עוד הרבה מה לאמר על זה, ועוד יאמר. אחרי המלחמה. מתפלל שהשארנו מאחור את השנאה. לצערי נראה שכמה מאלו שלא קמו והלכו להלחם, נשארו איתה במלא התוקף. במחלקה 3 פלוגה ג' יש את כל הסוגים. מכל המעמדות, מכל המגזרים ומכל העדות. זה פשוט לא מעניין. יש גם את כל הדעות, וזה דווקא מאוד מעניין. מדברים, מתווכחים, מתעניינים. מכירים אחד את השני בלי להכניס רוע ושנאה, מכבדים. אני מאמין שזה הזמן להביא את הרוח האדירה של המילואים לעורף. להתגייס לכל משימה, אחריות על הכל ואהבת אחים. הכל על השולחן בלי טשטוש, חד ולא מתייפייף. אבל באהבת אחים, בדיבור, בהקשבה, בהסכמה ובאי הסכמה. מותר לא להסכים אם מבינים שאנחנו עם אחד, רוצים ומוכרחים לחיות כאן ביחד. ביחד זה לא להשתיק ולא להיות מוכן לשתוק, אין p.c בעולם האמיתי. לא מוותר על הערכים שלי ולא מצפה מהאחר לוותר. דרישה כזו תגרום לנזק ארוך טווך ותחזיר אותנו בדיוק לאותו מקום התחלה קשה. זה הזמן לקום ליום חדש, להתחיל מהתחלה. כי רק ביחד ננצח. הכותב הוא עו"ד אלדד רבינוביץ' - ראש רשימת ירושלים בנעם למועצת העיר ירושלים
