בהודו מושק היום (שני) מקדש ענק שהוקם על חורבותיו של מסגד בן כחמש מאות שנה שנוצץ ונהרס לפני שלושים שנה, מאחר והוא עצמו הוקם על חורבותיו של מקדש הינדואי בן כאלף שנה. התבלבלתם? אז כדי לעשות סדר באירועים ובעיקר במשמעויות שלהם שוחחנו עם לב ארן, מומחה להודו.
כדי להבין את האירועים לוקח אותנו ארן כאלף שנים אחורה: "השלטון המוסלמי הגיע להודו לפני יותר מאלף שנה, אבל לפני חמש מאות שנה הגיעה שושלת מוסלמית החשובה ביותר, השושלת המוגולית שאותה אנחנו מכירים בעיקר בזכות הטהאג' מאהל שהוא בעיני רבים הסמל של הודו. מייסד השושלת הזו בנה מסגד בעיר צפונית ולפי הטענה ההינדואית הוא הקים אותו על חורבות מקדש לאל ראמה".
"לפני שלושים שנה הינדואים ניתצו את המסגד והרסו אותו בפטישים וקלשונים והיום יש את החנוכה של המקדש עצמו וזה אחד האירועים הגדולים בתולדות הודו", אומר ארן ומסביר כי למקדש שהוקם על חורבות המסגד העתיק היו מגיעים המוני מאמינים ברכבות, אך "בדצמבר 92' עלו על המסגד ופירקו אותו, פירקו את הלבנים ואת המבנה".
"זה עיכב את השלטון הימני חמש שנים ויצר שם רע לימין ההודי של אז ומועמד הימין לשלטון באותם ימין נאלץ להתחלף כי הוא היה חלק מהעניין הזה. משם זה עבר למישור המשפטי, ולפני שלוש שנים בית המשפט העליון בהודו פסק שהמסגד אכן נבנה על חורבות המקדש של האל ראמה ולכן על הממשלה לבנות אתו מחדש כמקדש ובמרחק כמה עשרות קילומטרים מהמקום קיבלו המוסלמים כמה דונמים לבנות מסגד".
בפועל בית המשפט אמנם גינה את הניתוץ וקבע שהמעשה היה מנוגד לחוק, אבל השאלה שהוא עסק בה הייתה שאלה היסטורית, השאלה מי היה שם קודם, מסגד או מקדש וההכרעה הייתה שאכן מקדש היה שם קודם.
על האופן בו קיבל המיעוט המוסלמי את הרס המסגד אז, לפני כשלושים שנה, מספר ארן כי "אחרי הרס המסגד היו מהומות איומות בהודו ונהרגו מעל אלפיים איש. אנשים שהיו שכנים עשרות שנים הרגו זה את זה בכל מה שהיה להם בבית, בסכינים ובקבוקים".
"בשלושים השנים שעברו מאז ובעקבות הניצחון הימני שנתן לימין יותר ממחצית המושבים בפרלמנט ובעקבות העובדה שבית המשפט העליון תחם את גבולות הגזרה בשאלה מי היה קודם, בסופו של דבר לממסד המוסלמי לא היו הרבה כוחות למאבק בפסיקת בית המשפט העליון שהוא מבצר ליבראלי. אחרי פסיקה שלו שזה מקדש ולא מסגד נוצר קונצנזוס הודי. בפסיקת בית המשפט העליון לא מחבלים".
על מה שקורה באירוע חנוכת המקדש מציין לב ארן כי "בעיניים יהודיות נוצריות או מוסלמיות זה נראה טקס אלילי לחלוטין. מביאים צלם של ראמה בגרסתו הילידית. ראש ממשלת הודו עם עוד עשרת אלפים מוזמנים נוכחים בטקס ומאותו רגע המקדש יהיה למקדש ההודי המפורסם הפעיל ובמידה מסוימת הגדול ביותר".
ההגדרה של המקדש כגדול ביותר מעט גבולית שכן מדובר בגדול ביותר באזור צפון הודו, האזור בו היה הכיבוש המוסלמי שלא הותיר מקדשים הינדואים שיתחרו בגודלו של המקדש המדובר. בדבריו מציין ארן את ההתגייסות ההודית לבנייתו ואת התרומות של כחצי מיליארד דולר שנאספו מהציבור ההודי הרחב לטובת הבנייה, לבד מהסכומים שהשקיעה במיזם המדינה. זאת במדינת ענק שאינה משופעת בממון רב.
שאלנו את לב ארן אם המקדש החדש לא עשוי להיות יעד לפיגועי טרור מוסלמיים עתידיים, והוא משיב מתוך דברים שעלו בראיון שקיים עם זוג הודים שהגיעו ארצה והעריכו בפניו כי אם בניית המקדש תהיה סוף פסוק ולא יהיו עוד מסגדים שינותצו ועל חורבותיהם יוקמו מקדשים, המוסלמים יקבלו זאת.
בהתייחס למשמעות חנוכת המקדש בהיבט האזורי, אומר ארן כי הודו מוכיחה שוב ושוב כי היא פועלת באופן עצמאי ובהתאם לאג'נדות שהיא רואה כאינטרס שלה. כך קרה שעל אף היותה חלק מהגוש המערבי והיותה בת ברית לארה"ב, במלחמת רוסיה אוקראינה היא שמרה על ניטראליות ושר החוץ שלה אף יצא לביקור אצל פוטין.
גם באשר לזירה הישראלית אומר כי ניתן לראות כיצד הודו מנהלת קשרים מצוינים ופומביים עם ישראל ובמקביל גם עם איראן ומדינות המפרץ. התפיסה ההודית היא שהיא מעצמה וככזו היא יכולה לנהל מדיניות חוץ ופנים מבלי להתייחס לרעשי רקע וללחצים. ברוח תפיסה זו יכולה הודו לבנות את המקדש מבלי לחשוש ממחאה מוסלמית או נוצרית, משום שהיא רואה בעצמה את ערש התרבות ההינדואית.