מדם ליבו זעק ח"כ מיקי לוי, כשדרש שעלינו לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים ואף הבהיר – אני מתכוון להכל, הכל. ח"כ לוי ראוי להערכה גדולה על הכנות שלו ועל הדאגה והאחווה היהודית שאין כמותה בעולם, כלפי אחינו הנמצאים בידי הגרועים שבאויבינו. ח"כ מיקי לוי אינו לבד, גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, וחברים אחרים מסיעת "יש עתיד", התבטאו בצורה דומה. כל אלו ראויים להערכה על הדאגה שלהם, אך בשום אופן לא להנהגה. ככה לא יכולים להתבטא מי שמבקשים להנהיג. כל יהודי המרגיש אחווה כלפי אחיו זועק מדם ליבו לעשות הכל כדי לשחרר את אחינו. אבל הלב אינו האיבר היחיד השותף בקבלת החלטות. בצד הלב יש לשמור מקום גם לשכל הקר לומר את דברו. יאיר לפיד טען לפני כשבועיים שעצם זה שהשבויים לא שוחררו מלמד על כך שלא עשינו הכל. הוא בהחלט צודק, לא עשינו הכל כדי לשחרר אותם. כנראה שניתן היה להציע הצעות שהיו מביאות לשחרור החטופים, אבל האם נכון היה להציע אותם? יש הצעה שעדיין לא עלתה על השולחן, שקשה להאמין שיחיא סנוואר היה מסרב לה. החזרת החטופים תמורת נשק גרעיני. לו היינו מוכנים להעניק לחמאס פצצת אטום תמורת החטופים, כנראה שהיינו רואים כבר מזמן את כל אחינו בבתיהם. אבל האם יאיר לפיד ומיקי לוי שמצהירים השכם והערב על מוכנותם לעשות הכל, היו מוכנים לתת לסנוואר גם נשק גרעיני? אני מאמין שלא. בסופו של יום, גם יאיר לפיד ומיקי לוי לא מוכנים לעשות הכל תמורת החטופים. אף אחד לא מוכן לעשות הכל. המחלוקת היא על המחיר. כולנו מסכימים שצריך לשלם מחירים קשים וכואבים כדי לשחרר את אחינו החטופים, וכולנו מסכימים שיש מחירים שאסור לשלם. המחלוקת היא היכן הגבול עובר. משכך, ההתבטאויות הכנות והמרגשות של אנשי יש עתיד על כך שיש לעשות הכל למען שובם של החטופים הן שגויות ומסוכנות. הן נשמעות טוב באוזני העם, אך הן חסרות אחריות ומסכנות הן את החטופים בכך שהן מעלות את המחיר הנדרש עבורם, והן את עתיד המדינה שתמשיך לחיות כבת ערובה בידי החמאס והחיזבאללה. סיעת יש עתיד חייבת להבהיר לציבור שאין עתיד למדינה שאינה מוכנה לשלם מחירים כואבים כדי להבטיח את קיומה. נחרוק שיניים ונשלם מחירים קשים וכואבים מאוד למען אחינו, אבל בשום פנים ואופן לא כל מחיר.
